מפגשים מהסוג השלישי
עצם שמקורו כנראה במערכת שמש אחרת זוהה השבוע שועט במהירות לעבר מרכז מערכת השמש שלנו. זהו העצם השלישי שזוהה עד כה כמגיע בסבירות גבוהה מחוץ למערכת השמש שלנו, אחרי אוֹמוּאַמוּאַה (Omuamua) שהתגלה ב-2017 והשביט בוריסוב שזוהה ב-2019. חוקרים מעריכים שהעצם שהתגלה השבוע גם הוא שביט, ובינתיים הוא קיבל את השם 3I/ATLAS, שמציין את העצם הבין כוכבי (Interstellar) השלישי, ואת מערך הטלסקופים אטלס שזיהה אותו ראשון.
המסלול של 3I/ATLAS
( מקור: NASA/JPL-Caltech)
העצם שהתגלה עדיין רחוק יחסית מאיתנו, אבל מהירותו ביחס לשמש היא יותר מ-200,000 קילומטרים בשעה, והיא צפויה לגדול עוד ככל שיתקרב לשמש ויאיץ בהשפעת הכבידה שלה. הוא זוהה לראשונה ביום שלישי השבוע בטלסקופ בצ’ילה, אחד מחמשת הטלסקופים במערך של סוכנות החלל האמריקנית, נאס”א, שמוצבים ברחבי העולם לזיהוי גופים שעלולים להתנגש בכדור הארץ.
בהמשך אסטרונום חובב איתר את העצם גם בצילומים של מערך אטלס מהימים שקדמו לזיהוי, והמרכז העולמי לגופים פלנטריים קטנים דיווח על יותר ממאה תצפיות שלו בטלסקופים ברחבי העולם. 3I/ATLAS בוהק מדי ורחוק מדי מכדי להעריך את גודלו בשלב הזה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
טיפול העור המשותף של הקטלנים
מחלות ללא גבולות: מוקדים חדשים של חצבת בישראל
תרופה ניסיונית לנשילת עור חריפה
הוא נמצא בין במסלול של צדק לחגורת האסטרואידים, ובהמשך יחצה גם את מסלולו של מאדים, אך הוא לא צפוי לחצות את מסלולו של כדור הארץ, ובוודאי לא להתנגש בו: בנקודה הקרובה ביותר אלינו במסלולו, בדצמבר השנה, יהיה מרוחק כ-250 מיליון קילומטרים מאיתנו.
5 צפייה בגלריה
לא צפוי להתנגש בכדור הארץ. מסלולו של העצם 3I/ATLAS המסומן באיור כ-C/2025 N1
( מקור: NASA/JPL-Caltech)
"עם כל התצפיות, אין שום ספק שהעצם הגיע ממערכת שמש אחרת”, אמר פול כודס (Chodas), ראש המרכז לחקר עצמים קרובים לכדור הארץ במעבדת JPL של נאס”א. מהירותו גבוהה מכדי להיות משהו שנוצר במערכת השמש שלנו. החוקרים מעריכים כי מדובר בשביט שנוצר סביב כוכב אחר, ואירוע אלים כמו פגיעה של גוף פלנטרי אחר העיפה אותו ממערכת השמש שלו, עד שנתיבו חצה במקרה את זה של מערכת השמש שלנו. “אם משחזרים לאחור את המסלול שלו, נראה שהוא הגיע מסביבת מרכז הגלקסיה”, אמר כודס לניו יורק טיימס. “הוא בהחלט הגיע ממערכת שמש אחרת, אנו רק לא יודעים איזו”.
הגילוי של אומואהמואה לפני כשמונה שנים הסעיר את הקהילה המדעית, וגם את דמיונם של שוחרי החוצנים. אלה קיבלו רוח גבית מהאסטרופיזיקאי הישראלי-אמריקני אברהם (אבי) לייב (Loeb), פרופסור באוניברסיטת הרווארד שעוסק בשנים האחרונות בחיפוש חיים חוצניים. הוא קומם רבים בקהילה המדעית כשטען שאומואמואה עשוי להיות תוצר של תרבות חוצנית. השבוע אמר לייב לניו יורק טיימס על העצם החדש כי “זו השאלה המעניינת ביותר מבחינתי כרגע. מה גורם לבהירות הרבה שלו”?
5 צפייה בגלריה
מוקדם מדי לקבוע את גודלו, כשהוא נמצא יותר מ-650 מיליון קילומטרים מהשמש. 3I/ATLAS
(צילום: K Ly/Deep Random Survey/CC-BY-4.0-SA)
אם אכן מדובר בשביט, כפי שהחוקרים סבורים, הבוהק נובע כנראה מהשתקפות אור השמש בסילון הגזים שנפלטים ממנו. הפעם יהיה להם הרבה יותר זמן לנסות לפתור את התעלומה. 3I/ATLAS ייראה בטלסקופים עוד חודשים רבים, וצפוי לעמוד במוקד של תצפיות רבות מכדור הארץ ומטלסקופי חלל, בתקווה לתהות על קנקנו של האורח הבין-כוכבי.
הלוויין הסביבתי ששבק
ארגון סביבה אמריקני הודיע השבוע כי לוויין שלו, שעקב אחר פליטות של גז מתאן לאטמוספרה, הפסיק לפעול במפתיע, 15 חודשים לאחר ששוגר למשימה שהייתה אמורה להימשך חמש שנים. הלוויין MethaneSAT שוגר במרץ 2024 ביוזמת “הקרן להגנה על הסביבה” (EDF), ארגון ללא מטרות רווח הפועל למאבק בהתחממות הגלובלית ולשימור הסביבה.
הלוויין עקב אחר רמות מתאן באטמוספרה – זהו אחד מגזי החממה המשמעותיים ביותר, ורמתו עולה ברציפות בשנים האחרונות ומגיעה לשיאים חדשים. מתאן נפלט ממקורות טבעיים כמו פעילות מעיים של בעלי חיים או התפרקות של חומר אורגני בביצות, אבל גם מדליפות במתקנים להפקת נפט, למשל. דליפות כאלה היה אפשר לאתר בעזרת הלוויין, לתקן אותם ולצמצם את פליטת המתאן.
5 צפייה בגלריה
פער גדול ביכולות המעקב אחר פליטות מתאן. הדמיה של הלוויין MetahneSat בחלל
( מקור: BAE Systems)
יש לווינים נוספים שיכולים לאתר פליטות של מתאן, אבל MethaneSAT, שנבנה בעלות של 88 מיליון דולר בזכות תרומה ייעודית מקרן הסביבה של המיליארדר ג’ף בזוס (Bezos), היה ייחודי ביכולתו לאתר גם דליפות קטנות, ולזהות בדיוק רב את מקורן. “האובדן של MethaneSAT יוצר פער ביכולת של הקהילה שלנו לנטר ולמדוד פליטות של מתאן. וזה פער גדול”, אמר ריילי דיורן (Duren), מומחה לחישה מרחוק ומנכ”ל ארגון Carbon Mapper, הפועל גם הוא להפחתת הפליטות של גזי חממה.
הקשר עם הלוויין נותק ב-20 ביוני, ומפעיליו הכריזו על סיום המשימה לאחר שנכשלו כל המאמצים לחדש את פעילותו. לדבריהם, אספקת החשמל של הלוויין פסקה מסיבה שאינה ברורה, והצוותים ההנדסיים עדיין מנספים לפענח את מקור התקלה. המדען הראשי של הארגון, סטיבן המבורג (Hamburg) הדגיש כי לא היה שום דיווח קודם על תקלה כזו או על בעיות במערכת החשמל של הלוויין.
סופה של החללית הגרעינית
סוכנות הפיתוח המתקדם של משרד ההגנה האמריקני, DARPA, מושכת את ידיה מפיתוח מערכת ההנעה הגרעינית לחלליות, שעליה הכריזה במשותף עם סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס”א. שתי הסוכנויות הציגו את התוכנית לפני כשנתיים ובחרו בחברת לוקהיד מרטין לפתח את החללית, DRACO. הסוכנויות לא פרסמו הודעה רשמית על ביטול המיזם, אבל בהצעת התקציב של נאס”א לשנת 2026, שצומצמה מאוד עקב הקיצוצים שהשית עליה המימשל, ירד התקציב של הפרויקט לאפס.
5 צפייה בגלריה
מצטרפת אחר כבוד לרשימת פרויקטים גרעיניים בחלל שבוטלו ממגוון סיבות. החללית הגרעינית DRACO בעיני אמן
(הדמיה: NASA)
סגן ראש DARPA, רוב מקהנרי (McHenry), אמר בשבוע שעבר בסמינר של מכון מיטשל למחקרי תעופה וחלל כי הסוכנות בוחנת כל הזמן את הפרויקטים שבפיתוח ונימק שתי סיבות עיקריות לביטול. האחת היא ירידת מחירי השיגורים לחלל בשנים האחרונות, שפגעה בהצדקה הכלכלית למיזם, והאחרת היא עדיפות לטכנולוגיה גרעינית אחרת מזו שבפיתוח.
“ככל שמחירי השיגור יורדים, היעילות שמתקבלת מהנעה תרמו-גרעינית ביחס להשקעות העצומות שהיא דורשת במחקר ופיתוח, נראית כהחזר יעיל פחות ופחות של ההשקעה”, אמר מקהנרי. “לכן העניין של הביטחון הלאומי בה פחת בהתאם”.
חללית DRACO תוכננה לפעול כך שכור גרעיני מחמם את הדלק שלה, במקרה זה מימן, לטמפרטורה גבוהה מאוד, והפליטה המבוקרת של הגז הלוהט מייצרת דחף. זה חסכוני מאוד בהשוואה להנעה כימית רגילה, גם בגלל היעילות הגבוהה וגם משום שאין צורך במחמצן לשריפת הדלק, מה שמאפשר חיסכון עצום במסה. ואולם, לדברי מקהנרי, הערכות חדשות הגיעו למסקנה שעדיף לפתח הנעה גרעינית חשמלית, שבה האנרגיה הגרעינית משמשת לייצור חשמל, והחללית מתקדמת בעזרת דחף שמייצר מנוע חשמלי.
“הנעה גרעינית חשמלית היא כנראה פתרון אופטימלי יותר לטווח הארוך”, ציין מקהנרי והוסיף כי השיגור של כור גרעיני והיכולת לעשות בדיקות שלו על הקרקע התגלו כאתגרים מורכבים יותר ממה שחשבו בסוכנות בתחילת הפרויקט.
חללית DRACO מצטרפת אחר כבוד לשורה ארוכה של פרויקטים גרעיניים בחלל שבוטלו עם השנים משיקולים פוליטיים, מדיניים, כלכליים, צבאיים ובטיחותיים. “אנו רוצים לעשות טכנולוגיה פורצת דרך, לא לבזבז סכומי עתק בשיפור תשתיות של גופי ממשל אחרים”, סיכם מקהנרי.
תיירות שגרתית לגבול החלל
חברת בלו אוריג’ין השלימה השבוע בהצלחה את טיסת התיירות ה-13 שלה לגבול החלל, ושיגרה ששה נוסעים נוספים לטיסה תת-מסלולית קצרה. בכל הגיעה ל-70 מספר התיירים ששיגרה החברה לגבול החלל, מתוך 123 בני אדם שטסו עד כה לטיסות תת-מסלוליות. בכך גם הגיע ל-750 מספר בני האדם שעברו את גבול החלל.
5 צפייה בגלריה
הגיעו ל-70 תיירים לגבול החלל. החללית של בלו אוריג'ין צונחת בסיום המשימה, לא רחוק מכן השיגור שעליו נחת טיל ניו שפרד ששיגר אותה
( צילום: Blue Origin)
ששת התיירים, חמישה גברים ואישה אחת, טסו בחללית Kármán Line ששוגרה על גבי טיל ניו שפרד מבסיס החלל של החברה במערב טקסס. החללית הגיעה לגובה 105.2 קילומטרים, והתיירים נהנו מדקות אחדות של תחושת חוסר כבידה ומזווית ראייה ייחודית של כדוריות הארץ, בטרם צנחו בשלום בחללית סמוך לאתר השיגור כעשר דקות לאחר שעזבו אותו. גם הטיל השלים נחיתה אנכית מוצלחת.
כמו בטיסותיה הקודמות, החברה לא פרסמה כמה שילמו התיירים עבור הטיסה. על פי ההערכות מדובר במאות אלפי דולרים לכרטיס.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
