מספר ראיות, כולל כתבים היסטוריים ואמנות מהעת הקדומה, מצביעים על כך שגלדיאטוריות נלחמו בתקופת האימפריה הרומית, אך הן היו נדירות בהרבה מעמיתיהן הגברים.
לדוגמה, הסנאט הרומי העביר חוקים בשנים 11 ו-19 לספירה האוסרים על נשים מהמעמד הגבוה ועל נשים חופשיות מתחת לגיל 20 להילחם כגלדיאטוריות. על פי אזכור כתוב אחר, המתוארך לסביבות שנת 200 לספירה, הקיסר ספטימיוס סוורוס אסר על השתתפות נשים בקרבות האכזריים.
ברומא, נשים נטו להיות מודרות מהפוליטיקה ולא יכלו לשרת בצבא. עם זאת, היו להן חירויות מסוימות, וחלקן ניהלו עסקים משלהן או עבדו כרופאות. הן יכלו גם להיות בעלות על רכוש ולחתום על חוזים. אבל פחות ידוע על גלדיאטוריות, כך שקשה לדעת מי הן היו וכיצד הן התחרו.
לעומת זאת, הרוב המכריע של הגלדיאטורים הגברים היו עבדים, וזה כנראה היה נכון גם לגבי גלדיאטוריות. היו דרכים שונות בהן אדם הפך לעבד: הוא יכול היה להיות משועבד לאחר מלחמה, כעונש על פשע או על חובות שלא שולמו, או מסיבות אחרות.
"אני מאמינה שגלדיאטוריות היו בעיקר נשים שפשעו, אם כי ייתכן שמדובר בנשים שהיו חופשיות, אך בשל חובותיהן הגבוהים הן נאלצו לוותר על חירותן", אמרה ד"ר אנה מיאצ'בסקה, מאוניברסיטת מריה קירי-סקלודובסקה בפולין, שחקרה וכתבה רבות על גלדיאטוריות, ל-Live Science.
8 צפייה בגלריה
פסלו של קומודוס, שהיה גלדיאטור מהמעמד הגבוה של החברה
(צילום: Adam Mark Hill/Shutterstock)
עם זאת, היו יוצאים מן הכלל. כמה גלדיאטורים גברים היו אנשים מהשכבות הגבוהות של החברה. אחד המפורסמים שבהם הוא הקיסר הרומי קומודוס (שלט בין השנים 176 ל-192 לספירה), שהתחפש לאל מרקורי וגרם לסנאט לצפות בקרבות הניצחון שלו, ככל הנראה כדי לשלוח מסר על כוחו. באופן דומה, טקסטים עתיקים מצביעים על כך שכמה נשים מהמעמדות הגבוהים התחרו גם הן כגלדיאטוריות.
גלדיאטורים נטו לחבוש קסדה ולעטות צורות שונות של שריון. הם התחרו כלוחמים מיוחדים, כמו רטיאריוס, שלחם עם ציוד שכלל רשת וקלשון בעל שלושה ראשים. אימונים רבים התנקזו לזירה, שם ההמון היה נלהב לראות את הקרבות הברוטליים. בעוד שחלק מקרבות הגלדיאטורים הסתיימו במותו של המפסיד, גורלם של גלדיאטורים אחרים נקבע בהחלטת הקיסר (סימן אגודל כלפי מעלה לחנינה או כלפי מטה להוצאה להורג).
קיימת אי ודאות רבה לגבי האופן שבו גלדיאטוריות התחרו, כיצד הן נבחרו ואומנו. תבליט מהליקרנסוס, בטורקיה של ימינו, מתאר שתי גלדיאטוריות אוחזות במגנים וחרבות, עם שמות הבמה "אמזון נגד אכיליה" (שמות המבוססים ככל הנראה המיתולוגיה). כמו גלדיאטורים גברים רבים, הנשים מוצגות כשהן נלחמות בעודן חשופות חזה. הלוחמות בתבליט לא חבשו קסדות, כשעל פי ההערכות, הקרב ביניהן הסתיים כשאף אחת משתיהן לא נהרגה.
פסלון נוסף הוא של גלדיאטורית אוחזת בפגיון קצר ומעוקל בשם "סיקה", סוג של נשק המשמש גלדיאטור בסגנון תראקי. עם זאת, בדיוק כמו בתבליט, הגלדיאטורית אינה חובשת קסדה ועונדת רק כיסוי חלציים ומגן ברך.
8 צפייה בגלריה
התבליט מהליקרנסוס, בו מופיעות שתי גלדיאטוריות, שזכו לשמות הבמה "אמזון נגד אכיליה"
(צילום: Carole Raddato/Wikipedia)
8 צפייה בגלריה
פסלון הגלדיאטורית שאוחזת בפגיון קצר ומעוקל בשם "סיקה" בתנועה שעשויה לסמל ניצחון. היא לבושה רק בכיסוי חלציים ומגן ברך
(צילום: The History Collection/Alamy)
ד"ר אלפונסו מאניאס, מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שזיהה את הפסלון כגלדיאטורית בשנת 2011, אמר ל-Live Science כי הוא סבור שהמראה החיצוני מילא תפקיד משמעותי בבחירת הגלדיאטוריות.
ד"ר מאניאס ציין שאחד המקורות המוקדמים ביותר שהזכירו גלדיאטוריות היה ניקולאוס איש דמשק שכתב כי הנשים שנבחרו להילחם לא היו החזקות או המיומנות ביותר, אלא היפות ביותר. "השימוש בגלדיאטוריות היה ככל הנראה מופע יקר ואקסקלוסיבי מאוד, המקושר קשר הדוק לקיסר, כך שהוא הוצע במקרים מעטים מאוד", הסביר ד"ר מאניאס. "ייתכן כי גלדיאטוריות לא חבשו קסדה כדי שהקהל יוכל לראות את פניהן. העובדה שאין בכתובים אזכור לגלדיאטורית שמתה, נעוצה בסיבה שנאסר עליהן להילחם עד מוות. יתר על כן, מעולם לא נמצאה מצבה של גלדיאטורית, לעומת יותר מ-1,000 מצבות של גלדיאטורים".
