מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 מתמודדים תושבי העוטף עם תופעת הכלבים המשוטטים, שנכנסו לשטחי ישראל מרצועת עזה. בדיון סוער, שהתקיים היום (א') בוועדת הכלכלה של הכנסת, הציגה ח"כ יסמין סאקס-פרידמן (יש עתיד) תחקיר של עמותה למען בעלי חיים, שממנו עולה כי כלבים מוחזקים בתנאים קשים מאוד. היא כינתה זאת בדיון "הזנחה פושעת ומסוכנת".
כלבים משוטטים שנכנסו מרצועת עזה באזור ארז
(צילום: קובי סופר, רשות הטבע והגנים)
מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ד"ר תמיר גשן, אמר שהטענות ייבדקו. הוא הוסיף כי "בזמן אנשים שלנו ביקרו במקום לא נמצאה עדות להזנחה או התעללות". הממונה לחוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות, ד"ר חן הניג, עדכנה כי נפתחה חקירה: "ביקשתי וקיבלתי מ'תנו לחיות לחיות' המון חומרים גולמיים כדי שניתן חוות דעת מסודרת. ייקח לנו זמן לצפות בכל החומרים".
ח"כ פרידמן יצאה במהלך הדיון בוועדה נגד משרד החקלאות שלא מקדם נוהל כלביות: "למה זה לא מתקדם? כמעט עשור ממתינים לנוהל כזה. שנים על גבי שנים שהמשרד לא חושב על פתרונות לטווח הארוך ולא על פתרונות של חמלה, אלא על המתות זולות. נותנים 150 שקל להמית כלב, ו-400 שקל לעמותה שתחזיק בכלב, תיתן לו טיפול ותחפש לו בית. איזה אבסורד".
חברת הכנסת הזכירה את הפיילוט שהציעה של "עקר-סרס-החזר": "תפסיקו להתנגד לזה. יש כלבים פראיים שאותם אולי נצטרך להמית, אבל יש כלבים שאפשר לעקר, לסרס ולהחזיר לשטח. הפיילוט הזה עובד במדינות עולם שלישי. וכשמדובר בתוחלת חיים של שלוש שנים מקסימום, אז בעוד שלוש שנים נראה פה את השינוי ההומני".
מנהל השירותים הווטרינריים, סרחיו דולב, הסביר את ההתנגדות המקצועית של המשרד לפיילוט: "התוכנית הזאת של עיקור ושחרור מתאימה לסוג של כלבים שכמעט אין בישראל, כמו כלבים שכונתיים. תוכנית כזאת תעבוד רק באוכלוסיה סגורה, שניתן לטפל בה. בישראל רוב הכלבים שגורמים לתופעה בלתי רצויה הם פראיים וזה לא עובד. כדי שהתוכנית תעבוד - צריך להגיע לרמה של 80%. אם יש חדירה של כלבים מהאזור זה בלתי אפשרי".
הממונה על רגולציה במשרד החקלאות, אודליה אסולין דגני, הסבירה גם היא את ההתנגדות המשפטית: "שחרור כלבים בשטח מנוגד לחוק בישראל. אם תפסתי כלב וטיפלתי וחיסנתי אותו, אני לא יכולה לשחרר אותו, אלא עליי למצוא לו בית מאמץ. זה ענין של ביטחון הציבור ותביעות נזיקין כלפי הרשות. צריך שיהיה גורם שיפקח עליהם".
ד"ר תמיר גשן אמר כי משרד החקלאות עובד על נוהל כלביות מתוקן: "עדיין ממתינה טיוטה לפרסום". דולב התייחס לנוהל הכלביות העתידי, ואמר: "יש לנו נוהל חדש ונקדם אותו. בתכנית יש 16 נקודות שצריך לטפל כמו תקציבים, כלביות, מיפוי הגופים הרשותיים, שינוי חקיקה ועוד".
בדיון השתתפה גם יועצת ראש הממשלה לזכויות בעלי חיים, טל גלבוע: "הכלביות הקיימות נמצאות תחת מתקפה תמידית לסגירתן ועכשיו גם כלביית שדרות. הצוות שם עובד בצורה מטורפת, בלי תקציבים. וטרינרים נמצאים עם פי 3 כלבים - 200 כלבים על 57 כלובים. תופעת הכלבים המשוטטים בכלל היא בעיה קשה. אין מספיק אימוצים, בשורה התחתונה אזרחי המדינה מעדיפים לקנות כלבים ולא לאמץ. כשווטרינרים לא נוקטים בשיטת המתה, יש לזה מחיר אחר כך בכלביות. יש צוות רפואי שכבר לא יכול לנשום. הווטרינרים נתפסים כרוצחים. אתם מבינים באיזה מצב הם? וטרינרים מפחדים להמית כלבים כדי שלא ידברו עליהם כאן בוועדה".
ד"ר גשן הוסיף בעניין זה: "היום יש הצפה של אלפי כלבים משוטטים שהגיעו מעזה. גם בצפון יש חדירה של כלבים. בנייה של כלביות היא יקרה ולא מיידית. החזקה של כלבים היא יקרה וזה ימשיך להיות כך. היכולת של הציבור לאימוץ היא מוגבלת. 20% מהכלבים המוחזקים בציבור הם מאומצים והשאר בקנייה. החזקה של כלב לתקופות ארוכות בכלוב של כלבייה זאת התעללות. האם זאת תכלית ראויה של תשלום המסים של האזרח?"
