יוסי מלכא, תושב השרון, נשוי ואב לשלושה, עובד כמפתח תוכנה בחברת הייטק בהרצליה. אבל כשהמחשב נסגר - הוא יוצא לשטח עם תרמיל ומצלמה. האהבה שלו לחיות בר החלה עוד בילדותו.
החיבור לטבע הלך והתחזק בחוג הסיירות בקריית מוצקין, שם גדל. לפני כ-30 שנה החל לצלם יונקים וציפורים בטבע כתחביב. השנים חלפו, ולפני כ-12 שנה החל ללמוד לצלם טבע בארץ בשיטות מקצועיות, בין השאר בקורס של האגודה לצילום טבע.
גלריה
צלם הטבע יוסי מלכא בעת תצפית מוסווית בשטח. רשת ההסוואה מאפשרת לצלמים להיטמע בטבע ולצלם מבלי להפריע לבעלי החיים
(צילום: יוסי מלכא)
נקבת זרון סוף בעמק החולה, בתקופת חילוף נוצות ששתיים מהן ניתקו בעת ההמראה
(צילום: יוסי מלכא)
יחמור פרסי בגליל העליון, מין ממשפחת האיילים המגדל בכל שנה קרניים מסועפות לקראת עונת הייחום ומשיר אותן אחריה
(צילום: יוסי מלכא)
התהליך, לדבריו, מתחיל הרבה לפני הלחיצה על כפתור הצילום. "אני לומד על ההתנהגות של בעל החיים, יוצא לסיורים להכרת השטח, מתזמן את העונה והשעה – ויחד עם ציוד צילום מתאים והסוואה, ניתן להשיג תוצאה טובה", אומר מלכא, שמדגיש בדבריו כי סבלנות והתמדה הן תכונות הכרחיות לצלם טבע. "לפעמים צריך גם טיפת מזל, אבל בעיקר הרבה הכנה".
פלמינגו גדול בחוף הכרמל, מסנן מהמים סרטנים המספקים חומרים הצובעים את נוצותיו בוורוד
(צילום: יוסי מלכא)
שועל מצוי ברמת הגולן, פרוות חורף עבה מגינה עליו בחודשים הקרים
(צילום: יוסי מלכא)
שרקרקים גמדיים בערבה, ממתינים על ענף על מנת לצוד חרקים שנמשכים אל פרחי עץ השיטה
(צילום: יוסי מלכא)
יוסי מצלם במגוון דרכים - סיורים רגליים, תצפיות מתוך הרכב, או ישיבה שקטה במסתורי צילום. הוא נהנה מהלימוד, מההכנות ומהשהות בטבע. בתהליך זה מבחין בסימנים רבים לאמונתו שהאבולוציה כוונה באצבע-אלוהים, ואינה תוצאה של יד המקרה.
צבי הנגב במרכז הנגב, אוזניו הגדולות המסייעות לקירור גופו היא אחת התכונות המאפשרות לו לשרוד במדבר
(צילום: יוסי מלכא)
אנפית סוף בעמק חפר, בזמן ציד היא מרימה רגל ומאזנת את גופה בעזרת הכנף הנגדית
(צילום: יוסי מלכא)
שלדג לבן-חזה בלב השרון, לוכד לטאה שהטיח בענף עד שמתה
(צילום: יוסי מלכא)
אלא שהדרך להצלחה הייתה רצופה בשיעורים, שמכל אחד מהם למד מלכא משהו ששיפר את יכולותיו. שיעור חשוב כזה למד צלם הטבע המיומן כשהחליט לצלם בבריכת חורף ללא הכנה מספקת. הוא התקרב בחושך אל המים, בנה מסתור ונשכב על מזרון שטח בתוכו. תוך זמן קצר הרגיש שהמזרון שוקע, ובוץ נספג בבגדיו ובתרמילו. הגשמים שירדו מאז ביקורו בשבוע הקודם שינו את המצב בשטח, והוא התקרב לביצה בחושך קצת יותר מדי. "העיקר שהמצלמה לא נרטבה", מודה מלכא.
כוס החורבות באזור הדום השומרון, מין שניחן בראיית לילה טובה בזכות עיניו הגדולות בקדמת ראשו
(צילום: יוסי מלכא)
עכן קטן בנגב צפוני, מין שלשונו אוספת חלקיקים מהאוויר ומעבירה אותם לאיבר מיוחד בחיכו העליון לצורך הרחה
(צילום: יוסי מלכא)
חולון החוף בחוף הכרמל, מגיש לפיו מזון שמצא בחול
(צילום: יוסי מלכא)
מקרה אחר קרה באחת הפעמים שניסה לצלם לשווא שחפיות בחוף כרמל. הפעם, הסיפור נגמר עם סוף טוב בהרבה. יוסי הבחין בסרטנים היוצאים מהמחילות ומתרוצצים לא רחוק ממסתור. זו הייתה הזדמנות להתבונן ולצלם סרטנים ממין חולון החוף – סרטן לבן החי בחופי ים חוליים, המכונה לעיתים סרטן חולות. אחת התמונות אף זכתה להשתתף בתערוכת תמונת-טבע 4 שנערכה במוזיאון ארץ ישראל לפני כ-5 שנים.
האגודה נוסדה על מנת לקדם את צילום הטבע בישראל. בין מטרותיה: עזרה בשימור המערכת האקולוגית בישראל, חינוך להכרה ושמירה על הטבע והסביבה והעלאת המודעות לנושאים סביבתיים בקרב צלמי הטבע וכלל האוכלוסייה.
האגודה הינה ארגון ללא מטרות רווח הנוסד מטעם צלמי הטבע ולמען צלמי הטבע וככזה נועד לאפשר לצלמי הטבע בארץ ללמוד ולהתפתח בדרך של הפריה הדדית, שיתוף, למידה, מפגשים משותפים והרצאות, תוך כדי העלאת קרנו של צילום הטבע בישראל, והגברת תרומתו לחברה ולשמירת הסביבה.
