לוקחות את האזהרות ברצינות: ממשלות ברחבי אמריקה הלטינית מגייסות צוותי כיבוי אש, מפעילות תוכניות חירום ומכינות את מערכות המים, האנרגיה והתחבורה, כדי להתמודד טוב יותר עם תופעת אל ניניו, שמתחזקת באוקיינוס השקט. בשל התופעה חוששים במדינות אמריקה הלטינית מבצורות, גלי חום קיצוניים, הצפות ושיבושים נוספים הקשורים לאקלים בחודשים הקרובים.
ההיערכות מגיעה לאחר שמטאורולוגים הזהירו כי אל ניניו כבר החלה להתרחש, והסבירות שהיא תתחזק הולכת ועולה במהלך החודשים הקרובים. בניגוד להוריקנים או לרעידות אדמה, תופעת האקלים הזו מתפתחת בהדרגה לאורך חודשים, ולכן היא מאפשרת לממשלות זמן להתכונן לפני שהשפעותיה הקשות ביותר מגיעות.
ההסבר על אל-ניניו ולה-ניניה
(Video Elephant/Reuters)
אולם מומחים אומרים כי הרשויות ברחבי האזור התקשו לא פעם להפוך תחזיות לפעולות ממשיות, מה שמעורר שאלות האם המדינות יהיו מוכנות יותר מאשר באירועי אל ניניו קודמים, שגרמו נזקים כלכליים נרחבים ושיבשו מערכות מים, אנרגיה ומזון. "זה הזמן לקבל החלטות, להיערכות יעילה ולגיבוש מדיניות עקבית שתאפשר באמת לפעול באופן מקדים הפעם", אמר רודני מרטינס, נציג הארגון המטאורולוגי העולמי לצפון אמריקה, מרכז אמריקה והקריביים. "אל ניניו אושרה. אל ניניו מתרחשת כעת. זו לא רק אפשרות תיאורטית", הוא הוסיף.
אירועי אל ניניו חזקים בעבר גרמו לנזקים של מיליארדי דולרים ברחבי אמריקה הלטינית. התופעה הובילה לבצורות קשות באזורים מסוימים, ובמקביל לשיטפונות ומפולות בוץ באחרים. היא פגעה בחקלאות, הקשתה על אספקת מי השתייה, הגבירה את היקף השריפות, ובכמה מדינות אף צמצמה את ייצור החשמל ההידרואלקטרי - מה שהוביל למחסור באנרגיה.
מרטינס אמר כי על המדינות לנצל את החודשים שנותרו עד שהשפעות התופעה יתעצמו כדי להבטיח מקורות אנרגיה חלופיים, להגן על אוכלוסיות פגיעות ולהיערך לעומסים אפשריים על שירותי הציבור.
גלריה


תושבים מובילים מי שתייה מהומאיטה לקהילת פאראיסיניו, לאורך קטע יבש של נהר מדיירה, יובל של נהר האמזונס, במהלך בצורת
(צילום: AP Photo/Edmar Barros)
במדינות שתלויות במידה רבה בייצור חשמל מאנרגיה הידרואלקטרית, כמו אקוודור, המשמעות עשויה להיות הפעלה מוקדמת של תחנות כוח תרמיות, כדי לפצות על הירידה במפלסי המאגרים בתקופות יובש, וכן השלמת עבודות תחזוקה ורכש מבעוד מועד. מרטינס הזכיר את משבר האנרגיה שפקד את אקוודור בשנה שעברה, כאשר הבצורת הורידה את מפלסי המים במתקנים ההידרואלקטריים ותרמה להפסקות חשמל נרחבות.
לפי הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO), מרכז אמריקה, חלקים מהאיים הקריביים והאזורים הדרומים של צפון אמריקה כבר חווים תנאים יבשים מהרגיל, הקשורים להתפתחות התופעה. תנאים אלה צפויים להתרחב גם לאזורים באגן האמזונס, מה שמעורר חשש מפני מחסור במים, פגיעה בחקלאות ועלייה בסיכון לשריפות.
בברזיל, קולומביה ובחלקים ממרכז אמריקה מתמקדות הרשויות בהיערכות לבצורת, למחסור במים ולסכנת שריפות. ברזיל גייסה יותר מ-4,600 אנשי צוות פדרליים למניעה ולכיבוי של שריפות יער, הרחיבה את מערך צוותי הכיבוי והציבה מטוסים מבעוד מועד, על רקע החשש של הרשויות מעונת שריפות קשה במיוחד. בקולומביה הופעלו מערכות לניטור משק המים, חוזקה ההיערכות לשריפות יער, והרשויות המקומיות נקראו להתכונן למחסור אפשרי במים.
במקביל, מדינות אחרות נערכות דווקא להתמודדות עם שיטפונות. באקוודור, שבה אירועי אל ניניו חזקים גרמו בעבר לגשמים עזים ולהצפות לאורך חוף האוקיינוס השקט, הורתה הממשלה לרשויות המקומיות להכין תוכניות חירום והקצתה מיליוני דולרים לצמצום סיכוני הצפות, למענה במצבי חירום ולשיקום החקלאות. הרשויות כבר החלו לנקות תעלות ניקוז, לייצב מדרונות ולהכשיר מקלטי חירום.
בקוסטה ריקה הודיעה הממשלה כי השיקה יותר מ-200 צעדים במסגרת תוכנית חירום לאומית, ובהם הגנה על מקורות המים, הרחבת ייצור האנרגיה המתחדשת והיערכות לעונת שריפות שעלולה להיות קשה במיוחד. בפרו חיזקו הרשויות את מערכות הניטור וההתרעה המוקדמת, לצד הרחבת רשת התחנות המטאורולוגיות.
גם בפנמה נערכים להשפעות אפשריות על פעילותה של תעלת פנמה, שבה ירידה בכמות המשקעים עלולה לצמצם את זמינות המים הדרושים להפעלת אחד מנתיבי הסחר הימיים החשובים בעולם.
בארגון המטאורולוגי העולמי (WMO) מזהירים כי הבצורת והחום עלולים לפגוע בביטחון התזונתי בחלקים מ"מסדרון היובש" של מרכז אמריקה, ובמקביל להגביר את הסיכון לשריפות בכמה מדינות. באזורים שבהם צפויים גשמים חריגים, שיטפונות עלולים לגרום לנזק לתשתיות, לזהם מקורות מים ולהעלות את הסיכון להתפרצות מחלות.
שרת הסביבה של קולומביה, אירנה ולס, אמרה לסוכנות הידיעות AP כי תופעת אל ניניו אינה חדשה, אך לדבריה "מה שחדש הוא העוצמה שלה. ובגלל העוצמה הזו, חדש גם משך הזמן שהיא עלולה להימשך והיקף האזורים שעלולים להיות מושפעים ממנה".
למרות ההתרעות המוקדמות, מרטינס אמר כי ההיערכות ברחבי אמריקה הלטינית עדיין אינה אחידה. "המציאות היא שבמקרים רבים ההיערכות מתחילה רק כשהמצב כבר הופך למצב חירום", הוא אמר.
לדבריו, חלק מהרשויות ממשיכות לדחות קבלת החלטות, למרות שהתחזיות המדעיות נעשות חד-משמעיות יותר. יש שממתינים לאישור נוסף של התחזיות, ואחרים מניחים שמדינתם תצליח לחמוק מההשפעות הקשות ביותר. הוא הזהיר כי דחיית צעדי ההיערכות, חרף הראיות המדעיות המצטברות, עלולה להותיר ממשלות במרדף אחר האירועים כאשר הבצורות, השיטפונות וגלי החום כבר יחריפו.
מחקרים מהשנים האחרונות שבחנו אירועי אל ניניו משמעותיים בעבר מצאו כי השפעותיהם הכלכליות עלולות להימשך שנים רבות, ובסופו של דבר להסב לכלכלה העולמית נזק המסתכם בטריליוני דולרים.
המסר של מרטינס לממשלות שעדיין לא החלו להיערך היה פשוט: "צריך להיערך מראש, ובאופן רציני," אמר. "המידע כבר קיים. עכשיו זה הזמן לקבל החלטות". ולס הוסיפה כי האתגר אינו מסתכם בהתמודדות עם אירוע אקלימי בודד, אלא מחייב את הממשלות להסתגל למציאות של תנאי אקלים קיצוניים יותר ויותר. "שינוי האקלים כאן כדי להישאר," אמרה.





