משבר האקלים, הנגרם בשל פליטת גזי חממה על ידי בני אדם, לא גורם רק להתחממות כדור הארץ ולאירועי מזג אוויר קיצוניים: מאות הרי געש רדומים תת-קרחוניים ברחבי העולם - ובמיוחד באנטארקטיקה - עלולים להפוך לפעילים יותר, ובכך להחמיר את שינויי האקלים שיאיצו את המסת ונסיגת הקרחונים.
2 צפייה בגלריה
החלק הצפון-מזרחי של הר הגעש מוצ'ו-צ'ושואנקו בצ'ילה, המכוסה בקרח
(צילום: Geological Society of America Bulletin (2024). DOI: 10.1130/B37514.1)
הקשר בין תהליך זה לעלייה בפעילות געשית נחקר בעבר באיסלנד (הממוקמת מעל הלוחות הטקטוניים המתפצלים בין צפון אמריקה לאירו-אסיה) מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת, אך כעת נחקרת לראשונה התופעה במערכות געשיות נוספות. הממצאים עשויים לסייע למדענים להבין ולחזות טוב יותר פעילות געשית באזורים מכוסי קרחונים.
החוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בארה"ב השתמשו בתיארוך היסוד ארגון ובניתוח גבישים בשישה הרי געש בדרום צ'ילה, כולל הר הגעש מוצ'ו-צ'ושואנקו (Mocho-Choshuenco) הרדום כעת, כדי לחקור כיצד התקדמותה ונסיגתה של יריעת הקרח הפטגונית השפיעו על פעילות געשית בעבר. המחקר, שממצאיו הוצגו בכנס גולדשמיט (הכנס הבינלאומי המוביל בתחום הגיאוכימיה) המתקיים בימים אלה בפראג, נערך בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת ליהיי, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ומכללת דיקינסון.
על ידי תיארוך מדויק של התפרצויות קודמות וניתוח גבישים בסלעים הגעשיים, הצוות עקב אחר האופן שבו המשקל והלחץ של הקרחונים משנים את מאפייני המאגמה מתחת לאדמה. הם גילו שבשיא עידן הקרח האחרון (לפני כ-26-18 אלף שנים), מעטה עבה של קרח צמצם את נפח ההתפרצויות ואפשר למאגר גדול של מאגמה עשירה בסיליקה להצטבר בעומק של 15-10 ק"מ מתחת לפני השטח.
כאשר יריעת הקרח נמסה במהירות בסוף עידן הקרח האחרון, אובדן המשקל הפתאומי גרם לקרום להתרופף ולגזים במאגמה להתפשט. הצטברות הלחץ הזו גרמה להתפרצויות געשיות נפיצות שמקורן מהמאגר העמוק, כמו גם להיווצרות של הרי געש דוגמת מוצ'ו-צ'ושואנקו.
2 צפייה בגלריה
החוקר פבלו מורנו-יגר אוסף דגימות ליד הקלדרה של הר הגעש מוצ'ו-צ'ושואנקו בצ'ילה
(צילום: Pablo Moreno-Yaeger/UW-Madison)
"ככל שהקרחונים נסוגים עקב שינויי האקלים, כך הרי הגעש נוטים להתפרץ בתדירות גבוהה יותר ובצורה נפיצה יותר", אמר פבלו מורנו-יגר מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון. "המחקר שלנו מצביע על כך שתופעה זו אינה מוגבלת לאיסלנד, שם נצפתה עלייה בגעשיות, אלא עלולה להתרחש גם באנטארקטיקה. אזורים יבשתיים אחרים, כמו חלקים מצפון אמריקה, ניו זילנד ורוסיה, גם הם מצדיקים כעת תשומת לב וניטור מדעי רב יותר".
בעוד שהתגובה הגעשית להמסת קרחונים מתרחשת בפרקי זמן קצרים יחסית בקנה מידה גיאולוגי, תהליך השינויים במערכת המאגמה הוא הדרגתי ומתרחש במשך מאות שנים, מה שנותן זמן מסוים לניטור והתרעה מוקדמת. החוקרים מציינים כי פעילות געשית מוגברת עלולה להשפיע על האקלים העולמי.
בטווח הקצר, התפרצויות משחררות אירוסולים של סולפט שיכולים לקרר את כדור הארץ באופן זמני באמצעות החזרת קרני השמש לחלל. הדבר נצפה לאחר התפרצות הר פינטובו בפיליפינים בשנת 1991, שהורידה את הטמפרטורות העולמיות בכ-0.5 מעלות צלזיוס. אך עם התפרצויות מרובות, ההשפעות מתהפכות.
התפרצות הר הגעש באיסלנד
(צילום: רויטרס)
"עם הזמן, ההשפעה המצטברת של התפרצויות מרובות יכולה לתרום להתחממות כדור הארץ ארוכת טווח בגלל הצטברות של גזי חממה", אמר מורנו-יגר. "זה יוצר לולאת משוב, שבה קרחונים נמסים מעוררים התפרצויות געשיות, שעלולות לתרום בתורן להתחממות ולהמסה נוספת של קרחונים".
ומה אתם יכולים לעשות כדי לצמצם את פליטות גזי חממה ולהשתתף במאבק נגד משבר האקלים? ניתן להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלכם: לצרוך פחות בשר או להימנע ממנו לחלוטין, להשתמש בתחבורה ציבורית או באופניים, לעבור לאנרגיה מתחדשת, לצמצם טיסות, למחזר ולבחור במוצרים מקומיים. שינוי אישי קטן של רבים – יכול להוביל להשפעה עולמית גדולה.
