במכון ויצמן למדע ממשיכים לעבוד על פיתוח טלסקופ החלל הישראלי הראשון, אולטראסאט, שישוגר לחלל על פי התכנון בעוד כשנתיים. בריאיון לאולפן ynet התייחס פרופ' אלי וקסמן, ראש המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה במכון ויצמן למדע - המוביל את המשימה, על הטלסקופ: "אולטראסאט הוא לוויין קטן יחסית שנישא לחלל – טלסקופ ייחודי עם יכולות יוצאות דופן, שנבנה ביוזמה ובהובלה של ישראל. הוא צפוי לחולל מהפכה ביכולת שלנו למדוד, לגלות ולחקור תופעות קוסמיות קצרות-מועד ונעלמות, כמו פיצוצים של כוכבים או בליעת כוכבים על ידי חורים שחורים.
ריאיון עם פרופ' אלי וקסמן
(צילום: ירון ברנר)
פרופ' וקסמן הוסיף: "מטרתו לענות על שאלות יסוד שמעסיקות את המדע – ואותנו: איפה נוצרו היסודות הכבדים מהברזל? למה כוכבים מתפוצצים בסוף חייהם? איך נוצרים חורים שחורים ואיך הם גדלים? ועוד שאלות רבות שהאנושות עדיין מחפשת להן תשובות".
הוא התייחס לשיתופי הפעולה בפרויקט: "אני רוצה לציין את השותפים המרכזיים לפרויקט - מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, וכן שותפים בינלאומיים כמו גרמניה. מהצד התעשייתי, משתתפות בו התעשייה האווירית, חברת אל-אופ וחברת טאואר. זו הפעם הראשונה שישראל מובילה משימה מדעית בחלל – כאשר מדינות אחרות, כמו גרמניה וארצות הברית, מצטרפות אליה כשותפות, ולא להפך".
פרופ' וקסמן הוסיף: "מדובר במשימה שיזמנו בעצמנו. מרבית הרכיבים שלה נבנים כאן בישראל: הטלסקופ נבנה באל-אופ, והלוויין – בתעשייה האווירית. זהו שיתוף הפעולה הגדול ביותר שנעשה אי פעם בין התעשייה והאקדמיה בארץ, והוא גם שיתוף הפעולה המדעי הרחב ביותר שהתקיים עד כה בין ישראל לארצות הברית".
הוא סיפר מה מייחד את הטלסקופ המתקדם: "לטלסקופ שתי תכונות ייחודיות: הראשונה היא שדה ראייה עצום - גדול פי כ-100 אלף מזה של טלסקופ החלל 'האבל'. התכונה השנייה היא היכולת שלו לצפות ביקום בתחום האור האולטרה-סגול, שאינו נראה לעין האנושית וגם אינו חודר את האטמוספירה של כדור הארץ – ולכן נדרש טלסקופ מחוץ לאטמוספירה, כלומר בחלל. השילוב בין שתי התכונות הללו מאפשר לנו לצפות בנפח של היקום הגדול פי מאה מזה שיכולנו לדגום עד כה".
פרופ' וקסמן צופה שהטלסקופ יביא לתגליות מדעיות חשובות: "מכיוון שנרחיב באופן דרמטי את נפח היקום שנוכל לצפות בו, צפויות תגליות רבות ומגוונות בתחומים שונים של חקר האסטרופיזיקה. כדי לנצל את המידע שנאסוף ולבצע תצפיות המשך, אחד המרכיבים המרכזיים במשימה של הלוויין הוא היכולת לדווח בזמן אמת: ברגע שנגלה פיצוץ כוכב, או התנגשות בין כוכבים, המידע יועבר מיידית לכל העולם. בהתאם לכך, תופעל רשת בינלאומית של מצפי כוכבים – הן מהקרקע והן מהחלל – שיעקבו אחר האירועים שנזהה. שיתוף הפעולה הבינלאומי הזה, בין קבוצות מדענים ממדינות שונות, הוא חיוני להצלחת המחקר".
הוא הוסיף על החשיבות של הטלסקופ: "אני באמת מאמין שזו תהיה מהפכה אמיתית ביכולת של הקהילה המדעית הבינלאומית ללמוד על תופעות קצרות-מועד ביקום. אולי אסביר לרגע: רוב הטלסקופים הקיימים כיום בעולם מתאפיינים בשדה ראייה צר מאוד – כאילו אנחנו מביטים אל היקום דרך קשית דקה. כאשר מתרחש פיצוץ או אירוע אחר ביקום, ואנחנו לא יודעים מראש היכן הוא יתרחש, הסיכוי שנצליח 'לתפוס' אותו ולמדוד אותו הוא קטן מאוד. אבל שדה הראייה הרחב במיוחד של הטלסקופ שלנו יאפשר – לראשונה – תצפית שיטתית על מספר רב של אירועים כאלה. זו תהיה פריצת דרך".
פרופ' וקסמן סיכם: "כך נוכל סוף-סוף לענות בצורה מדעית ומדויקת על שאלות מהותיות כמו: היכן נוצרים יסודות כבדים במיוחד כמו זהב? איך חורים שחורים עצומים קורעים כוכבים ובולעים אותם? שאלות כאלה, שבעבר נראו בלתי פתירות, יעמדו כעת לראשונה במרכזו של מחקר מבוסס ומתמשך בזכות הטלסקופ שאנחנו משגרים".
