מנשרים מורעלים ועד צבאים שניצודו – זירות פשע כנגד חיות בר אינן נראות כמו בסדרות טלוויזיה. אך בזכות עבודתה של פרופ' גילה כחילה בר-גל מבית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט באוניברסיטה העברית בירושלים, הסיכויים לאתר עבריינים סביבתיים השתפרו משמעותית.
מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Frontiers in Ecology and Evolution, מציג את הדרך למאבק בפשעים סביבתיים מורכבים הכוללים מינים שונים של בעלי חיים. במחקרה, השתמשה פרופ' כחילה בר-גיל בכלים גנטיים מתקדמים ובמאגרי דנ"א מקומיים בישראל. עבודת הזיהוי וההבחנה מסייעת בהעמדתם לדין של עבריינים אשר פוגעים בחיות הבר.
המחקר מתאר גישה חדשנית ואינטגרטיבית לזיהוי פלילי בתחום חיות הבר במקרים מורכבים דוגמת הרעלות נשרים וציד של צבי ארץ-ישראלי (Gazella gazella) ויעל נובי (Capra nubiana). באמצעות ניתוח מקרים אמיתיים, הוכיחה פרופ' כחילה בר-גל כי ניתן להשתמש גם בראיות מעורבות או פגומות כדי לזהות את המינים, להתחקות אחר מקורם, ולאשר את קיומו של פשע מעבר לספק סביר.
הדבר קריטי משום שפשיעה נגד חיות בר היא אחד הגורמים המרכזיים לאובדן המגוון הביולוגי בעולם. היכולת לחקור מקרים אלה ולהעמיד לדין את הפושעים בצורה יעילה, הינה חיונית להגנה על מינים בסכנת הכחדה ולאכיפת חוקי שמירת הטבע.
פרופ' כחילה בר-גל מראה כיצד שילוב בין כלים גנטיים מתקדמים לבין מאגרי מידע מקומיים יכול לסייע לרשויות שמירת הטבע לפתור גם את המקרים המורכבים ביותר, שבהם מעורבים מינים רבים – הן של חיות בר והן של מינים מבויתים.
"הכוח של השיטה טמון ביעילות שלה. היא מאפשרת להבחין בין חיות בר לחיות מבויתות בדגימות שנתפסו, לאתר את המוצא הגאוגרפי של המין, ואפילו לאשר אם מוצגים שונים שייכים לאותו פרט", מסבירה פרופ' כחילה בר-גל. "גורמי האכיפה זקוקים לכלים מהירים, זולים ואמינים. הפרוטוקולים שפותחו באמצעות המחקר נועדו להיות מדויקים וישימים – כי לעיתים הצלת מין שלם תלויה בפתרון מקרה פלילי אחד".
פרופ' גילה כחילה בר-גלצילום: יואב בריטןפשיעה כנגד חיות בר איננה תופעה שולית. היא מדורגת כאחד מחמש תופעות הסחר הלא-חוקיות הגדולות בעולם. מדובר בגורם בעל "תרומה" ישירה לאובדן מגוון המינים ולהיעלמותם של מינים שמצויים בסכנת הכחדה.
בישראל, מדובר בין היתר בנשר המקראי (Gyps fulvus) המצוי בסכנת הכחדה חמורה, ובצבי ארץ-ישראלי המוגדר בסכנת הכחדה. שני המינים הללו עמדו במרכז מקרי הזיהוי הפלילי שנבחנו במחקר. "המחקר מחזק את תחום המדע הפלילי של חיות הבר ומספק לרשויות האכיפה – משומרי הטבע ועד אנשי המכס – ערכת כלים חדשה במאבק נגד פשיעה סביבתית", מסכמת פרופ' כחילה בר-גל.
