בתחילת הסתיו בילו צוותים ממרכז הצפרות הישראלי שעות ארוכות בשטח הפתוח ובחורשים הצפופים בתחנה לחקר ציפורי ירושלים. הם לכדו ציפורים ברשתות ערפל, רשמו את משקלן ומצבן הבריאותי, סימנו כל אחת בטבעת סימון זעירה ברגל ושיחררו אותן בחזרה למסען הארוך דרומה. כך, בעיצומה של תקופת הנדידה, ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע, יחד עם צוות של עובדים ומתנדבים, ניטרו מדי בוקר כ-80 פרטים שונים של ציפורים נודדות.
"האפשרות לסמן ולנטר את מצבן של הציפורים הללו, וללמוד כיצד הן מושפעות מהסביבות השונות שבהן הן עוברות במסלול הנדידה שלהן, היא חשובה מאין כמותה", אומר ד"ר פרלמן. "הנתונים הללו מסייעים לנו לאתר מינים שהשינויים הסביבתיים פוגעים בהם באופן דרמטי, לעיתים עד לכדי סכנת הכחדה".
ד"ר פרלמן מציב זרקור על אחת מקבוצות הציפורים הנודדות, שאוכלוסייתן הולכת ופוחתת כתוצאה משינויים סביבתיים. הקבוצה, הניזונה מפרוקי-רגליים ובהם חרקים, כוללת כ-20 מינים של ציפורי שיר, ביניהן עלוויות, סלעיות וחכליליות, שחרף גודלן ומשקלן המזערי עוברות מדי סתיו מסע נדידה ארוך ומפרך מאזורי הקינון בחורשים הפתוחים באירופה ועד לאזורי החריפה שלהן באפריקה.
האיומים הגדולים על הציפורים הקטנות
כאילו שלא די במסע נדידה שנתי של אלפי קילומטרים, השינויים הרבים שמתרחשים באזורים שבמסלול הנדידה של הציפורים הזעירות – שמשקלן נע בין 7 ל-25 גרם - מייצרים אתגרים קשים ומורכבים.
פרלמן מסביר כי באירופה למשל, אזור הקינון של קבוצת "אוכלי החרקים", גברה החקלאות המתועשת בעשורים האחרונים, ובקצב מוגבר מאז הקמת האיחוד האירופי. "המשמעות היא שימוש מוגבר בחומרי הדברה, שהוביל לירידה של עד 90 אחוז בביומסה של החרקים באזורי החקלאות הללו - כלומר פגיעה ישירה בכמות המזון הזמין לציפורים שניזונות מהחרקים. זה משפיע עליהן לא רק בעונת הקינון, אלא גם בשלב ההכנה לנדידה, כך שהן יוצאות לנדידה במצב גופני פחות טוב".
איום משמעותי נוסף על הציפורים הנודדות הוא ציד. "ציד ציפורים הוא חוקי במדינות רבות, ובאזורים מסוימים יש גם ציד לא חוקי בהיקפים גדולים", אומר פרלמן. "זה מדלל משמעותית את אוכלוסיית הציפורים שנודדות מעל האזורים האלו – במיוחד כשהציד מתרחש באזורי העצירה של הציפורים, שמגיעות מותשות אחרי קילומטרים של נדידה והרבה יותר קל לצוד אותן. יש מינים כמו התור המצוי, למשל, שהציד דוחק אותם אל סף הכחדה עולמית".
פרלמן עצמו היה שותף למחקרים שנעשו בתחום במשך השנים ושהראו שכ-25 מיליון ציפורים ניצודות באופן לא חוקי סביב אגן הים התיכון. "הנתון האופטימי היחיד בכל זה הוא שמדינת ישראל היא כמעט המקום היחידי באזור שאין בו הרבה ציד של ציפורים".
שינוי האקלים לוקח את הציפורים הנודדות לקצה (העולם)
משבר האקלים, המייצר איומים אקולוגיים בכל רחבי העולם, משפיע אף הוא באופן דרמטי על הציפורים הנודדות, וביותר מדרך אחת. "זה מתחיל בהתכווצות הקוטב הצפוני, כתוצאה משינוי האקלים - דבר שמרחיב את מרחקי הנדידה שלהן דרומה בחורף, וכן את הנדידה צפונה לאזורי הדגירה בטונדרה הארקטית באביב", מסביר פרלמן. "מחקרים הראו שמינים מסוימים של ציפורים צריכים להוסיף כ-1,000 ק"מ נוספים לכל כיוון בנדידה, ואצל ציפורים קטנות זה יכול להיות ההבדל בין חיים למוות. זה ממשיך בכך שהאביב מגיע מוקדם יותר לאזורים הצפוניים משנה לשנה, ונוצר חוסר התאמה בין מועד ההגעה הממוצע של הציפורים, לבין קצב הפשרת שלגים והתפתחות צמחייה – ומתוך כך הימצאות של פרוקי-רגליים ופירות בשלים באזורים הללו, מהם הציפורים ניזונות".
לבסוף, מזג אוויר קיצוני הכולל גלי חום ובצורות, שהופך נפוץ יותר כתוצאה משינוי האקלים, מאיים גם הוא על הציפורים. "השנה, למשל, חווינו בצורת קשה בישראל", אומר פרלמן, "גם זה משפיע על זמינות המזון הקיים בשטחים הפתוחים עבור הציפורים – כלומר חרקים, צמחייה ופירות".
הפתרונות מורכבים לא פחות מהאתגרים
אז האם לאיומים הללו על הציפורים הנודדות יש פתרונות? "הבעיות גדולות ומורכבות, וחלקן סבוכות אחת בשנייה - זה לא שלוחצים על כפתור וכל הבעיות נפתרות", עונה פרלמן. "התהליכים שצריכים לקרות כדי שמצבן של הציפורים הנודדות ישתפר הם בגדר אתגר עצום, בקנה מידה עולמי. לגבי שינוי האקלים – כיום מוכרים, אך עוד לא מיושמים בצורה אפקטיבית, פתרונות למשבר שנועדו להקל גם עלינו, לא רק על הציפורים; אבל גם הן ירוויחו מכך".
באשר לציד, הוא מציין כי החברה להגנת הטבע פועלת בנחישות כדי להתמודד עם הבעיה. "המטרה שלנו היא להוביל לכך שישראל תהיה המדינה הראשונה בעולם שלא יהיה בה ציד ספורטיבי. בינתיים אנחנו מצליחים להוציא מרשימת הציד המותר מינים בסכנת הכחדה, כמו התור המצוי. נוסף על כך, אנחנו נרתמים לסייע למדינות אחרות סביב אגן הים התיכון להתמודד עם הבעיות שלהן בנושא הציד הלא חוקי".
פתרון נוסף שפרלמן וצוותו מיישמים הוא אופטימיזציה של תחנות העצירה של הציפורים הנודדות. "התחנות צריכות להיות במצב הטוב ביותר, עשירות במזון, פוריות ובעלות שטח נרחב", הוא אומר. "נוסף על כך, אנחנו עוסקים בשיקום של בתי הגידול למען הציפורים הנודדות".
כמו כן, פרלמן מציין כי יש מיני ציפורים, כמו זכרים של חכלילית העצים, שהם גמישים יותר בתזמון מועדי הנדידה, ומצליחים להדביק את קצב השינויים. "מינים אחרים (כמו סבכי ניצי וסבכי שחור-כיפה), לעומת זאת, מקובעים מאוד", הוא אומר. "הם נודדים בדיוק בזמן - 'כמו שעון' - ועבורם הבעיות שנוצרות עשויות להיות קריטיות".
בהיבט הנדידה, הוא מפריך הנחה רווחת בקרב מרבית האנשים שלפיה מטרת הנדידה היחידה של הציפורים בחורף היא הרצון בסביבה חמה יותר. "הסיבה לנדידה, למעשה, היא גם התארכות היום באזורים הדרומיים", הוא אומר. "הציפורים נודדות למקומות שיש בהם הרבה שעות אור ביממה, כיוון שהן מוצאות את מזונן בעזרת חוש הראייה".
ישראל - תחנת עצירה אידיאלית עבור ציפורים נודדות
את הרצועה הקטנטונת שמסמנת את ישראל בקושי ניתן לראות על גבי מפת העולם, אבל השטח הזה הוא חשוב מאוד עבור ציפורים נודדות: זוהי תחנת העצירה האחרונה לפני שהן חוצות 2,000 קילומטרים של מרחב מדברי קשוח בדרכן דרומה.
במסלול הנדידה העיקרי של ציפורים בין אירופה לאפריקה, ארצנו היא צוואר בקבוק מרכזי. מאות מיליונים מהן חולפות מעלינו בסתיו ובאביב, ומרביתן אף עוצרות כאן למנוחה, לצריכת מזון ולאגירת כוחות בטרם הן ממשיכות ליעדן.
"המיקום הגיאוגרפי של ישראל - הגשר היבשתי המחבר בין אירופה ואסיה לבין אפריקה, ומגוון בתי הגידול אצלנו, הופכים אותה לתחנת עצירה מועדפות לציפורים נודדות". אומר פרלמן ומוסיף כי "ציפורים מסוימות יעברו מעלינו בלי לעצור ואחרות ינקטו במודל 'touch and go' ובו הן יעצרו למנוחה בלילה וימשיכו במעופן בבוקר. הקבוצה השלישית כוללת ציפורים שעוצרות כאן לשבוע-שבועיים כדי לנוח, לאכול, ולאגור אנרגיה לפני המשך המסע". הציפורים הנודדות - קטנות כגדולות - אומנם רק מתארחות אצלנו לזמן קצר, בדרכן לאפריקה, אבל תפקידנו הוא להגן עליהן כמיטב יכולתנו.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
