שיגור מוצלח
חברת בלו אוריג’ין שיגרה אמש (יום ה') בהצלחה את משימת Escapade, הכוללת לוויינים תאומים של סוכנות החלל האמריקנית לחקר האטמוספרה של כוכב הלכת מאדים. זה היה השיגור המבצעי הראשון של הטיל הכבד החדש של בלו אוריג’ין, ניו גלן (New Glenn), שעבר בהצלחה שיגור בכורה ניסיוני בתחילת השנה.
שיגור לוויינים למאדים
(צילום: בלו אורייג'ן)
השיגור נועד ליום ראשון השבוע, אך לאחר התלבטות ממושכת החליטו מהנדסי החברה לבטל אותו ברגע האחרון, בשל עננים מעל אתר השיגור בפלורידה. המועד החדש נקבע ליום רביעי, אבל אז נדחה שוב, שעות אחדות לפני השיגור, הפעם בגלל סערות שמש חזקות. בסופו של דבר הוא נדחה ליום חמישי בערב, ולאחר כמה עיכובים בספירה לאחור, שוגר קצת לפני 23:00 שעון ישראל.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
השתלת ריאה מחזיר באדם
גילוי ישראלי: מנגנון שמפחית את הסכנה לעובר בהיריון
לקחים מאוקראינה: מלחמה, רעב וסוכרת
שיגור הטיל עבר בלי תקלות. שלוש דקות לאחר מכן נפרד השלב השני, הנושא את הלוויינים מהשלב הראשון של הטיל, והמשיך בדרכו למסלול סביב כדור הארץ. השלב הראשון נפל לכדור הארץ, איזן עצמו בעזרת המנועים בדיוק לפי התוכנית והשלים נחיתה רכה על האסדה “ז’קלין”, באוקיינוס האטלנטי. זו הייתה הפעם הראשונה שבלו אוריג’ין ביצעה בהצלחה נחיתה של הטיל הזה, לאחר שנכשלה בכך בטיסת הבכורה של הטיל.
צמד הלוויינים מיועד לחקור את האטמוספרה הגבוהה יחסית של כוכב הלכת השכן, ובעיקר איך היא מגיבה עם רוח השמש. החוקרים מקווים כי המידע שתניב המשימה יעזור לנו להבין מה קרה לאטמוספרה של מאדים, שלפני מיליארדי שנים הייתה צפופה וסמיכה, ואיפשרה קיום מים נוזלים על פני כוכב הלכת, עם מחזורי גשם ועננים. בשלב כלשהו רובה התאדתה לחלל, וכיום צפיפותה היא רק כ-1.5 אחוז מהאטמוספרה של כדור הארץ. מטרה נוספת של המשימה היא מחקר יישומי לתמיכה במשימות מאוישות עתידיות למאדים, שאמור לספק כלים לחיזוי ההשפעות של סערות שמש, כדי לאפשר לאסטרונאוטים על פני מאדים להיערך לעלייה חדה ברמת הקרינה ולהתמגן בהתאם.
חלליות למאדים משוגרות בדרך כלל ב”חלונות שיגור” שבהם המיקום של כדור הארץ ומאדים במסלוליהם מאפשר מסע קצר יחסית, לרוב בין שבעה ל-11 חודשים. חלון כזה נפתח כל 26 חודשים לערך. השיגור הפעם נעשה מחוץ לחלון השיגור, תוצאה של עיכובים רבים ודחיות שמנעו מנאס”א לשגר את לווייני המאדים כבר בשיגור הבכורה של ניו גלן, כפי שתוכנן. מסיבה זו גם המסלול שלהן אחר: החלליות יטוסו לנקודת לגראנז’ L2, אחת מהנקודות שבהן מתאזנים כוחות הכבידה של הארץ והשמש, כך שלא צריך להשקיע כמעט דלק או אנרגיה בשמירה על המסלול. לקראת פתיחת חלון השיגור הבא, בעוד כשנה, הן יפעילו את המנועים ויעלו על מסלול שיביא אותן למאדים בספטמבר 2027, שם הן אמורות לפעול כשנתיים במסלול סביבו.
המסלול הזה טומן בחובו סיכונים רבים יותר מטיסה ישירה למאדים: הוא צורך יותר דלק, והחלליות נחשפות יותר זמן לקרינה, במיוחד כשהשמש פעילה מאוד. מצד שני, בנאס”א ובבלו אוריג’ין מקווים ששיגור בנתיב הזה ישמש גם הוכחת היתכנות לקראת משימות מאוישות למאדים. כל משימה כזו תדרוש שיגור של עשרות או מאות טילים, עם ציוד שיגיע בנפרד מהאסטרונאוטים. שיגור של כל הכבודה הזו בשבועות הספורים של חלונות השיגור עשוי להיות מאתגר מאוד, ומסלול עם חניית ביניים עשוי להיות פתרון שיאפשר לשגר מטענים מסוימים בחודשים שלפני פתיחת חלון השיגור.
השמש משתוללת
כאמור, השיגור שתוכנן ליום רביעי נדחה בגלל הפעילות המוגברת של השמש. היא אינה מסכנת את השיגור עצמו, אך החשש היה כי הפעילות החשמלית והמגנטית תפגע בחלליות.
הפעילות המוגברת של השמש בימים האחרונים גרמה ל”התפרצויות שמש” ולתופעה נוספת המכונה Coronal Mass Ejections או בקיצור CME, שבהן נפלטת כמות חריגה של חלקיקים מהשמש, עם שדות מגנטיים חזקים. באופן רגיל, החלקיקים הטעונים שנפלטים מהשמש, ומכונים “רוח השמש”, פוגשים בחלל את קווי השדה המגנטי של כדור הארץ, נעים לאורכם לכיוון הקטבים, ויוצרים את “חגורות ון אלן“, מעין בלוני קרינה סביב הארץ. מעל הקטבים החלקיקים פוגשים את האטמוספרה, מייננים את אטומי הגז שבה, ויוצרים הבזקי אור צבעוניים המכונים “זוהר הקוטב”.
ואולם, בהתפרצויות שמש חזקות במיוחד, כמו בימים האחרונים, אפשר לראות את זוהר הקוטב גם רחוק מאוד מהקטבים. בארצות הברית למשל דיווחו על תצפיות של הזוהר הצפוני גם במדינות דרומיות כמו אלבמה, פלורידה ואריזונה, שקרובות יותר לקו המשווה מאשר לקוטב הצפוני, ואפילו במקסיקו.
לצד המראות המרהיבים שהן מספקות התפרצויות שמש חזקות גם עלולות להיות מסוכנות ללוויינים וחלליות, במקרים קיצוניים גם לשבש את הפעילות של תשתיות חשמל ותקשורת בכדור הארץ.
השיא והכישלון הסיני
סין שברה השבוע את שיא השיגורים שלה לחלל בשנה אחת, עם ארבעה טילים שהעלו את מספר השיגורים שלה למסלול סביב כדור הארץ ל-72 מתחילת שנת 2025, לעומת 68 בכל שנת 2024. בשבת שיגרה סין שלושה לווייני שיאן-32 (Shiyan-32) בטיל לונג מרץ’ 11. מדובר בלוויינים צבאיים שסין הגדירה “לווייני ניסוי”, ולא מסרה פרטים על מפרטיהם ומשימתם.
ביום ראשון שיגר טיל לונג מרץ’ 12 עוד תשעה לוויינים של רשת גואוונג (Guowang), קונסטלציית לווייני האינטרנט שסין מקימה, ושמבקשת להתחרות ב”סטארלינק” של ספייס אקס. סין מקווה להגיע לכיסוי של 13 אלף לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ. נכון לעכשיו הרשת מונה קצת יותר ממאה לוויינים, משני דגמים. זו אחת מכמה קונסטלציות של לווייני תקשורת שסין מקימה במקביל, ממשלתיות ופרטיות, שאמורות לשמש גם למטרות אזרחיות וגם לשימוש צבאי. בסופו של דבר אמורות רשתות התקשורת האלה לכלול יותר מ-50 אלף לוויינים פעילים.
7 צפייה בגלריה
שנה שוברת שיאים, גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי בסין. שיגור לווייני תצפית בטיל Kinetica-1 השבוע
( צילום: CCTV)
שני השיגורים הנוספים היו של חברות פרטיות. חברת CAS Space שיגרה בשבת שני לווייני תצפית בטיל Kinetica-1, ובה שני לווייני תצפית לכדור הארץ. למחרת שיגרה חברה אחרת Galactic Energy שלושה לוויינים בטיל Ceres-1, הפעיל מ-2020. שלושת השלבים הראשונים של הטיל פעלו כשורה, אך המנוע של השלב הרביעי כבה מוקדם מהמתוכנן, לא צבר את המהירות הדרושה כדי להיכנס למסלול, והתרסק לים עם הלוויינים.
למרות ההישג המרשים של סין, היא נשארה גם השנה במקום השני מבחינת מספר השיגורים, אחרי ארצות הברית, וליתר דיוק אחרי חברת ספייס אקס, שאחראית לבדה ל-143 מ-150 השיגורים שהיו השנה מארצות הברית. יותר ממאה מהם שיגורים של טילי פלקון 9 להצבת לווייני סטארלינק. גם ספייס אקס תרשום השנה שיא שיגורים חדש. 2025 היא כבר שנת השיא העולמית של מספר שיגורי הטילים למסלול סביב כדור הארץ, ויש לנו עוד חודש וחצי עד לסיומה.
לחזור בחללית אחרת
שלושה אסטרונאוטים סינים שעוכבו בתחנת החלל הסינית בשל חשש לנזק לחללית שלהם, שבו בשלום לכדור הארץ ביום שישי בבוקר, בחללית שהביאה את הצוות שהחליף אותם בתחנה.
האסטרונאוטים של משימת שנז'ו 20, צ'ן דונג (Chen), ואנג ג'י (Wang) וצ'ן ז'ונגרוי (Chen), היו אמורים לחזור בשבוע שעבר מתחנת החלל הסינית טיאנגונג, בתום משימה של חצי שנה. הם השלימו כמה ימי חפיפה עם הצוות של משימת שנז'ו 21, שהגיע לתחנה לפני כשבועיים, אבל הוחלט לעכב את שובם מחשש כי פיסה קטנה של פסולת חלל פגעה בחללית שלהם בעודה עוגנת בתחנה. סוכנות החלל של סין עדכנה השבוע כי הם במצב טוב וממשיכים בעבודה שגרתית בתחנה. בסופו של דבר הוחלט להחזירם בחללית שהביאה את הצוות המחליף שלהם, שנז'ו 21, והבוקר הם נחתו בשלום בסין.
משמעות החלפת החלליות היא שלצוות ששוהה כעת בתחנה הסינית, אין חללית מילוט תקינה למקרה חירום. על פי הדיווחים הנזק של החללית שנז'ו 20, שעדיין עוגנת בתחנה, הוא סדק קטן בחלון, אך לא ברורה חומרתו. ייתכן שסין תקדים את שיגור החללית הבאה, שנז'ו 22, ותשגר אותה ריקה לתחנה, מה שעלול לדחות את החלפת הצוותים הבאה.
זוגות זוגות
רבים מהכוכבים בשביל החלב, וכנראה ביקום כולו, אינם כוכבים יחידים כמו השמש שלנו, אלא חלק ממערכת זוגית, שבה שני כוכבים חגים זה סביב זה. צוות בינלאומי של חוקרים זיהה בפעם הראשונה שני כוכבי לכת דמויי ארץ שחגים סביב הכוכבים במערכת כזו. המערכת TOI-2267 מורכבת משני כוכבים מסוג ננס אדום, ומרוחקת כ-190 שנות אור מאיתנו. שני כוכביה נמצאים במרחק של כשמונה יחידות אסטרונומיות זה מזה (1.2 מיליארד קילומטר) - קצת פחות מהמרחק בין שבתאי לשמש שלנו.
7 צפייה בגלריה
מערכת ראשונה מסוגה שהתגלתה, שבה כוכבי לכת דמויי ארץ חגים סביב שני הכוכבים של מערכת זוגית של ננסים אדומים. הדמיית המערכת בעיני אמן
(איור: ©Mario Sucerquia (University of Grenoble Alpes))
זיהוי ראשון של כוכב לכת במערכת דווח כבר לפני כמה שנים, בעקבות תצפיות של טלסקופ החלל TESS על המערכת ב-2019 וב-2020. זהו כוכב לכת דומה בגודלו לכדור הארץ, שמקיף את הכוכב שלו כל 3.5 ימי ארץ. TESS מיועד לחיפוש כוכבי לכת במערכות שמש אחרות, באמצעות מדידה מדויקת של עוצמת האור של כוכבים, וחיפוש אחר ירידות קטנות ומחזוריות, שעשויות להעיד על כוכב לכת שחולף בין הכוכב לבינינו. צוות החוקרים, בהובלת סבסטיאן סונייגה פרננדס (Zúñiga-Fernández ) מאוניברסיטת ליאז’ בבלגיה עיבד מחדש את נתוני התצפיות של TESS על מערכת TOI-2267, וזיהה ראיות לקיומם של שני כוכבי לכת נוספים, גם הם ברדיוס דומה לזה של כדור הארץ, וקרובים מאוד לכוכב שלהם: אחד משלים הקפה ב-2.03 ימים והאחר ב-2.28 ימים. עם זאת, החוקרים מציינים כי זיהויו של השני מביניהם עדיין אינו ודאי ודרוש עוד מחקר כדי לאמתו.
טלסקופ TESS מצוין לזיהוי ראשוני של מערכות שיש בהן כוכבי לכת, אך כושר ההגדלה שלו אינו מספיק לזיהוי הפרטים של כל מערכת. החוקרים הצליבו את הנתונים עם תצפיות בטלסקופים קרקעיים בטנריף ובמרוקו, וניתחו גם תצפיות חוזרות של TESS על המערכת הזאת, כדי לוודא את אמיתות הנתונים. הבדיקות העלו כי אם אכן יש שלושה כוכבי לכת במערכת, הם חייבים להיות מסודרים כך ששניים מהם חגים סביב כוכב אחד, ואחד סביב הכוכב השני.
“הגילוי שלנו שובר כמה שיאים, מכיוון שאלה הכוכבים הזוגיים הקטנים והקרים ביותר שאנו יודעים שיש להם כוכבי לכת, וזו המערכת הראשונה שזוהו בה כוכבי לכת סביב שני מרכיביה”, אמר פרנסיסקו פוסואלוס (Pozuelos) מהמכון האנדלוסי לאסטרופיזיקה בספרד, שהיה שותף בהובלת המחקר. “המערכת הזו היא ממש מעבדה טבעית לחקור כיצד כוכבי לכת סלעיים יכולים להיווצר ולשרוד בתנאים דינמיים קיצוניים, שעד כה חשבנו שכוכבי לכת לא יוכלו להתקיים בהם ביציבות”.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
