קרבות ומלחמות מתקיימות רק על כדור הארץ? מסתבר שלא. ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature עולה כי התנגשות אלימה שהתרחשה בעומק החלל, הרחק מכדור הארץ, וזו העדות הראשונה לקרב גלקטי מרתק, שהוביל לתוצאה רבת משמעות. האירוע תועד הודות לתצפיות הן מהטלסקופ הגדול מאוד (VLT) של מצפה הכוכבים האירופי הדרומי (ESO) והן מטלסקופ הרדיו ALMA (Atacama Large Millimeter/submillimeter Array) במדבר אטקמה שבצ'ילה.
3 צפייה בגלריה
תמונה זו, שצולמה באמצעות טלסקופ הרדיו ALMA, מציגה את תכולת הגז המולקולרי של שתי גלקסיות המעורבות בהתנגשות קוסמית. הגלקסיה מימין מכילה קוואזר - חור שחור סופר-מאסיבי הצובר חומר מסביבתו ומשחרר קרינה עזה ישירות לגלקסיה השנייה
(צילום: ALMA (ESO/NAOJ/NRAO)/S. Balashev and P. Noterdaeme et al.)
במעמקי היקום הרחוקים, שתי גלקסיות נכנסו למלחמה מרתקת. שוב ושוב, הן התקיפו זו את זו במהירויות גבוהות ובמסלול התנגשות אלים, רק כדי להנחית מכה חטופה ולסגת עד לסיבוב ההתעמתות הבא. "לכן אנו קוראים למערכת הזו 'דו-קרב קוסמי'", אמר ד"ר פאסקייר נוטרדאם, חוקר במכון לאסטרופיזיקה של פריז ובמעבדה הצרפתית-צ'יליאנית לאסטרונומיה בצ'ילה, אשר נמנה על צוות המחקר. הוא השווה את הקרב הגלקטי לתחרות הפלה ברומח - ספורט לחימה מימי הביניים, שבו התחרו אבירים רכובים על גבי סוסים בתחרות אחד על אחד שמטרתה להפיל את היריב מסוסו באמצעות רומח.
אבל האבירים הגלקטיים האלה אינם בדיוק אבירים, ולאחד מהם היה יתרון מובהק על יריבו: הוא השתמש בקוואזר - גרם שמיים אנרגטי במידה יוצאת דופן, בין האנרגטיים ביותר הקיימים ביקום - כדי לנקב את יריבו בקרינה שמדמה, לצורך העניין, את הרומח שבו אחזו האבירים מהתחרויות שזכו לאהדה בין המאה ה-14 למאה ה-16.
קוואזרים הם הליבות של גלקסיות רחוקות המופעלות על ידי חורים שחורים סופר-מאסיביים, שמשחררים כמויות עצומות של קרינה. גם קוואזרים וגם מיזוגי גלקסיות היו נפוצים הרבה יותר, והופיעו בתדירות גבוהה יותר במיליארדי השנים הראשונות של היקום, כך שכדי לצפות בהם, אסטרונומים מציצים אל העבר הרחוק בעזרת טלסקופים רבי עוצמה.
לאור מהמאבק הקוסמי הזה לקח למעלה מ-11 מיליארד שנים להגיע אל כדור הארץ, כך שהחוקרים שצפו בו ראו אותו כפי שהיה כשגילו של היקום היה רק 18% מגילו הנוכחי. "מדובר בפעם הראשונה שבה ניתן לחזות בהשפעה של קרינת קוואזר ישירות על המבנה הפנימי של הגז בגלקסיה רגילה אחרת", הסביר ד"ר סרגיי בלאשב, חוקר במכון לפיזיקה וטכנולוגיה על שם יופה בסנט פטרסבורג, ממובילי המחקר.
התצפיות החדשות מצביעות על כך שקרינה הנפלטת מהקוואזר משבשת את ענני הגז והאבק בגלקסיה הרגילה, ומשאירה מאחור רק את האזורים הקטנים והצפופים ביותר. אזורים אלה ככל הנראה קטנים מדי מכדי שיוכלו להיווצר כוכבים, מה שמותיר את הגלקסיה הפגועה עם פחות יכולות בהקשר זה בתהליך טרנספורמציה דרמטי. אבל הקורבן הגלקטי הזה אינו כל מה שעובר טרנספורמציה. "באירועים הללו מועברות כמויות עצומות של גז לחורים שחורים סופר-מאסיביים השוכנים במרכזי הגלקסיות", הסביר ד"ר בלאשב. על כן, במאבק הקוסמי עתודות דלק חדשות מגיעות אל החור השחור שמפעיל את הקוואזר. כאשר החור השחור ניזון ומתעצם, הקוואזר יכול להמשיך במתקפה ההרסנית שלו.
הודות לרזולוציה הגבוהה של שני הטלסקופים אשר ממוקמים במדבר הצחיח ביותר על פני כדור הארץ, הצליח צוות האסטרונומים להבחין בבירור בין שתי הגלקסיות המתמזגות, שהיו כה קרובות זו לזו עד שנראו כמו עצם אחד בתצפיות. תצפיות עם טלסקופים גדולים וחזקים יותר יוכלו לחשוף מידע נוסף על התנגשויות מסוג זה. "טלסקופ כמו הטלסקופ הגדול מאוד של מצפה הכוכבים האירופי הדרומי בהחלט יאפשר לנו לקדם מחקר מעמיק יותר של מערכת זו ומערכות אחרות, כדי להבין טוב יותר את התפתחות הקוואזרים והשפעתם על הגלקסיות המארחות והסמוכות", סיכם ד"ר נוטרדאם.
