צוות חדש
שלושה אנשי צוות חדשים הצטרפו ביום חמישי לתחנת החלל הבינלאומית. האסטרונאוט האמריקאי כריס ויליאמס (Williams), והקוסמונאוטים סרגיי קוד-סברצ’קוב (Kud-Sverchkov) וסרגיי מיקאייב (Mikaev), שוגרו בחללית סויוז מבסיס החלל הרוסי בייקונור בקזחסטן. כשלוש שעות בלבד לאחר מכן עגנה החללית שלהם בחלק הרוסי של תחנת החלל, שם הם הצטרפו למשימה מספר 73 שמאיישת את התחנה. הם ימשיכו בשנה הבאה למשימה 74 ובסך הכל אמורים לשהות בתחנה כשמונה חודשים.
שיגור חללית סויוז לתחנת החלל
( צילום: רויטרס / סוכנות החלל הרוסית)
הצוות החדש יחליף את הקוסמונאוטים הרוסים סרגיי ריז’יקוב ( Ryzhikov) ואלכסיי זובריצקי (Zubritsky) ואת האסטרונאוט האמריקאי ג’וני קים (Kim) שהגיעו לתחנת החלל באפריל. שלושתם יחזרו לכדור הארץ בתחילת דצמבר, אחרי כמה ימי חפיפה. עוד לפני הספיק הצוות המורחב, הכולל עוד שני אמריקנים, רוסי ויפני, לחגוג יחד את סעודת חג ההודיה, עם מזון שנשלח לשם כך כמה חודשים מראש, ומזון טרי שהגיע לכבוד החג עם הצוות החדש.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
האקרובטיקה הייחודית של הצפרדע המעופפת
לא כל המוטציות אותו דבר
חזיר מוסר כליות
רכב החילוץ הגיע בשלום
סין שיגרה בהצלחה חללית חילוץ לא מאוישת לתחנת החלל שלה, כדי שתוכל לפנות משם את האסטרונאוטים במקרה חירום, לאחר שנותרו בלי חללית מילוט. החללית הלא מאוישת עגנה בתחנת החלל הסינית טיאנגונג ביום שני השבוע, עם אספקה רבה עבור הצוות ששוהה כעת בתחנה.
הצוות הנוכחי בתחנה כולל את האסטרונאוטים ז’אנג לו (Zhang), ווּ פיי (Wu) וז’אנג הונגז’אנג (Zhang), שהגיעו אליה ב-31 באוקטובר במסגרת משימת משימת שנז’ו 21. הצוות הקודם, של משימת שנז’ו 20, היה אמור לשוב לכדור הארץ אחרי כמה ימי חפיפה. אך הסוכנות הסינית לטיסות חלל מאוישות החליטה לעכב את שובם לאחר שהתגלה סדק בחלון החללית שלהם, שעגנה בתחנה, ככל הנראה מפגיעת פיסה זעירה של פסולת חלל. בסופו של דבר הם חזרו לכדור הארץ לפני שבועיים בחללית שנז’ו 21, כשהצוות החדש נשאר בתחנה בלי חללית מילוט למקרה של נזק או מצב חירום שיחייב את נטישת התחנה.
4 צפייה בגלריה
תספק אפשרות מילוט לאסטרונאוטים בתחנה. החללית שנז'ו 22 גולשת לעגינה אוטומטית בתחנת החלל הסינית טיאנגונג השבוע
(צילום: China Manned Space Agency)
הסוכנות הסינית החלה בתהליך הכשרה מזורז של חללית שנז’ו 22, שנועדה במקור להביא את הצוות הבא לתחנה באביב 2026. "מִנהלת המשימה הפעילה באופן חלק את תוכנית החירום, יחידות המחקר והניסוי שיתפו פעולה כדי להתגבר על האתגרים", נאמר בהודעת הסוכנות הסינית לטיסות חלל מאוישות (CMSA). הכנת החללית במהירות "הייתה דוגמה מוצלחת לתגובת חירום יעילה בתעשיית החלל הבינלאומית".
התקלה הזו אינה ייחודית לסינים. בשנת 2023 התגלו דליפות דלק בשתי חלליות רוסיות שעגנו בתחנת החלל הבינלאומית: אחת של חללית מטען והאחרת של חללית להטסת אנשי צוות, מה שחייב את הרוסים לשלוח חללית חלופית ולהנחית את החללית הדולפת ריקה מאדם.
גם במקרים אלה החשד נפל על פגיעת חלקיקים של פסולת חלל. גם הסינים ינסו להנחית את החללית הפגועה בכדור הארץ בלי אנשי צוות. בהנחה שהיא תנחת בשלום, צוותי ההנדסה ינסו לזהות את מקור הפגיעה, ואולי לשפר את תכנון החלליות כדי לצמצם את הסיכון לפגיעות דומות בעתיד.
עדיין לא ברור אם סין תספיק להעמיד חללית נוספת לשיגור הצוות הבא במועד המתוכנן, אפריל או מאי 2026. עם זאת, הדבר לא מחייב להאריך את המשימה של הצוות הנוכחי. התחנה יכולה לעמוד ריקה כמה שבועות או חודשים, ולחכות לצוות הבא שייכנס אליה. עם זאת, ייתכן שהסינים לא ירצו לקטוע את רצף הפעילות בתחנה, המאוישת מאז 2021. כך או כך, התקלה ממחישה את הסכנה הגוברת והולכת מפסולת חלל במסלול נמוך סביב כדור הארץ, ואת הצורך לטפל בה בהקדם, ובנוסף להיערך לתרחישים של פגיעות כאלה לא רק במשימות חלל מאוישות, אלא גם בתשתיות טכנולוגיות בחלל.
מתחילים בפיצוץ
חברת ספייס אקס (SpaceX) ממשיכה לפתח את מערכת סטארשיפ, ולאחר שסיימה את הניסויים בדור השני של החללית הענקית, החלה את הבדיקות לקראת שיגור ראשון של החללית והטיל מהדור השלישי. ההתחלה לוותה בתאונה כבר בניסוי מקדים של הטיל הראשון שיצא מפס הייצור.
הטיל "בוסטר 18" הוצב לסדרת ניסויים ראשונה באתר מסי - מתקן הניסוי של החברה סמוך לבסיס החלל שלה בדרום טקסס. הניסויים הראשונים נועדו לבחון את השינויים במערכת הזרמת הדלק בגירסה החדשה של הטיל ואת החוזק המכני של הטיל עצמו, הגבוה בערך במטר מהגירסה הקודמת. זמן קצר לאחר תחילת הניסוי, ביום שישי שעבר, אירע פיצוץ בחלק התחתון של הטיל. לפחות מבחינת החוזק המכני הטיל הוכיח את עצמו בניסוי, ונשאר עומד על הכן למרות הפיצוץ.
החברה דיווחה בהמשך כי הפיצוץ אירע בעת בדיקות של עמידות המערכת בלחץ גבוה של גז, וכי הטיל לא תודלק וטרם הותקנו בו מנועים. הם גם הדגישו כי איש לא נפגע.
למרות התקלה, בספייס אקס מציינים כי בכוונתם לעמוד בלוח הזמנים המתוכנן לניסויים בגירסה השלישית של סטארשיפ. בציוץ של החברה נאמר כי בכוונתם לחבר את החללית לטיל השיגור כבר בדצמבר, וכי שיגור הניסוי הראשון של הגירסה השלישית של המערכת מתוכנן לרבע הראשון של שנת 2026.
4 צפייה בגלריה
כך זה נראה לפני הפיצוץ. הצבת טיל השיגור בוסטר 18 באתר מסי לקראת הבדיקות הראשונות שלו ביום שישי שעבר
(צילום: SpaceX)
הניסויים במערכת סטארשיפ התחילו לפני כשנתיים וחצי, ועל אף כברת הדרך המרשימה שעברה מאז, החברה עדין בפיגור ביחס לתוכניות המקוריות שלה. החללית עדיין לא ביצעה אף טיסה מסלולית, ועדיין לא ניסתה תדלוק בחלל – אחת מאבני הדרך המרכזיות בדרך לשימוש ארוך טווח בסטארשיפ כרכב להנחתת בני אדם על הירח, במסגרת תוכנית ארטמיס של נאס”א, ובהמשך גם על מאדים במסגרת השאיפות של מייסד החברה, אילון מאסק (Musk). על פי לוח הזמנים המתוכנן חללית סטארשיפ אמורה להנחית בני אדם על הירח לפני סוף 2028, לוח זמנים שנראה שאפתני מאוד אפילו לפני התאונה בשבוע שעבר.
הצלחה קוריאנית
דרום קוריאה שיגרה השבוע לחלל את הלוויין הגדול ביותר שלה עד כה, על גבי טיל נורי (Nuri) מתוצרתה. הלוויין CAS500-3, שמסתו בשיגור כ-516 קילוגרם, הוא לוויין מדעי שנועד לחקור את האטמוספרה של כדור הארץ בעזרת מצלמות ומכשירי מדידה לפלזמה ושדות מגנטיים. בנוסף הוא מתוכנן לבצע כמה ניסויים במדעי החיים, בהם בדיקה של התפתחות תאי גזע במיקרו-כבידה והדפסת רקמות ביולוגיות בחלל. הוא שוגר ביום רביעי בלילה ממרכז החלל נארו בדרום המדינה, ועמו הוצבו במסלול גם 12 לווייני מחקר זעירים של אוניברסיטאות ומכוני מחקר בקוריאה. הלוויין נכנס בהצלחה למסלולו, בגובה כ-600 קילומטרים, ופרש את הלוחות הסולריים שמספקים לו אנרגיה.
זה היה השיגור הרביעי של טיל נורי (Nuri), טיל תלת-שלבי שפיתחה קוריאה הדרומית, ושוגר בפעם הראשונה ב-2021. החידוש בשיגור הנוכחי הוא שאת הטיל ייצרה חברה פרטית, הנווה (Hanwha), במסגרת הסכם עם סוכנות החלל הקוריאנית שמסרה לידיה את הטכנולוגיה שפותחה בתעשיית החלל הלאומית. בשנתיים הבאות מתוכננים שני שיגורים נוספים של הטיל הזה. “בהמשך להצלחה של היום נפעל בנחישות לפתח את הדור הבא של טילי שיגור, וכן משימות לחקר הירח ולעומק החלל”, אמר שר המדע של קוריאה, קיונגהון באה (Bae).
הטחבים ששרדו בחלל
טחבים (Mosses) הם צמחים פשוטים, חסרי מערכת הובלה, שמאכלסים כמעט כל בית גידול בכדור הארץ, מפסגות הרי ההימלאיה ועד מדבריות לוהטים כמו עמק המוות בקליפורניה. כעת מתברר שאפילו הסביבות הקיצוניות בכדור הארץ קטנות על יכולות ההישרדות שלהם: חוקרים יפנים הצליחו להנביט נגבי טחבים שבילו תקופה ארוכה מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית, ועמדו לא רק בטמפרטורות קיצוניות, אלא גם בריק החללי, בתנאי מיקרו-כבידה ובחשיפה לקרינה.
צוות החוקרים, בהובלת מדענים מאוניברסיטת הוקאידו, בחר למחקר טחבים מהמין Physcomitrium patens ושלח לתחנת החלל נבגים (ספורופיטים) שלהם – השלב העמיד במחזור החיים שלהם, שמותאם להתמודד עם תנאי סביבה קשים. הנבגים הוצבו בשנת 2022 במתקן מיוחד בצדו החיצוני של מודול קיבו – המעבדה שתרמה יפן לתחנה. הנבגים חולקו לכמה קבוצות, כשההבדל ביניהם היה החשיפה לאור. חלקם היו במיכלים אטומים, כלומר בחושך מוחלט, אחרים במיכלים שקופים, וחלקם במיכלים שקופים עם מסנני קרינה על-סגולה. אחרי תשעה חודשים הם נאספו לתוך התחנה והושבו לכדור הארץ, שם בחנו החוקרים אם הם שרדו וניסו להנביטם.
4 צפייה בגלריה
שרדו בתנאים קשים מאוד. נבגים שהונבטו במעבדה לאחר שחזרו מחשיפה ממושכת לתנאי החלל
(צילום: Dr. Chang-hyun Maeng and Maika Kobayashi, CC BY-SA)
בסך הכל, יותר מ-80 אחוזים מהנבגים שבילו בחלל נבטו לאחר מכן בהצלחה במעבדה ביפן. במאמר שפורסם בסוף השבוע שעבר דיווחו החוקרים כי אחוזי ההישרדות היו גבוהים במיוחד אצל הנבגים שהחוזקו בחושך (97 אחוז) ובאור עם סינון של קרינה על סגולה (גם 97 אחוז). אצל הנבגים שנחשפו לקרינה על סגולה שיעורי ההישרדות היו כ-86 אחוזים, אומנם נמוך משמעותית אך עדיין גבוה מאוד. עם זאת, לא כל הנבגים ששרדו הצליחו לנבוט, ומבין אלה שנבטו, חלקם סבלו מנזקים כמו רמות נמוכות של כלורופיל, שפגעו בהתפתחות הטחבים ובתפקודם.
החוקרים מעריכים כי המבנה הספוגי של המעטפת החיצונית של הנבגים סייע להם להתמודד בהצלחה עם הקרינה בחלל ומנע את התייבשותם. על סמך התוצאות הם מעריכים שנבגים כאלה יוכלו לשרוד עד 15 שנים בתנאי חלל.
הניסוי לא רק מעיד על היכולת המרשימה של הטחבים לשרוד בתנאים קשים, אלא גם עשוי להיות צעד בדרך לפיתוח מערכות ביולוגיות לשימוש במשימות חלל ממושכות או ביעדים רחוקים כמו הירח ומאדים. פענוח המנגנונים הביוכימיים והגנטיים שמקנים לטחבים עמידות לסביבת החלל עשויה לאפשר הנדסת צמחים עמידים יותר – שיהיו שימושיים גם במסעות חלל וגם בכדור הארץ המתחמם. ייתכן אפילו שהם יובילו לצמחים שיהיה אפשר לגדל, או לפחות לאחסן, גם על פני גופים פלנטריים אחרים. “הצלחת הנבגים בחלל עשויה להיות קרש קפיצה ביולוגי לפיתוח מערכות אקולוגיות מחוץ לכוכב הלכת שלנו”, אמר ראש צוות המחקר, טומומיצ’י פוג’יטה (Fujita).
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
