בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג אמר את דברו בפן האקלימי. הפסיקה שהתקבלה היום (יום ד') עשויה להוות נקודת מפנה בצדק סביבתי ובליטיגציה אקלימית ברחבי העולם.
15 שופטי בית הדין הבינלאומי לצדק – בית משפט של האו"ם בהאג הדן בסכסוכים בין מדינות – התייחסו בפסיקתם לשתי שאלות יסוד. ראשית, מה על מדינות לעשות על פי הדין הבינלאומי כדי להגן על הסביבה מפני פליטות גזי חממה עבור הדורות הנוכחיים והעתידיים? שנית, מה ההשלכות על מדינות שפליטותיהן גרמו נזק סביבתי, כמו גם על מדינות איים פגיעות השוכנות מטרים ספורים מעל פני הים?
נשיא בית הדין הבינלאומי לצדק, יוג'י איוואסאווה, אמר כי שינויי האקלים הם "איום דחוף וקיומי" וכי מדינות המפרות את חובותיהן לטפל במשבר מבצעות "מעשה בינלאומי פסול".
על כן, ההשלכות המשפטיות הנובעות מאי ציות לפסק הדין עלולות לגרור קנסות ותשלומי פיצויים מלאים למדינות שנפגעו. חבר השופטים הבהיר כי כל מקרה ייבחן לגופו, כל עוד הוכח "קשר סיבתי ישיר וודאי מספיק בין המעשה הפסול לפגיעה".
השופטים הבהירו כי יש להגן על האקלים למען הדורות הנוכחיים והעתידיים, שכן ההשפעה השלילית של התחממות כדור הארץ עלולה לפגוע באופן משמעותי בהנאה מזכויות אדם מסוימות, כולל הזכות לחיים.
בתי המשפט הפכו לזירת קרב מרכזית לפעולה בנושא האקלים. הסכם פריז, שנחתם באמצעות אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים (UNFCCC), גייס תגובה עולמית למשבר, אך לא במהירות הנדרשת כדי להגן על העולם מפני התחממות יתר מסוכנת, שנגרמת בעיקרה בשל זיהום האוויר מדלקים מאובנים.
כעת, הודות למאבק רב שנים, בהובלת סטודנטים מאזור האוקיינוס השקט, הנמצא בסכנת הכחדה אקלימית, ובתמיכת מדינת האי הקטנה ונואטו, נראה כי נפל דבר. גם בזמן הדיונים, נשמעו קולותיהם של המפגינים, שנופפו בדגלים ובפוסטרים הנושאים סיסמאות כמו "אין עוד עיכובים, צדק אקלימי היום".
