בשיתוף הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית
מהזכות לפרטיות ברשת ועד לפשיעה בחברה הערבית, ממשפט בינלאומי ועד לשימוש בבינה מלאכותית – בעולם שמשתנה בקצב מסחרר, כמעט כל נושא שמעסיק אותנו היום נוגע גם לעולם המשפט.
פודקאסט "הכותרת המשפטית", שיתוף פעולה בין ynet והפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, חוזר בעונה שנייה עם שיחות שמנגישות את הסוגיות המשפטיות הבוערות של התקופה – מזווית אקטואלית, אנושית ומרתקת. האזינו לכל הפרקים כאן.
הכותרת
מי שומר על הזכויות שלנו במרחב הדיגיטלי?
27:49
מי שומר על הזכויות שלנו במרחב הדיגיטלי?
הפרק הראשון של העונה, בהשתתפות עו"ד דנה יפה, מומחית לזכויות אדם ברשת ומובילת הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית, עוסק בחשיפת המידע שלנו במרחב הדיגיטלי. עו"ד יפה מסבירה כיצד "הזכות להישכח מהרשת" כמעט אינה קיימת בישראל, בניגוד למדינות אחרות וכי בתי המשפט נוטים לדחות בקשות למחיקת מידע משפטי מהאינטרנט. היא מדגישה את פערי הכוחות מול פלטפורמות דיגיטליות, אשר אינן מסירות תוכן פוגעני – כמו תמונות אינטימיות של נשים שפורסמו ללא הסכמתן – גם במקרים שיכולים להוביל לסכנת חיים. עו"ד יפה אף מתייחסת לשאלה האם מאזינים לטלפונים שלנו ומסבירה כי גם ללא האזנה ממשית, הפלטפורמות יודעות עלינו כמעט הכל בזכות "טביעת הרגל הדיגיטלית" שאנו משאירים.
הכותרת
איך מודדים עוני – ומה זה באמת אומר על ישראל?
30:21
איך מודדים עוני – ומה זה באמת אומר על ישראל?
בפרק השני, ד"ר יעל רימר כהן מהאוניברסיטה העברית מעלה נתון קשה לעיכול - כשליש מהילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני. הפרק דן בשאלות מהו קו העוני היחסי, האם ישראל עדיין יכולה להיחשב למדינת רווחה ומי באמת אחראי למצב העוני. ד"ר רימר כהן מדגישה שהעוני אינו אשמתם של העניים, אלא תוצר של מבנים ומדיניות חברתית. היא מסבירה שעוני אינו רק מספרים, אלא מציאות חיים של ניכור וחוסר שייכות המתבטאת גם בפרטים קטנים, כמו חוסר יכולת של ההורים לקנות ספרים לילדיהם לבית הספר. הפרק אף עוסק בפערים בנגישות לסיוע משפטי, כאשר לאנשים שחיים בעוני לעיתים אין זמן או כסף להגיע לפגישות, או שהם אינם מצוידים באמצעים טכנולוגיים כמו מייל וסורק.
הכותרת
ישראל מול העולם: מי באמת קובע את הכללים?
24:28
ישראל מול העולם - מי באמת קובע את הכללים?
פרופ' גיא הרפז, מומחה למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית, פורש בפרק זה את המורכבות של המשפט הבינלאומי ויחסיו עם ישראל. הוא מסביר שהמשפט הבינלאומי נגוע בפוליטיקה, לעיתים משחק נגד ישראל ולעיתים פועל לטובתה. פרופ' הרפז מזהיר כי המערכת המשפטית בישראל נחלשה, בין היתר עקב ה"הפיכה השלטונית", והשלכות תהליך זה מזמין התערבות חיצונית. הוא מדגיש כי הצהרות מוסריות אינן תחליף להתמודדות משפטית וכי מדינה שרוצה לשחק במגרש הבינלאומי צריכה לדעת להסביר את מעשיה ולפעול במסגרת הנורמות המקובלות. לדעתו, על ישראל להצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי במקום להסתגר ומציין כי- "זו בחירה שגויה שאנחנו משלמים עליה מחירים כבדים".
הכותרת
האם באמת אפשר לעצור את הפשיעה בחברה הערבית?
25:52
האם אפשר באמת לעצור את הפשיעה בחברה הערבית?
העלייה הדרמטית באלימות ובפשיעה בחברה הערבית עומדת במרכז הפרק הרביעי, בו משתתף פרופ' באדי חסייסי, לשעבר ראש המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית. פרופ' חסייסי מתאר את הפשיעה כמחלה שהתפרצה והופכת למגפה "בממדים מטרידים ממש". הוא מסביר שהתפרקות המבנים החברתיים מייצר "ואקום" שמהווה קרקע פורייה לפשיעה. פרופ' חסייסי מציין כי לו המיעוט הערבי היה מפתח זהות פוליטית והזדהות עם המדינה - האמון בחוק והציות לו היה מתחזק.
הכותרת
האם כל הארץ באמת משפט?
28:12
האם כל הארץ באמת משפט?
פרופ' מרדכי (מוטה) קרמניצר, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים, מבכירי המשפטנים בתחום הפלילי והחוקתי ויועץ לרפורמות, מתאר בפרק זה נקודת מבט ביקורתית על מערכת המשפט בישראל. הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית לדבריו, תמיד האמינה ב"מחשבה חופשית וביקורתית" ששואפת לשפר ולעשות את הדברים "יותר טובים, יותר צודקים, יותר הוגנים". פרופ' קרמניצר מדגיש את חשיבות הדיאלוג הסוקרטי והלמידה מהסטודנטים, אותם הוא מכנה "האנשים שמהם למדתי הכי הרבה". הוא טוען כי "הדבר העיקרי שמלווה אותי היא הגישה הביקורתית וההבנה שלא כל הארץ משפט" – כלומר, ישנה חשיבות גדולה לנורמות חברתיות שאינן משפטיות, אך נתפסות כמחייבות.
הכותרת
האלגוריתם גילה: באילו נושאים האו"ם נמנע מלעסוק?
26:05
האלגוריתם גילה - באילו נושאים נמנע האו"ם מלעסוק?
הפרק האחרון של העונה, עם ד"ר רננה קידר מהפקולטה למשפטים ומדעי הרוח באוניברסיטה העברית, חושף כיצד מחקר באמצעות בינה מלאכותית מאפשר לנתח אלפי החלטות של האו"ם ולזהות שינויים דרמטיים במוקדי העיסוק שלו לאורך 20 שנה. ד"ר קידר מציינת ירידה דרמטית בעיסוק האו"ם בנושאי ביטחון וטרור - מגמה שהגיעה לשיאה לאחר ה-1 בספטמבר 2001, ומאז היא בירידה. במקביל, היא מזהה עלייה בעיסוק בנושאי בעלי מוגבלויות, נושא שאינו "פוליטית נפיץ" וקל יותר לדבר עליו מאשר על זכויות נשים, לדוגמה.
הפרק אף מתייחס לעליה בעיסוק בתאגידים לזירת זכויות האדם במסמכי האו"ם, תופעה שהחלה לזנק בשנים האחרונות. לבסוף, ד"ר קידר משתפת בממצאים של מיזם עדות 710 בו לקחה חלק - אוסף עדויות של ניצולי אירועי ה-7 באוקטובר באמצעות ארכיון דיגיטלי מבוסס בינה מלאכותית. ניתוח ממוחשב של עדויות הניצולים חשף כי המילה "דלת" בולטת באופן חריג, יותר מ"צבא" או "חיילים", ומסמלת את "קו הגבול החדש" ואת ה"ממד הקרבי".
בשיתוף הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית
פורסם לראשונה: 10:02, 30.07.25
