שריפות פסולת ברחבי הארץ אינן מראה חריג. מדי יום מושלכים כ- 1.3 מיליון טונות של פסולת בשטחים הפתוחים, ועלויות ההטמנה הגבוהות יוצרות תמריצים להשלכה והבערה של הפסולת הזו. על פי ההערכות בין 250 אלף ל-300 אלף טונות של פסולת עירונית נשרפות בכל שנה בשטחים הפתוחים ובשולי יישובים.
אין עשן בלי אש – פרק 1
במשרד להגנת הסביבה אין מספיק נתונים על היקף התופעה והאכיפה, וגם אין מספיק כוח אדם לטפל בנושא. בחודשים האחרונים עמותת אזרחים למען אוויר נקי השתמשה, לראשונה בישראל, במערכת לחישה מרחוק באמצעות לוויינים כדי למפות אתרים החשודים כאתרי פסולת פיראטיים פעילים. המיפוי התבצע באזור השרון המזרחי, שם איתרו 1,449 אתרים חשודים. 871 מהם (כ-60%) ממוקמים בשטחים הפתוחים.
תוצרי המערכת מאפשרים קבלת תמונת מצב מקיפה על המצב בשטח בכל רגע נתון. כיום, הנתונים שנמצאים בידי המדינה הם חלקיים בלבד ולא עדכניים. כמו כן, המערכת מאפשרת הקצאה יעילה יותר של משאבי האכיפה המוגבלים, מכיוון שהמערכת יודעת לברור בין האתרים הפעילים לאלו שאינם פעילים. בנוסף, המערכת תסייע במניעת שריפות פסולת באתרים ופגיעה בסביבה ובבריאות הציבור, שכן היא יודעת להצביע על אתרים עם פוטנציאל לשריפות.
כמו כן, התבצע ניתוח מורחב על 20 מהאתרים. על כל אחד מהם נבחנו פרמטרים כמו גודל האתר, הרכב הפסולת שבו, היקף הפעילות באתר, הסיכון להתפרצות שריפות באתר ועוד. את האתרים החשודים המערכת זיהתה באמצעות לוויינים הפועלים בטכנולוגיות שונות: לוויין אקטיבי (מכ"מ) ולווין פסיבי (צילום פני השטח). באמצעותם זוהו האתרים החשודים ונסרקו השינויים בהם לאורך תקופה של כארבעה חודשים כדי לסנן מתוכם את אתרי הפסולת החשודים כפעילים – כלומר אתרים שכמות הפסולת בהם השתנתה לאורך התקופה.
מספר האתרים שהמערכת זיהתה עלה בהרבה על ציפיות העמותה: 4,279 נקודות אותרו כחשודות – פי כ-2.6 ממספר הנקודות המתועדות על-ידי הרשויות באזור זה (כ-1,640), כאשר 1,449 מהן זוהו כאתרי פסולת החשודים כפעילים. 60% מהאתרים החשודים כפעילים (871) התגלו בשטחים הפתוחים והיתר בשטחים עירוניים פתוחים או במתחמים מגודרים.
בשלב הבא בחרה העמותה באופן ממוקד 20 אתרים ועליהם היא ערכה מיפוי מורחב. 10 מהאתרים שנבחרו היו אתרים שלא היה בידי הרשויות תיעוד עליהם. על כל אחד מ-20 האתרים התבצעה הערכת גודל האתר והרכב הפסולת בו, נמדדו מדדי שינוי המרקם הכימי של הקרקע וטמפרטורת הקרקע, נבדקה תדירות הפעילות באתר ונאמד הסיכון להתפרצות שריפות פסולת באתר. העמותה סיירה בחלק מהאתרים ואימתה את נכונות הנתונים שהתגלו על ידי המערכת.
למרות הנתונים הקשים אין מספיק כוח אדם לטפל במפגעים. 14 עובדים בלבד אוכפים את הנושא. יחידת ינשוף החלה לפעול בשנת 2019, והיא אחראית על אכיפת השלכת פסולת בשטחים הפתוחים, ואכיפה נגד מציתי ומשליכי הפסולת. התקן ליחידה הוא 16 עובדים, כולל מנהל, מזכירה ו-14 פקחים ורכזי שטח המחולקים לשלושה מחוזות.
בצפון יש חמישה פקחים, במחוז מרכז יש ארבעה, ובדרום יש חמישה פקחים, כולל פקח תקומה שנוסף בסוף שנת 2024. ברשות הטבע והגנים, שם פועלת היחידה, ביקשו להוסיף שני תקנים לפחות למחוז מרכז. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן אמרה בדיון בוועדת הפנים והסביבה כי אין לכך תקציב.
יניב בלייכר, מנכ"ל עמותת אזרחים למען אוויר נקי, אמר כי "אלפי שריפות פסולת שבוערות מדי שנה מסיבות נזקים קשים לסביבה ולבריאות הציבור – אבל המדינה ממשיכה להזניח את הטיפול בתופעה. 14 פקחים בלבד אינם מסוגלים להתמודד עם היקף שריפות הפסולת, הקנסות נמוכים ואינם מרתיעים, והמדינה לא משתמשת בכלים טכנולוגיים המאפשרים איתור מפגעים ואכיפה אפקטיבית. בשנה האחרונה התקבלו במוקד שלנו למעלה מ-10,000 פניות מתושבים שאיכות חייהם ובריאותם נפגעות – כולן הועברו לטיפול הרשויות, אך למרות זאת המדינה לא נוקטת בצעדים ממשיים להתמודדות עם הבעיה".
בלייכר הוסיף: "הצעד המיידי שהמדינה חייבת לנקוט בו הוא אכיפה אפקטיבית, לרבות גיוס של כוח אדם לאכיפה והעלאת גובה הקנסות, ובלעדיו אין סיכוי להתמודד עם התופעה. אנחנו קוראים למשרדי הממשלה, ובראשם למשרד להגנת הסביבה, להפסיק להפקיר את בריאות הציבור ולהתחיל ליישם את הפתרונות הנדרשים".
מהמשרד להגנת הסביבה לא נמסרה תגובה.
