כמו אגמים נוספים בעולם, לרבות ים המלח, גם אגם המלח הגדול (Great Salt Lake) השוכן ביוטה שבמערב ארה"ב הולך ומצטמצם בקצב מהיר ומדאיג למדי. מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Geophysical Research Letters, שאותו הובילו חוקרי אוניברסיטת פורטלנד סטייט, היה הראשון שכימת את הגורמים שתרמו לכך שלפני כשנתיים וחצי, באוגוסט 2022, נקבע שיא שלילי היסטורי בשטחו של האגם. האגם הוא השריד האחרון מאגם בונוויל (Bonneville) הפרהיסטורי, שהשתרע על פני שטח של כ-50 אלף קמ"ר במהלך עידן הקרח.
4 צפייה בגלריה
אגם המלח הגדול ב-1985 (משמאל) וב-2022, כשהגיע לשפל היסטורי בשטחו
(צילום: NASA Earth Observatory images)
"לאגם המלח הגדול ישנה חשיבות חברתית וכלכלית רבה עבור תושבי האזור בכלל, ואלו שמתגוררים ביוטה בפרט", אמרה סירי ביגאלקה, דוקטורנט למדעי האקלים באוניברסיטת פורטלנד סטייט. "האגם שרמת המליחות בו היא פי 5 מאשר באוקיינוס, מספק הכנסה כלכלית שנתית של למעלה מ-1.9 מיליארד דולר. הוא מהווה גם אתר חיוני עבור מיליוני ציפורים נודדות ותורם לכמות השלג שיורדת על רכס וואסאץ' (Wasatch) שמתנשא לגובה של יותר מ-3,600 מטרים - שם קיימים 11 אתרי סקי ברמה עולמית. אתר זה הוא אחת הסיבות העיקריות לחזרת אולימפיאדת החורף לסולט לייק סיטי (בירת יוטה) בפברואר 2034".
ביגאלקה ועמיתיה למחקר - מנהל מעבדת מדעי האקלים של אוניברסיטת פורטלנד סטייט ד"ר פול לויקית' וד"ר ניק סילר מהמחלקה למדעי כדור הארץ, האוקיינוס והאטמוספרה באוניברסיטת אורגון סטייט - פיתחו ויישמו מודל שמדמה שינוי בנפח האגם משנה לשנה כתוצאה מזרימת שלושת יובליו ורדת משקעים. בנוסף הם בדקו את התאדות מי האגם כתוצאה משינויי האקלים והחום הכבד שפוקד את יוטה.
בשיטה זו הצליחו החוקרים להתחקות אחר הסיבה שבגינה נרשם השיא השלילי בשטח אגם המים המלוחים הגדול ביותר בחצי הכדור המערבי. הירידה במפלס האגם עד 2022 יוחסה באופן גורף לזרימה נמוכה של שלושת יובליו העיקריים, ככל הנראה עקב שילוב של תנאי בצורת, הטיית הזרימה ושינויי אקלים.
עם זאת, מחברי המחקר הנוכחי מצאו שזרימות נמוכות של היובלים תרמו כשני שליש מהירידה הכוללת בנפח האגם, כשיתר הגורמים לירידה נבעו בעיקר מעלייה בקצב אידוי האגם עקב טמפרטורות חמות יותר. מדובר במגמה שעתידה להחריף בעידן שבו כל שנה מתקבעת כחמה ביותר בהיסטוריה המתועדת, בין היתר בגלל הגורם האנושי, בדגש על נושא פליטת גזי החממה כתוצאה משריפת דלקים מאובנים (תעשיית הפחם, הגז והנפט).
"ככל שהאקלים הולך ומתחמם, כך גם אידוי מי האגם גדל, כך שיש לייחס חשיבות רצינית לנושא ההתחממות הגלובלית בכלל, וזו בסביבתה של יוטה בעיקר", אמר ד"ר לויקית'. "ללא מגמת ההתחממות הניכרת, שנת 2022 לא הייתה מתקבעת כשנת שיא שלילי מבחינת נפח האגם (מאז החל התיעוד באמצע המאה ה-19). למרות שזרימת היובלים דומיננטית במצבו העגום של האגם, העלייה באידוי הכרחית בהגעה לשפל אליו הוא הגיע".
החוקרים אמרו כי הממצאים המדאיגים מצביעים על כך שזרימה מוגברת של שלושת יובליו של אגם המלח הגדול עשויה להוביל להיפוך מגמה ולהתאוששות מהירה, שתגדיל את שטח האגם בטווח הזמן הקצר. עם זאת, הם סבורים, כי מגמת ההתחממות המתמשכת, עלולה להוביל להצטמצמות נוספת בשטח האגם.
בנוסף לפגיעה האקולוגית והכלכלית, האגם המתכווץ טומן בחובו גם סיכונים בריאותיים, שכן הוא מהווה מקור לאבק רעיל בנחושת, ארסן ומתכות כבדות מסוכנות אחרות. מדובר בסיכון עבור 1.2 מיליון האנשים שחיים באזור סולט לייק סיטי. "כשהאגם מתכווץ, הקרקעית נחשפת. על כן, הרוחות המנשבות עלולות לשאת עימן אבק אל כל אזור בירת יוטה, ולהשפיע בכך על איכות האוויר של התושבים", אמרה ביגאלקה.
כעת, החוקרים מעוניינים לערוך מחקר נוסף, על מנת להמשיך ולשפור אור על הגורמים שהובילו להצטמצמות המדאיגה של אגם המלח הגדול ביוטה, שמכיל כיום כרבע מנפח המים שהכיל בנקודת השיא שלו ב-1987.
