חורשת אגוזי המלך בקירגיסטן - הגדולה מסוגה בעולם - דוהה באיטיות במשך שנים. היא נפגעת מרעיית יתר של בעלי חיים, כריתת עצים בלתי חוקית ועליית הטמפרטורות. "היער היה פעם כל כך עבות, אבל הוא הלך והידלדל", אמרה אסל אלישבה (70), פנסיונרית קירגיזית מהעיירה ארסלבוב (Arslanbob), שמלקטת את האגוזים כבר עשרות שנים.
6 צפייה בגלריה
יערות אגוזי המלך בקירגיסטן, שנפגעו בגלל רעיית יתר של בעלי חיים, כריתת עצים בלתי חוקית ועליית הטמפרטורות
(צילום: Vyacheslav Oseledko/AFP)
אגוזי המלך הם לא עוד מאכל בקירגיסטן. מדובר במרכיב כלכלי עיקרי וגם סמל של מחוז ג'לאל-אבאד (Jalal-Abad) בדרום-מערב קירגיסטן. "בשום מקום אחר בעולם אין ריכוז כה גדול של יערות אגוזי מלך טבעיים", אמר היערן המקומי זאקיר סרימסאקוב, תוך שימת דגש על המגוון העצום של מיני עצי אגוזי מלך שניתן למצוא באזור.
עבור המקומיים, אגוזי המלך הם לחם וחמאה, לכן הפגיעה בהם היא לא עניין של מה בכך. "כך אנחנו מתפרנסים. אין דרכים אחרות, רק אגוזי מלך. כך אנחנו מאכילים את ילדינו", אמר ארנו נרינבייבה (53) שקוטף את האגוזים מילדות.
בשוק של ארסלבוב, גברים עורמים שקים מלאים באגוזי מלך, בעוד שנשים עוסקות במלאכה. אבל העסקים ראו ימים טובים יותר – היבולים ניזוקו קשות.
"בעשור הראשון של שנות ה-2000, הצלחנו לאסוף עד 15 טונות ביום. כיום, הכמות פחתה ל-4-3 טונות בלבד, והכמות פוחתת משנה לשנה", אמרה המוכרת ז'אזגול אומורזאקובה (47). "האקלים מתחמם והופך יבש יותר מדי שנה. לכן, האגוזים מאבדים מאיכותם, והופכים לאדומים מבפנים".
6 צפייה בגלריה
אגוזי המלך המשחירים בקירגיסטן, כתוצאה מעליית הטמפרטוקות הקיצונית במרכז אסיה
(צילום: Vyacheslav Oseledko/AFP)
6 צפייה בגלריה
יערות אגוזי המלך בקירגיסטן, שנפגעו בין היתר בגלל הגורם האנושי
(צילום: Vyacheslav Oseledko/AFP)
אופים מעוניינים באגוזים שתוכנם לבן, שהם גם מושכים יותר ויזואלית. אלא שכאמור, מזג אוויר חם פוגע באגוזי המלך. הם נופלים, נצלים בשמש הקופחת ומשחירים מבחוץ. הטמפרטורות הממוצעות במרכז אסיה עלו בכ-1.5 מעלות צלזיוס מאז 1991, פי שניים מהממוצע העולמי, על פי ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO).
תושבים מקומיים מנסים לטפל בבעיה, בין היתר על ידי נטיעת מיליוני עצים באזור ארסלנבוב. אבל מחסור בממטרים ברחבי מרכז אסיה, פגע במאמצים אלה (בשנתיים-שלוש האחרונות לא ירד גשם).
גם פעילות אנושית אחרת גובה מחיר מהיערות הקמלים. "מכיוון שאין לנו שדות מרעה, בעלי חיים הופכים לבעיה", אמר פקח היערות הראשי איברגים טורגונבקוב. עדרי בקר, שהתרחבו בגודלם ובמספרם, רמסו את האדמה ואכלו שתילים צעירים. גם כריתת עצים בלתי חוקית מחמירה את הבעיה, שכן המקומיים מעדיפים עצים על פני פחם שנחשב יקר יותר להסקה.
טורגונבקוב מטיל קנסות ומנסה לשכנע חקלאים מקומיים לצמצם את גודל העדרים. גם אימאמים מקומיים קראו למאמיניהם לסייע בשימור עצי האגוזים. טורגונבקוב סבור כי יש מקום לאופטימיות זהירה, והציע פתרון שעולה בקנה אחד עם הביטוי המטפורי: "אם החיים נותנים לך לימונים, תכין לימונדה".
לדבריו, אם המקומיים ירקחו בשמים או יכינו שמנים מאגוזי המלך, ניתן יהיה לייצא את התוצרים לאירופה, ובכך להגדיל את ערכם הכלכלי של האגוזים. "על ידי מכירה במחירים גבוהים יותר, המקומיים יהיו בעלי מוטיבציה רבה יותר לשמור על יערות אגוזי המלך המקומיים", הסביר טורגונבקוב.
עבד אל-עזיז חלמורדוב (16), הוא אחד מצעירי האזור שמנסים לעשות בדיוק את זה. אחרי הלימודים, הוא מכין שמן אגוזי מלך באמצעות מכבש מסורתי.
"אני רוצה להגדיל את מספר המכונות ולייצר לא רק שמן אגוזי מלך אלא גם סוגים רבים אחרים, כמו שמן משמש", אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP). בנוסף, חלמורדוב רוצה לקדם תיירות בת-קיימא לאזור. לדבריו, התיירות בארסלבוב אינה מפותחת מספיק. "כשאגדל, יהיו לי תוכניות גדולות", הבטיח חלמורדוב.
