ממשלת הונדורס הכריזה על מצב חירום, נוכח בצורת המכה ב-80% אחוזים משטח המדינה – כולל עיר הבירה טגוסיגלפה (Tegucigalpa). ההכרזה מגיעה על רקע ההתעצמות של תופעת "אל ניניו" (El Niño) – "הילד", בתרגום מספרדית – הגורמת להתייבשות היבולים ולמותם של עדרי הבקר מצמא.
ירידה במפלס של מאגר המים לה קונספסיון, המרוחק כ-10 קילומטרים מטגוסיגלפה, בירת הונדורס
(צילום: Orlando Sierra/AFP)
תופעת האקלים, שכבר נתנה את אותותיה ברחבי העולם, וצפויה להימשך אל תוך השנה הבאה, גורמת להתחממות האוקיינוס השקט המשווני המרכזי והמזרחי, מה שגורם לשינויים עולמיים בדפוסי הרוחות ובלחץ האטמוספרי, אך גם לגלי חום קשים ובצורות באזורים מסוימים בעולם, לעומת סיכון מוגבר להצפות ולשיטפונות במקומות אחרים. על פי התחזיות, אל ניניו השנה צפוי להיות אחד החזקים ביותר שתועדו בהיסטוריה, עד לרמה של "סופר אל ניניו".
הצעדים שנקטה ממשלת הונדורס חלים על 234 רשויות מקומיות (מתוך סך של 298) שנפגעו ממפלסי מים נמוכים במאגרים, מאובדן יבולים וממות בעלי חיים – מצב המאיים על הביטחון התזונתי. העובדה שעדרי הבקר לא עומדים בעומס החום, זורעת ייאוש רב בקרב המגדלים המקומיים.
כאמור, מצב החירום לא פסח גם על טגוסיגלפה, עיר הבירה בה חיים כיום 1.7 מיליון תושבים. חמור מכך, היא אף ניצבת בראש רשימת 75 האזורים שסומנו באדום – משמע, אזורים המצויים בסיכון מקסימלי.
כלב משוטט ברחוב שהוצף בלימה, בירת פרו
(צילום: Angela Ponce/Reuters)
אוטובוס שקוע בשיטפון שפקד את לימה, בירת פרו
(צילום: Angela Ponce/Reuters)
האזור המושפע ביותר הוא "המסדרון היבש של מרכז אמריקה" – רצועת אדמה צחיחה המשתרעת על פני חלקים מהונדורס, אל-סלבדור וניקרגואה, החשופה לאירועי מזג אוויר קיצוניים. "המשבר הזה יימשך עד חודש מרץ או אפריל בשנה הבאה", אמר נשיא הונדורס, נסרי חואן עספורה זאבלה. הנשיא המכהן מאז 27 בינואר 2026, המכונה "טיטו", הכריז על שורה של צעדי חירום – בהם קידוח בארות חדשות, בניית מאגרי מים חדשים ואספקת מזון לאזורים הקריטיים ביותר.
על פי הערכות תוכנית המזון העולמית של האו"ם, מרכז אמריקה יהיה האזור שייפגע בצורה הקשה ביותר מרעב בגלל תופעת אל ניניו. ממקסיקו ועד צפון ברזיל – כולל חוף האוקיינוס השקט ומגן גיאנה (Guiana Shield) שבחוף הצפוני של אמריקה הדרומית – כ-110 מיליון בני אדם חוו את חודש יולי החם ביותר שתועד אי פעם. אל-סלבדור, ניקרגואה והונדורס שברו את שיאי הטמפרטורה החודשיים שלהן, הן ביוני והן ביולי, דבר שהגביר את החשש מרעב.
בחודש שעבר הזהיר מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, כי תופעת אל ניניו עלולה לתדלק אירועי קיצון אקלימיים בכוכב לכת שכבר עתה בוער, תוך שהיא מקדמת את כדור הארץ אל "טריטוריה לא מוכרת" לדבריו.
שריפות באינדונזיה
(צילום: DITO/AFP)
נהר הדנובה המתייבש ברומניה
(צילום: Nicolae Dumitrache/AP)
הלבנת אלמוגים בשונית המחסום הגדולה כתוצאה מהתחממות האוקיינוס
(צילום: David Gray/AFP)
גם בפרו הכריזו לאחרונה הרשויות על מצב חירום בשליש מעריה, עקב השפעותיה של תופעת אל ניניו. זה התבטא בחום כבד, גשמים עזים ושיטפונות ומפולות סלעים – מזג אוויר הרסני שעלול בין היתר להוביל לפגיעה חמורה ביכולת לייצר מזון. גם באינדונזיה, מדינת איים שסבלה בימים האחרונים מרעידת אדמה עוצמתית בעוצמה של 7.7, מתרחשת בצורת שגרמה להצתתן של השריפות מהקשות ביותר שחוותה המדינה מזה שנים.
כשמוסיפים על זה את השריפות ותנאי החום והיובש במערב אירופה ובאגן הים התיכון בעת האחרונה, כמו גם הלבנת שוניות אלמוגים מואצת, התייבשות של נהרות ומאגרי מים מרכזיים, והפשרת הקרחונים בקטבים ובאזורים הרריים נוספים, מקבלים תמונה עגומה למדי שרלוונטית לכל נקודה על כדור הארץ – תוך שימת דגש על ההשפעה הניכרת שיש לגורם האנושי כתוצאה משריפת דלקים מאובנים (גז, נפט ופחם) וזיהום סביבתי שרק הולך וגובר עם השנים.
