מבנה גדול בצורת פירמידה ותחתיו תחנת דרכים מלפני כ-2,200 שנה – ימי השליטים התלמיים והסלאוקים, הולכים ונחשפים בימים אלו מצפון לנחל זוהר שבמדבר יהודה, בחפירה של רשות העתיקות ומשרד המורשת שמתקיימת בימים אלה בהשתתפות מתנדבים מכל הארץ. בין היתר התגלו באתר מצד זוהר, הסמוך לים המלח, פיסות של תעודות פפירוס כתובות, מטבעות עשויים ברונזה מימי אנטיוכוס הרביעי ומלכי תלמי, כלי נשק, כלי עץ ופיסות בד.
האתר שליד ים המלח
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
מתן טולדנו, ד"ר איתן קליין ואמיר גנור, המנהלים את החפירה מטעם רשות העתיקות, התייחסו בין היתר לגילוי הפירמידה, שגובהה כשישה מטרים. "מדובר באחת החפירות הארכאולוגיות העשירות והמסקרנות ביותר במדבר יהודה. המבנה שגילינו עצום, ואבניו סותתו ביד, כאשר משקל כל אבן מגיע למאות ק"ג", הם אמרו. "כבר בשבוע הראשון מצאו כאן המתנדבים תעודות היסטוריות כתובות, כלי ברונזה ייחודיים ושרידי רהיטים קדומים, שבזכות האקלים המדברי השתמרו במצב מדהים. זה אתר מאוד מבטיח - כל רגע מתגלים פה ממצאים, ואנחנו סקרנים לגלות מה עוד יניבו שלושת השבועות הבאים".
החפירה בנחל זוהר היא חלק ממבצע נרחב שמובילה רשות העתיקות במדבר יהודה להצלת ממצאים ארכאולוגיים מסכנת שוד. זהו מיזם לאומי שהחל לפני כשמונה שנים, במימון משותף של משרד המורשת, קמ"ט ארכאולוגיה במנהל האזרחי ורשות העתיקות.
צוות הסקר הייעודי של היחידה למניעת שוד סרק בשיטתיות את כל שטח מדבר יהודה לאורך 180 קילומטרים של מצוקים, ואיתר כ-900 מערות. בעזרת ציוד סנפלינג, טכנולוגיות מתקדמות ושיטות תיעוד ייחודיות, נחשפו אלפי פריטים נדירים - בהם מגילות גנוזות, קטעי פפירוסים, כלי עץ, כלי נשק, בדים, פריטי עור, מקלעות קש ומטמוני מטבעות.
"החפירה הזו משנה את הידע ההיסטורי על האתר", אומרים טולדנו, ד"ר קליין וגנור. "בניגוד להשערות קודמות שייחסו את המבנה לימי בית המקדש הראשון, נראה שהוא נבנה מאוחר יותר - בתקופה ההלניסטית – בימי השלטון התלמי בארץ. אנחנו עדיין לא יודעים בוודאות מה היה שימושו של המבנה. האם מדובר בבסיס צבאי, ששמר על דרך מסחרית חשובה דרכה העבירו מחצבי מלח ואספלט מים המלח לאזור החוף? או שאולי בשלב כלשהו המבנה העצום בראש ההר, שימש כציון לקבר או גלעד בעת העתיקה? מדובר בתעלומה היסטורית מרתקת – ולשמחתנו הציבור שמגיע לחפירה שותף לגילוי התשובות".
6 צפייה בגלריה
פיסה מתעודת פפירוס כתובה ביוונית שגילו מתנדבים בחפירה
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, התייחס לתגלית ולחפירות במקום: "סקר מדבר יהודה הוא אחד המבצעים הארכאולוגיים החשובים ביותר בתולדות המדינה. התגליות מרגשות, והמשמעות שלהן למחקר הארכאולוגי וההיסטורי עצומה. קצת לפני פסח ועם תחילת האביב, אני מזמין את עם ישראל לבוא ולהשתתף. בתקופה מאתגרת שכזו, כמה ימי שהייה וגילוי במדבר יהודה יכולים להוות חוויה מחברת ומרוממת לכולם".
שר המורשת עמיחי אליהו, הוסיף: "התגלית המרשימה במדבר יהודה היא עדות נוספת לעושר ההיסטורי והתרבותי הטמון באדמת ארצנו. המבנה הפירמידלי והממצאים הנדירים שנחשפו מאירים פרק חשוב בתולדות ארץ ישראל ומחזקים את הקשר העמוק שלנו למורשתנו. אני גאה בעבודתם המסורה של אנשי רשות העתיקות, שבשיתוף פעולה עם מאות מתנדבים נלהבים, פועלים להצלת אוצרות העבר מידי שודדי העתיקות. פרויקט הסקר במדבר יהודה הוא דוגמה מצוינת לאופן שבו מדינת ישראל משמרת את נכסי התרבות שלה למען הדורות הבאים. אני קורא לציבור הרחב להצטרף למאמץ הלאומי החשוב הזה ולקחת חלק בחפירות - זוהי הזדמנות ייחודית להתחבר באופן בלתי אמצעי להיסטוריה שלנו ולתרום לשימורה".
רשות העתיקות הקימה במקום מחנה מסודר ללינת מתנדבים, מספקת מזון ומים, ומדי ערב מתקיימות הרצאות העשרה בנושאי ארכאולוגיה. ברשות העתיקות הוסיפו כי החפירה תימשך עוד כשלושה שבועות. פרטים באתר רשות העתיקות.
