יופיים המרהיב של הפרפרים ותפוצתם הרחבה הופכים אותם לשער כניסה לעולם הטבע. בישראל נפוצות משפחות מגוונות של פרפרים, ביניהן גם משפחת הכחליליים (Lycaenidae) - משפחה גדולה של פרפרי יום קטנים ויפים בגווני כחול. המפורסם שבמשפחה זו הוא כחליל השברק (Polyommatus icarus), שהוכרז לפני כשנתיים כ"פרפר הלאומי של ישראל".
עם זאת, ישנם מינים ממשפחת הכחליליים שעלולים להסב נזקים לצמחייה בגינות וחצרות - נזקים שנגרמים בעיקר על ידי הזחלים, שאוכלים את העלים, הפרחים והגבעולים הרכים. חשוב לציין כי פרפרי כחליל, באופן כללי, אינם נחשבים מזיקים לצמחים בשלב הבוגר שלהם. הם ניזונים מצוף פרחים ואף תורמים להאבקה בחלקם. עם זאת, הזחלים של מיני כחליל מסוימים, במיוחד אלו שהפכו למינים פולשים, עלולים להסב נזקים משמעותיים לצמחים פונדקאים (גידולי נוי וחקלאות כאחד).
אחד המפורסמים שבמינים הללו, הוא כחליל הציקס (Chilades pandava) שפוגע במיוחד בצמחי הציקס (Cycas) ונצפה בימים אלו במספרים גדולים מאוד ברחבי הארץ. הנזקים נגרמים לאחר שהנקבה ממין זה מטילה את ביציה בשני סבבים (תחילת הקיץ וסוף הקיץ) על הלבלוב הצעיר של הציקס, והזחלים שבוקעים מהביצים גורמים לנזק הכלכלי והאסתטי.
"כחליל הציקס מגיע במקור מדרום אסיה, משם התפשט אל אפריקה וממנה הגיע לישראל (הגיע ממצרים אל דרום הארץ)", מסביר עוז ריטנר, מנהל אוסף העשים והפרפרים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. "תחילה, מסביבות 2014, הופיע כחליל הציקס באילת. לאחר מיגורו משם, הוא הופיע באשקלון בשנת 2019. כיום, ניתן לראות אותו במספרים גדולים ברחבי הארץ. חשוב לציין כי עיקר תרומתו היא לאו דווקא בהאבקה, אלא בהיותו מקור מזון חשוב במארג האקולוגי".
עיקר הנזק נגרם לציקס המופשל (Cycas revoluta), הנפוץ בישראל כצמח נוי. כשהזחלים בוקעים, הם ניזונים באופן אגרסיבי מהלבלוב המתפתח. הנזק כולל כרסום של העלים עצמם, הניצנים, ואף את בסיסי הגבעולים הצעירים. כתוצאה מהכרסום, העלים החדשים מתייבשים ומצהיבים ולעיתים אף אינם מתפתחים כלל.
"במקרים של נגיעות חוזרת ונשנית, הזחלים עלולים לפגוע גם בליבת הצמח שמהווה את נקודת הצמיחה המרכזית. פגיעה חוזרת ונשנית כזו עלולה לאורך זמן להחליש את הצמח ואולי אף להוביל לתמותה. עצי ציקס ידועים בקצב צמיחתם האיטי. כאשר כחליל הציקס פוגע באופן קבוע בלבלוב החדש, קצב הצמיחה של העץ נפגע עוד יותר, והוא מתקשה להתאושש", אומר ריטנר.
כחליל הציקס מתרבה במהירות, עם מספר דורות בשנה (כ-5 דורות בשנה באזורים חמים). קצב התפשטות גבוה זה הופך אותו למזיק נוכח במיוחד. עם זאת, ריטנר מדגיש ואומר כי עיקר הנזק הוא בפן הכלכלי ובפן האסתטי. "הפן הכלכלי נוגע יותר למשתלות או חממות שהמכירות שלהן עלולות להיפגע. בפן האסתטי הפגיעה באה לידי ביטוי בכך שהצמח מאבד מיופיו. על כן, בעולם מנסים להתמודד עם התופעה, בניסיון להבין האם כחליל הציקס נמשך לסוגי ציקסים מסוימים פחות מאשר לאחרים. סביר שיש גם להתחממות הגלובלית השפעות על תפוצתו של מין זה".
מכיוון שהמזיק פולש וחדש יחסית, אין פתרון קסם שעשוי לסייע במיגורו. על כן, הדברת כחליל הציקס מאתגרת, במיוחד מכיוון שהוא מין פולש חדש יחסית, ואין תמיד חומרי הדברה ספציפיים מאושרים לטיפול בו.
"טיפול כולל בדרך כלל ניטור, גיזום של חלקים נגועים, ובמקרים חמורים, שימוש בחומרי הדברה המותרים לשימוש על עצי נוי, תוך התייעצות עם אגרונום או מדביר מוסמך. עם זאת, אין עדיין דרך טיפול פורמלית למיגורו, מה גם שלדעתי די 'איחרנו את הרכבת' כפי שקרה עם חדקונית הדקל. אילולא הרשויות היו מטפלות בבעיה בשלב מוקדם ולא זונחות אותה, ייתכן כי מיגור הפרפרים שהצליח באילת, היה מצליח גם במוקדים נוספים בארץ. אינני שולל מצב שבו יוחלט להפסיק לשתול ציקסים בגלל הנראות של הצמחים הנגועים, ובכך אוכלוסיית כחליל הציקס תצטמצם ואולי אף תיעלם", מסכם ריטנר.
