שינויי האקלים עלולים לפגוע בפוטנציאל אנרגיית הרוח של המזרח התיכון. אם לא די בכך שהטמפרטורות באזורנו עולות בקצב מהיר ביחס לממוצע העולמי, כמות המשקעים פוחתת והצפי של מומחים בתחום האקלים הוא שהבצורות יגיעו בתדירות ובחומרה רבות יותר, מגיע מחקר חדש - שפורסם בכתב העת Climatic Change - והוסיף דאגה למציאות העגומה.
את המחקר הובילו ד"ר אסף הוכמן מהמכון למדעי כדור הארץ ע"ש פרדי ונדין הרמן של האוניברסיטה העברית בירושלים ומליסה לאט מהמכון למטאורולוגיה ומחקרי אקלים של המכון הטכנולוגי בקרלסרוהה שבגרמניה, והוא מבוסס על מודלים אקלימיים מתקדמים ברזולוציה גבוהה, הבוחנים שינויים ברוחות הקיץ עד לשנת 2070.
על פי המודל COSMO-CLM ברזולוציה מרחבית של 8 ק"מ, שעליו התבססו מחברי המחקר, התמונה העתידית מורכבת. בעוד שמהירויות הרוח הממוצעות בפני השטח צפויות לעלות עד 0.7 מטר לשנייה - בעיקר כתוצאה מניגוד טמפרטורות בין היבשה לים - מהירויות הרוח בגובה טורבינות רוח (150 מטרים) צפויות לרדת באופן משמעותי ברוב חלקי האזור.
ירידה זו מקושרת לשינויים באפיק הפרסי, שהוא מערכת סינופטית דומיננטית בעונת הקיץ במזרח התיכון. האפיק הפרסי, יחד עם הרמה הסובטרופית, הם מערכות מזג האוויר המשפיעות באופן מהותי על הקיץ הישראלי, כאשר לאפיק הפרסי השפעה ממתנת מהותית.
מהמחקר עולות מגמות מנוגדות, כאשר לממצאים יש השלכות משמעותיות גם עבור ישראל, במיוחד בהקשר של אנרגיה מתחדשת והיערכות לשינויי אקלים - החל מירידה בפוטנציאל אנרגיית הרוח ועד שונות מרחבית ומשמעויות למדיניות ותכנון אנרגטי.
3 צפייה בגלריה
סימולציית המודל COSMO-CLM ברזולוציה מרחבית של 8 ק"מ
(איור: מתוך כתב העת Climatic Change)
"מהירות הרוח על פני הקרקע צפויה לעלות בכ-0.7 מטר לשנייה באזורים מסוימים, אך בגובה 150 מטר (גובה טורבינות רוח) צפויה ירידה של עד 1.0 מטר לשנייה עד 2070. בישראל, למשל ברמת הגולן, הרי יהודה וחוף הים התיכון צפויה ירידה משמעותית בפוטנציאל אנרגיית הרוח. פרויקטים קיימים, כמו הפרויקט ברמת הגולן, עלולים לסבול מירידה ביעילות ובתפוקה. על כן, תכנון עתידי של פרויקטים בתחום הרוח בישראל חייב לקחת בחשבון את ההשלכות האקלימיות ולמנוע הערכות-יתר של פוטנציאל הפקת האנרגיה", מסביר ד"ר הוכמן.
החוקר הישראלי הוסיף: "בנוסף לכך, באזור ים סוף צפויה עלייה בפוטנציאל אנרגיית הרוח, מה שמרמז על אפשרויות לפיתוח טורבינות רוח ימיות או שיתופי פעולה אזוריים בתחום האנרגיה. הממצאים מדגישים את הצורך בנתונים אקלימיים מדויקים ובתכנון ארוך טווח של תשתיות אנרגיה. יש לפתח אסטרטגיות מקומיות מותאמות בהתחשב בכך שמשאבי הרוח משתנים מאוד לפי טופוגרפיה אזורית ומערכות סינופטיות מקומיות. ממצאים אלה מספקים תובנות חיוניות עבור קובעי מדיניות ומתכננים ברחבי המזרח התיכון. אנרגיית רוח היא חלק חשוב מהעתיד האנרגטי של האזור. הבנת האופן שבו שינויי האקלים מעצבים מחדש את דפוסי הרוח היא המפתח להשקעה חכמה וארוכת טווח. על מנת שנוכל להשקיע בתחום זה בצורה יעילה ומיטבית, עלינו להבין איך שינויי האקלים משפיעים על דפוסי הרוח - גם בגובה פני הקרקע וגם בגובה שבו פועלות טורבינות".
החוקרים קוראים למקבלי ההחלטות לשלב תחזיות רוח מתקדמות בתכנון מערכות האנרגיה המתחדשת, בדגש על הצורך הדחוף לשלב תחזיות כאלה באסטרטגיות אנרגיה לאומיות ואזוריות כאחד - במיוחד באזורים שבהם הפוטנציאל עדיין גבוה, כמו חופי ים סוף.
הבנת השפעות שינויי האקלים על דפוסי הרוח ופוטנציאל אנרגיית הרוח היא קריטית לתכנון אנרגיה וניהול משאבים ותשתיות, במיוחד באזורים פגיעים מאוד לשינויים אקלימיים, כמו המזרח התיכון. "מעבר לאנרגיה, הרוחות מסייעות גם בהפחתת עומסי חום - נושא חשוב במיוחד בקיץ הים-תיכוני הקשה. שינויים בדפוסי הרוח ישפיעו גם על נושאים כמו תכנון עירוני, בריאות הציבור ואיכות האוויר. המחקר מצביע על כך שישראל צריכה לנקוט זהירות בכל הנוגע להרחבת תחום אנרגיית הרוח. הפחתה צפויה במשאבי הרוח מחייבת מדיניות אנרגיה מגוונת ואמידה לשינויי אקלים, תוך שילוב מודלים אקלימיים מתקדמים ותכנון מותאם-מקום", סיכם ד"ר הוכמן.
