פצצות תאורה נראות למרחקים עצומים – לעיתים גם עשרות קילומטרים – בזכות עוצמת ההארה האדירה שלהן, בשילוב העובדה שהן נורות לגובה רב ומפזרות אור על שטח נרחב. בתיעוד שצולם ביום חמישי בערב מקריית אונו נראו בבירור כמה פצצות תאורה שנורו בשמי רצועת עזה, מה שמעורר את השאלה אילו גורמים משפיעים על התופעה.
פצצות תאורה מעל רצועת עזה, כפי שנצפו ממרחק רב
פרופ' ג'וש (יהושע) ברבן, מומחה לספקטרוסקופיה במחלקה לכימיה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, הסביר כי פצצות תאורה מכילות חומרים בעלי יכולת בעירה, שקובעים את צבע האור שנראה לעין. "מגנזיום, למשל, יוצר או לבן ובהיר כשהוא מגיב עם חמצן באוויר, בעוד שאשלגן יוצר אור אדום ונתרן יוצר אור צהוב", הוא אמר. "התגובות משחררות הרבה אנרגיה – חלק בתור אור - ולכן רואים זאת מרחוק".
לשם השוואה, עוצמת ההארה של פצצת תאורה אחת יכולה להגיע ל-1.5 מיליון נרות דולקים. עוצמה זו מאפשרת לאור להיראות למרחק רב, למרות שחלק מהאנרגיה שלו נבלע ומתפזר באטמוספרה. כמו כן, בשעות הלילה, כשכמעט אין מקורות אור אחרים, הניגודיות הגבוהה בין האור החזק של הפצצה לחושך הסביבתי הופכת אותו לבולט ונראה ממרחק גדול.
פצצות תאורה משוגרות לרוב לגבהים של מאות מטרים, שם הן נפתחות. ההארה מגובה רב מאפשרת לאור להתפזר מעל עצים, מבנים או גבעות, מה שמבטל למעשה חסמים פיזיים שעלולים להפריע. "בניגוד לפנס ממוקד שמאיר על שטח קטן יחסית, פצצת התאורה מאירה על שטח גדול בצורה רחבה ומפוזרת, מה שמגביר את הסיכוי שחלק מהאור יגיע לצופה ממרחק", מסביר פרופ' ברבן.
בכל הנוגע לאטמוספרה, הרי שהיא איננה שקופה באותה מידה לכל אורכי הגל של האור. פרופ' ברבן מסביר שישנם "חלונות אטמוספריים" – תחומים של אורכי גל (כולל האור הנראה) שבהם האוויר מעביר את האור בצורה יעילה יותר למרחקים ארוכים, עם פחות בליעה ופיזור.
"חלונות אטמוספריים הם תחום תדרים בספקטרום האלקטרומגנטי שבו קרינה יכולה לחדור דרך האטמוספירה של כדור הארץ (שבה עיקר הבליעה נובע מאדי מים, פחמן דו-חמצני ואוזון), מכיוון שבליעת הקרינה בתחומים אלו נמוכה יחסית", מסביר פרופ' ברבן. "האור של פצצת התאורה, המכיל מגוון רחב של אורכי גל, כולל כאלה הנמצאים בחלונות אלו, יכול לעבור דרך האטמוספרה למרחקים גדולים יותר. בכך, ניתן להבחין בו למרחק רב ובעוצמה גבוהה".
