נפתח את מבזק החדשות הטובות בשאגה גדולה. מדענים חושפים בימים אלה סוג חדש של שאגת אריות – שאגת ביניים. מדובר בקריאה קצרה ונמוכה יותר מהשאגה הגרונית המלאה והמוכרת לנו, והיא מוסיפה מימד חדש להבנת מערך הקולות של האריות.
(צילום: ליאור שרון)
כותרת *תווים: 42צאו כי שאגת הביניים מופיעה תמיד לאחר שאגה גרונית מלאה, וכי הקול שלה "שטוח" יותר, עם פחות וריאציות, לעומת הפיצוץ הקולי העוצמתי והידוע.
הגילוי מערער הנחה רבת שנים שלפיה לאריות יש סוג שאגה אחד בלבד, והוא עשוי לסייע לניטור טוב יותר של 23 אלף האריות שנותרו בטבע. כל שיפור בשיטות המעקב אחר אוכלוסיית האריות הוא חיוני לשימורם.
3 צפייה בגלריה


החוקרים פרסו 50 מיקרופונים, אותם הותירו בשטח כדי להקליט את האריות במשך כ-60 יום
(צילום: Growcott et al. 2025)
ועכשיו לשבירת שיאים מתחת למים: המערה התת-ימית הארוכה ביותר הידועה בעולם, Sistema Ox Bel Ha, ובעברית "אוקס בל הא" – או "שלושת נתיבי מים" בשפת המאיה – נמצאת בקרבת טולום שבמקסיקו, והיא מתרחבת ומתגלה כאורכה הגדול אף מההערכות האחרונות.
צוללים חקרו עד כה 524 קילומטרים של תעלות ומעברים מוצפים, והחקירה עדיין רחוקה מסיום. למרות שהמערכת ידועה לחוקרים רק מאז 1996, היא הפכה בעשור האחרון לאחת מהרשתות הגיאולוגיות המסועפות ביותר בעולם. הצוללים פתחו עשרות קילומטרים חדשים של מעברים, כולל אזורים שלא נראו מעולם, וחלקם אף מכילים שרידים עתיקים של תרבות המאיה.
כרגע קיימת רק מערה אחת בעולם שהיא ארוכה ממנה – הפארק הלאומי מערת מאמות', בקנטקי שבארצות הברית, המערכת היבשתית הגדולה ביותר. אם קצב הגילויים יימשך, ייתכן שבעתיד תהפוך "שלושת נתיבי המים" למערכת המערות הארוכה בעולם – הן מעל פני הקרקע והן מתחת למים.
ולסיום המבזק, תגלית מפתיעה מן הטבע הצמחי: לראשונה אי פעם, מדענים גילו ששרך פשוט בשם Blechnum orientale מסוגל לגדל בתוך רקמותיו גבישים של יסודות נדירים. מדובר בחומרים קריטיים שנמצאים בטורבינות רוח, במחשבים ובכבלי תקשורת.
החוקרים חשפו כי הצמח מייצר מינרל זרחתי אדמדם בשם מונזיט, בתנאים טבעיים לחלוטין. בניגוד לייצור המינרלים במעמקי האדמה, הדורש לחץ וחום עצומים, השרך עושה זאת תוך כדי תנועה, כחלק מהחיים הטבעיים שלו.
הממצא פותח דלת לגישה חדשה וידידותית לסביבה של כרייה באמצעות צמחים הסופחים מתכות מהקרקע. מה שנחשב בעבר לרעיון ירוק ושולי, הופך כעת לאסטרטגיה ממשית לאספקת יסודות נדירים, ללא זיהום תעשייתי וללא תלות גיאוגרפית. כעת נשאלת השאלה: האם תהליך זה ייחודי לשרך זה, או שמא צמחים אחרים מסוגלים גם הם לייצר מינרלים בעצמם? ימים ושרכים יגידו.




