פריצת דרך מדעית עשויה סוף סוף לפתור אחת מהתעלומות הוותיקות והממושכות ביותר בעולם האסטרונומיה: כיצד כתמי השמש – אזורים כהים ומסתוריים על פני השמש – מצליחים להישאר יציבים לאורך שבועות ואף חודשים.
(צילום: ליאור שרון)
מחקר חדש חושף לראשונה את המנגנון שמסביר את יציבותם המפתיעה של הכתמים, שנותרו בגדר חידה מאז ימי גלילאו. על אף מראם ה"שקט", כתמי השמש הם אזורים שבהם שוררים שדות מגנטיים עזים במיוחד – תופעה שהמדע התקשה לפענח במשך מאות שנים.
כעת, קבוצת חוקרים מגרמניה הצליחה לזהות את סוד יציבותם: איזון מדויק בין כוחות מגנטיים לבין הלחץ של הגז הלוהט בשמש הוא זה שמחזיק את כתמי השמש לאורך זמן. החוקרים השתמשו בטכניקת תצפית חדשנית, המאפשרת לנטרל את עיוותי האטמוספרה של כדור הארץ ולמדוד את השדה המגנטי של השמש בדיוק חסר תקדים – כאילו בוצעה התצפית מתוך לוויין בחלל.
לממצאים הללו לא רק חשיבות היסטורית בפתרון חידה בת 400 שנה, אלא גם פוטנציאל מעשי משמעותי: הם עשויים לשפר את יכולתנו לחזות סופות שמש – תופעות עוצמתיות שעלולות לשבש מערכות תקשורת ולוויינים, לפגוע ברשתות חשמל ואפילו לסכן את חייהם של אסטרונאוטים.
ואנחנו נשארים בחלל. תמונה דרמטית במיוחד שתועדה על ידי לוויין נאס"א חושפת מראה כמעט דמיוני: הר הגעש Klyuchevskoy ברוסיה נראה כאילו "יורק" זוג קרני לבה ונהר עשן באורך של יותר מ-1,600 קילומטר - הישר אל תוך האטמוספרה של כדור הארץ.
הר הגעש, שמתנשא לגובה של 4,754 מטרים, הוא הגבוה והפעיל ביותר באירופה ובאסיה. בשלהי 2023 פרץ בסדרת התפרצויות עוצמתיות ששחררו לבה, אפר וגזים רעילים, שהביאו לעצירת התנועה האווירית באופן זמני מהעל האי קמצ'טקה – אחד מהאזורים הגעשיים התוססים ביותר בעולם.
התמונה, מציגה את עוצמת הטבע במלוא הדרו, מראה מציאות מרהיבה ומאיימת גם ביחד. כמה מרהיבה? ענן ההתפרצות הגיע לגובה של 12 קילומטרים, ונמשך למרחק של יותר מקילומטר וחצי מעל האוקיינוס השקט.
ולסיום, במשך דורות סיפרו לנו סיפור ברור על הפריה: הזרע המהיר ביותר, החזק ביותר, זה שמנווט את דרכו בצורה המיטבית ביותר לביצית – הוא זה שזוכה בה – והיא זו שממתינה בסבלנות לבואו. רעיון "מירוץ הזרע" שבו התאים מתחרים על הביצית – ממשיך לשרוד – למרות שהמדע מפריך אותו.
מחקר חדש מספר סיפור הפוך לגמרי, זוהי לא תחרות בין תאי הזרע, אלא דווקא בחירה – של הביצית. הביצית משחררת חומרים כימיים שמושכים אליה תאי זרע מסוימים, היא מזהה התאמות גנטיות ובוחרת את הזרע המתאים לה – וכן, לפעמים היא גם דוחה את "המהיר מכולם".
בספר חדש, הנקרא "המין החזק יותר", בוחנת העיתונאית סטאר וורטן, את התפקיד המתוחכם של גוף האישה בתהליך הרבייה, ולמרות שחלק מהממצאים הללו ידועים למדע כבר שנים, הם ממשיכים להופיע ולהפתיע רבים בתרבות הפופולארית, כנראה כתוצאה של נטייה תרבותית מתמשכת לראות את הביולוגיה דרך עדשה גברית. כן, בניגוד לסיפורים שסיפרו לנו, הביצית היא שחקנית ראשית במרוץ לחיים חדשים, היא שולחת אותות לזרע המועדף עליה, ומתאחדת איתו כדי ליצור חיים.
