צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון לחקר ימים ואגמים בישראל (חיא"ל) ערך לראשונה סקר אקולוגי-ביוטכנולוגי מקיף, המעריך כי תנאי האקלים המיוחדים של חופי ישראל – חמים, שטופי שמש ודינמיים - יוצרים בית גידול טבעי המעודד גידול של מיני אצות ייחודיים ועמידים, עשירים בתכונות כימיות ופיזיקליות יוצאות דופן. החוקרים סבורים כי תכונות אלו עשויות לשמש בסיס לפיתוחים עתידיים ופורצי דרך בתחומי התזונה, הבריאות, הקוסמטיקה והפארמה.
המחקר נערך בהובלת צוות חוקרים מבית הספר לזאולוגיה באוניברסיטת תל אביב: פרופ' אביגדור אבלסון וד"ר דורון אשכנזי, השייך גם למכון לחקר ימים ואגמים לישראל. המחקר נערך בשיתוף פרופ' אלוארו ישראל מהמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה, וד"ר איתן סולומון מהמרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת. כמו כן, השתתפו במחקר חוקרים נוספים מישראל ומהעולם, בהם: גיא פז – ביולוג ימי וגנטיקאי, מנהל המעבדה; ד"ר שושנה בן־וליד – מומחית לכימיה אורגנית; וד"ר פליקס לופז פיגרואה וג'וליה וגה מאוניברסיטת מלאגה בספרד. המחקר פורסם בכתב העת המדעי Marine Drugs .
2 צפייה בגלריה
גן אצות ישראלי תת-ימי. מיני האצות: סרגסון (Sargassum vulgare) , גנית מאדימה (Jania rubens) , חסנית (Ulva rigida)
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
במסגרת הסקר, שנמשך כמה שנים, נאספו כ-400 דגימות אצות, ומתוכן זוהו כ-55 מיני אצות, מרביתן אדומיות לצד חומיות וירוקיות. ממצאי הסקר הראו כי בניגוד לדיווחים קודמים שתיארו שתי עונות פריחת אצות עיקריות בשנה, נצפתה עונת שיא יחידה באביב - תופעה המצביעה על שינוי אפשרי במערכת האקולוגית, ייתכן כתוצאה מהתחממות הגלובלית.
בנוסף הבדיקות הביוכימיות העלו כי תכולת החלבון באצות הגיעה לשיאה בחודשי החורף, עד כעשרות אחוזים ממשקלן היבש, מה שמעמיד אותן כתחליף פוטנציאלי למקורות חלבון מן החי. רמות נוגדי החמצון הגיעו לשיא באביב, עם עלייה של מאות אחוזים במינים מסוימים. לדברי החוקרים, נתון זה מחזק את ההבנה שהאצות יכולות לשמש מקור טבעי לחומרי בריאות ותרופות לאריכות ימים ולשיפור המערכת החיסונית. החוקרים מצאו גם מגוון עשיר של תרכובות פנוליות, ומסנני קרינה טבעיים המגינים מפני קרינת UV - חלופה אקולוגית לקרמים סינתטיים.
ד"ר אשכנזי הסביר: "ישראל, הממוקמת בקצהו המזרחי של הים התיכון, נהנית מתנאי סביבה מיוחדים: אקלים סוב-טרופי שטוף שמש, חופים סלעיים, תנאי גאות ושפל, לצד טמפרטורה ומליחות גבוהות יחסית. מכלול זה מעודד את התפתחותן של אצות ייחודיות שהופכות ל'מפעלים ביולוגיים' טבעיים, המייצרים חומרים פעילים בריכוזים מרשימים".
ד"ר איתן סלומון הוסיף: "הממצאים ממחישים את הפוטנציאל הביוטכנולוגי הבלתי ממומש של אצות הים לעתיד האנושות - החל מתעשיית לפיתוח מזון פונקציונלי, תרופות, ומגוון אפליקציות בריאותיות מתקדמות".
פרופ' אלוארו ישראל התייחס גם הוא למחקר: "בזכות המחקר ניתן להבין אילו תנאי סביבה משפיעים על גידול ואיכות האצות, ולתרגם ידע זה ליישום בחקלאות ימית. האצות מחזיקות גם ביתרון סביבתי משמעותי: גידולן אינו מחייב קרקע חקלאית, הן מייצרות חמצן, סופגות פחמן ומטהרות מזהמים מהמים. אצות הים עומדות בחזית החקלאות הימית בת־הקיימא, המשלבת יתרונות סביבתיים וכלכליים".
פרופ' אביגדור אבלסון סיכם: "הים התיכון הישראלי מהווה מעבדה טבעית ייחודית. הוא יכול לשמש מודל להבנת השפעות שינויי האקלים על מערכות ימיות, ולספק רמזים אילו מינים יצליחו לשגשג בעולם המתחמם. מעבר לערך המדעי, מדובר במשאב אסטרטגי לאומי ובינלאומי שיכול לתרום לפתרון אתגרי מזון, בריאות וסביבה."
המחקר מוקדש לזכרו של ד"ר יצחק (איציק) בריקנר ז"ל, מהדמויות המיתולוגיות בביולוגיה הימית בישראל, לאות הוקרה לידידותו, הדרכתו והשראתו.
