במשך שנים, קוטף היסמין המצרי, וואל אל-סייד, מלקט פרחים בלילה בדלתת הנילוס, ומספק מוצרים לבתי בשמים מובילים בעולם. אבל בקיץ האחרון, הסל שלו מרגיש קליל יותר והניחוח העשיר הולך ודועך.
"זה החום", אמר סייד (45), שבילה כמעט עשור בעבודה בשדות שוברה בלולה (Shubra Beloula), כפר שקט שמרוחק כ-100 ק"מ צפונית לקהיר ומהווה את לב תעשיית היסמין של מצרים. ככל שהטמפרטורות עולות, כך גדלה מידת הפגיעה בפרחים. היבול היומי ירד משישה קילוגרמים לשניים או שלושה בלבד בשנתיים האחרונות.
6 צפייה בגלריה
שינויי האקלים פוגעים קשות ביבולם של מגדלי היסמין, הנאבקים להתפרנס בכלכלה הרעועה של מצרים
(צילום: AFP)
באזור הפורה הזה של דלתת הנילוס, פרחי היסמין סייעו בקיומן של אלפי משפחות כמו זו של סייד במשך דורות. אך עליית הטמפרטורות, תקופות יובש ממושכות ומזיקים המושפעים מהאקלים מעמידים את המורשת הזו בסכנה. מיוני עד אוקטובר, משפחות (כולל ילדים) יוצאות לשדות בין חצות לעלות השחר כדי לקטוף ידנית את פרחי היסמין בשיא ניחוחם. עם הירידה ביבול, חלקן נוטשות את מלאכת הקטיף, בעוד שהמשפחות הנותרות עמלות שעות ארוכות יותר.
העובדה שילדים לוקחים חלק בעשייה, מובילה אותם להישאר ערים כל הלילה, לפני שהם הולכים לבית הספר. 4.2 מיליון ילדים עובדים במצרים במגוון תחומים, לרבות חקלאות, וסובלים מניצול ומתנאי עבודה לא בטוחים. השנה, בלית ברירה, סייד הביא שניים מילדיו – בני 9 ו-10 בלבד – כדי שיצטרפו אליו ואל רעייתו בחלקה המשפחתית.
6 צפייה בגלריה
עם תפוקת יבול נמוכה, הקציר אורך זמן רב יותר וחקלאים רבים הופכים תלויים יותר בילדים
(צילום: AFP)
על פי A Fakhry & Co, חברת הפקת השמנים האתריים והתמציות הטבעיות הגדולה ביותר במצרים, מחצית מתעשיית היסמין בעולם מקורה בארץ הפרעונים – תמצית שעווה מהצמח המספקת בסיס חיוני לבשמי מעצבים ומהווה ייצוא של מיליוני דולרים. בשנות ה-70, מצרים ייצרה 11 טון של תמצית יסמין מדי שנה, על פי הפדרציה הבינלאומית לסוחרי שמנים אתריים וארומה. כעת, לפי נתוני A Fakhry & Co, הכמות פחתה ונאמדת ב-6.5 טון.
עלי אמרה (78), שקוטף יסמין מגיל 12, אמר שבעבר הקיץ היה חם, אבל לא חם כמו הקיץ הנוכחי. מוחמד באסיוני (56) וארבעת בניו ראו את היבול שלהם מצטמצם בחצי מ-15 ק"ג ל-7 ק"ג בלבד, כאשר כעת לוקח לקוטפים יותר מ-8 שעות למלא סל.
היסמין של האזור רגיש מאוד לחום ולחות, אמר כארים אלג'נדי ממכון קרבון (Carboun Institute), מכון מחקר הולנדי לאקלים ואנרגיה. "טמפרטורות גבוהות יותר עלולות לשבש את הפריחה, להחליש את ריכוז השמן ולהפחית את התשואה", אמר אלג'נדי ל-AFP.
דוח משנת 2023 של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה מצא כי הטמפרטורה במצרים עלתה ב-0.38 מעלות צלזיוס לעשור (2020-2000), גבוה מהממוצע העולמי. החום משפיע על עוצמת ניחוח פרחי היסמין, וכן על ערך השמן המופק, אמר באדר עאטף, מנהל A Fakhry & Co.
בינתיים, מזיקים כמו למשל אקרית אדומה (Tetranychidae), משגשגים בתנאים החמים והיבשים ומחמירים את הנזק. אלכסנדר לווט, מנכ"ל בית הבשמים הצרפתי בגראס שבריביירה הצרפתית, עיר הידועה כמרכז עולמי לתעשיית הבשמים, הסביר כי התעשייה מתמודדת עם השפעות שינויי האקלים ברחבי העולם. "יש לנו עשרות מרכיבים טבעיים שכבר סובלים משינויי האקלים", אמר לווט.
בעוד שדלתת הנילוס פגיעה גם היא לעליית מפלס המים בים התיכון, המשפיעה על מליחות הקרקע, מגדלי יסמין נמצאים בחזית כדור הארץ המתחמם. אלה שלא אמרו נואש, נתונים לחסדי הטבע ונותרו לבדם במערכה.
6 צפייה בגלריה
קטיף פרחי יסמין, המתרחש בלילה, יכול להימשך שעות עד שהקוטפים מצליחים למלא את סליהם
(צילום: AFP)
מותגים גלובליים גובים עד 6,000 דולר לקילוגרם של שמן יסמין ארומטי טהור המשמש את חברות הבשמים. אך קוטפי היסמין המצריים מרוויחים רק 105 לירות מצריות (2 דולר) לקילוגרם. טון של פרחים מניב רק 3-2 קילוגרמים (ולעיתים אף פחות מכמות זו) של תמצית יסמין או שמן אתרי טהור – מספיק לכ-100 בקבוקי בושם.
המטבע המצרי איבד יותר משני שלישים מערכו מאז 2022, מה שגרם לאינפלציה להרקיע שחקים, כשמשפחות כמו זו של סייד נאלצות להתמודד עם זה. ביוני האחרון, קוטפי היסמין שבתו ודרשו 150 לירות מצריות לקילוגרם. אך עם מחירים שנקבעו על ידי קומץ מעבדים פרטיים ופיקוח ממשלתי מועט, הם קיבלו עלייה של 10 לירות מצריות בלבד. בכל שנה החקלאים מרוויחים פחות ופחות, בעוד שכדור הארץ מתחמם מאיים על כל פרנסת הקהילה. "כפרים כאלה עלולים לחדול מלהתקיים", אמר אלג'נדי.
