יותר מ־700 מיליון חרקים גדולים (בגודל של זבוב ויותר) חולפים בנדידה מדי שנה ברצועת שטח צרה בצפון ישראל, בין הים התיכון ממערב למדבר הסורי ממזרח – אזור המכונה "המסדרון הלבנטיני", שבו לא היה כל מידע על נדידת חרקים. תנועת החרקים מתבצעת בגובה של מאות מטרים מעל הקרקע ומתואמת עם תנאי מזג האוויר: כיוון הרוח, הטמפרטורה והעונה. כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם היום (ד') בכתב העת Proceedings of the Royal Society B.
החוקרים מצאו כי חרקים רבים אינם נישאים עם הרוח, אלא מצליחים לנווט בכיוון מועדף, אפילו כשהוא מנוגד לרוח. "מדי שנה חולף מעל ראשינו זרם אווירי עצום של חרקים, שלא נראה לעין אך מקשר בין מערכות אקולוגיות באפריקה, אסיה ואירופה", אמר ד"ר יובל וורבר מאוניברסיטת חיפה, שהוביל את המחקר. "מצאנו שהחרקים בוחרים מתי ואיך לעוף – ממש כמו עופות נודדים – על פי תנאי סביבה משתנים".
2 צפייה בגלריה
פרפרי דנאית הדורה בנדידה, נהר הירדן, עמק החולה, ישראל
(צילום: אורן רייכמן, אוניברסיטת חיפה)
לדברי החוקרים, נדידת חרקים היא תופעה טבעית רחבת היקף שמתרחשת באזורים רבים בעולם, אך בדרך כלל אינה נראית לעין, שכן מרבית התנועה מתבצעת בגובה של מאות מטרים מעל פני הקרקע. על אף היעדר הנראות יש לנדידה זו השפעות דרמטיות על המערכת האקולוגית ועל חיי האדם - היא מעצבת את שרשראות המזון, תורמת להאבקה של צמחים, מסייעת בהעברת חומרי תזונה ואף גורמת להתפשטות של מזיקים ומחלות.
רצועת הקרקע הצרה בצפון ישראל, המכונה על ידי החוקרים "המסדרון הלבנטיני", ממוקמת בין הים התיכון ממערב למדבר הסורי ממזרח, ומשמשת מעבר אקולוגי ייחודי לבעלי חיים מעופפים. באזור זה יש תנאי מחיה נוחים יחסית לסביבות המדבר והים שסביבו, ולכן הוא עשוי לשמש כנתיב עיקרי לחרקים הנודדים בין אפריקה, אסיה ואירופה.
עם זאת, נדידת חרקים באזור זה כמעט ולא נחקרה עד כה והמידע הקיים התבסס בעיקר על תצפיות אקראיות או על לכידה במלכודות אור, ללא מדידה שיטתית של נדידה בגובה רב. צוות החוקרים ד"ר וורבר ופרופ' ניר ספיר, מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, אליאור עדין מ"מוקד מחקרים החולה" במכללת תל חי, יחד עם צוות חוקרים מאנגליה ומסין ביקשו לאפיין לראשונה את נדידת החרקים בשמי ישראל: לבחון את קנה המידה שלה, התזמון, הקשר למזג האוויר ומנגנוני הניווט המעורבים בה.
כדי לתעד את נדידת החרקים בגובה רב ובשיטתיות השתמשו החוקרים בשבעה מכ"מים ביולוגיים שהוצבו באתרים שונים לאורך "המסדרון הלבנטיני" בצפון הארץ. מכשירים אלה מסוגלים לזהות בעלי חיים מעופפים, להבדיל בין חרקים לעופות ועטלפים, ולערוך מדידות, כמו: גובה תעופה, מהירות, כיוון ותדירות נפנופי כנפיים. איסוף הנתונים בוצע לאורך שמונה שנים, כאשר המכ"מים תיעדו למעלה מ-6.3 מיליון פרטים של חרקים במשקל העולה על 10 מיליגרם, כולל פרפרים, עשׁים, שפיריות ומני חיפושיות מעופפות.
הנתונים סוננו בקפידה כדי להבטיח זיהוי מדויק של חרקים בלבד. תיעוד החרקים בוצע בגבהים 500-50 מטרים מעל הקרקע, הן בשעות היום והן בשעות הלילה, והוצלב עם נתוני מזג אוויר, כגון: רוח, טמפרטורה ולחות, כדי לבחון את התנאים שהשפיעו על עוצמת הנדידה וכיוונה. החוקרים ניתחו את המידע, תוך שימוש בשיטות סטטיסטיות מתקדמות שאפשרו לקבוע מתי מתקיימות עונות הנדידה, מהן תכונות התעופה של החרקים ואילו גורמים סביבתיים מניעים את תנועתם.
מתוצאות המחקר עולה כי יותר מ־700 מיליון חרקים גדולים חוצים מדי שנה את "המסדרון הלבנטיני" בצפון ישראל. החרקים נודדים בשתי עונות עיקריות: באביב, בחודשים מרץ-יוני, הם נעים צפונה ככל הנראה בדרכם לאירופה ואסיה; ובסתיו, בחודשים אוגוסט-נובמבר, הם נעים דרומה לאזורי חורף חמים יותר.
החוקרים הופתעו לגלות כי נדידת האביב הייתה גדולה בהרבה מזו של הסתיו, ממצא הפוך לדפוס הידוע ממדינות אחרות שבו בדרך כלל הנדידה דרומה גדולה יותר. עוד נמצא כי יש לחרקים תנועה מכוונת ועצמאית: רבים מהם עפים בכיוון מועדף גם כאשר כיוון הרוח מנוגד למעופם, ומתזמנים את נדידתם לפי תנאים מטאורולוגיים מיטביים, כמו רוח גבית וטמפרטורות חמימות.
לדברי החוקרים, ממצאים אלו מעידים על יכולת ניווט מרשימה ועל הסתגלות עונתית מתוחכמת, בדומה לדפוסים שנצפו בעופות. נוסף על כך, ניתוח השוואתי של נתוני נדידת חרקים מ-17 אתרים ברחבי אירופה העלה תוצאה מפתיעה: חרף מיקומו של "המסדרון הלבנטיני" כאזור מעבר בין שלוש יבשות, כמות החרקים הנודדים בו הייתה נמוכה באופן ניכר מזו המתועדת באירופה. "ציפינו לראות שמיליוני חרקים יתכנסו במסדרון הלבנטיני בדיוק כפי שעושים עופות – אך הופתענו לגלות שזה לא קורה. ייתכן שהחרקים פשוט לא מצליחים לנווט או לזהות את המעבר הצר הזה, או שהמחיר האנרגטי שבסטייה אליו גבוה מדי. הממצא הזה מערער על אחת ההנחות הבסיסיות לגבי נדידה של חרקים, ופותח פתח לשאלות חדשות על אבולוציה, חוש כיוון והתנהגות בעומק האוויר", סיכמו החוקרים.
