שרידי אתון שהועלתה כקורבן לפני כמעט 5,000 שנה התגלו בתל צפית בשפלת יהודה. ראשה של האתון נכרת ורגליה נקשרו זו לזו. שרידי בעל החיים התגלו מתחת לבית מתקופת הברונזה. ייתכן שהאתון, כמו גם שלוש אתונות נוספות שנקברו בקרבתה, היו חלק מטקס שכלל הקרבת בהמות עבודה ממצרים העתיקה.
לא ידוע מדוע ארבע האתונות הומתו במהלך תקופת הברונזה הקדומה השלישית של כנען (בסביבות 2900 עד 2550 לפני הספירה). ההנחה שעלתה בקרב מחברי המחקר, שפורסם בכתב העת PLOS One, היא שמוצאן המצרי מרמז על כך שבעליהן היו סוחרים.
5 צפייה בגלריה
ד"ר אליזבת ארנולד (משמאל) בעת חשיפת אחד משרידי האתונות בתל צפית
(צילום: מתוך כתב העת PLOS One)
"הקרבת בעל חיים כה חשוב היא סמל לעושר או מעמד חברתי גבוה", אמרה עמיתת המחקר ד"ר אליזבת ארנולד, אנתרופולוגית וארכאולוגית סביבתית באוניברסיטת גרנד ואלי סטייט במישיגן, לאתר Live Science. היא הדגישה את היותה של מצרים חזקה במיוחד בתקופת הממלכה העתיקה (בסביבות 2649 עד 2150 לפני הספירה).
תל צפית, הנמצא בקרבת יער חרובית וכפר מנחם בשפלת יהודה, כ-20 ק"מ מחופי הים התיכון. מדובר באתר המזוהה עם העיר גת הפלשתית. בחפירות ארכאולוגיות שהתקיימו במקום התגלו בשנים האחרונות שרידי בהמות עבודה. שרידי האתון ערופת הראש התגלו בשנת 2010, כשראשה נערף לחלוטין והונח על בטנה כשהוא פונה בכיוון ההפוך מגופה.
במחקר החדש ניתחו החוקרים איזוטופים של יסודות שונים של אמייל שיני האתון. המחקר שפך אור על המקום שבו גדלה על סמך המזון והמים המקומיים שצרכה. במחקר קודם, שפורסם אף הוא בכתב העת PLOS One, התגלה כי האתון גדלה בעמק הנילוס.
5 צפייה בגלריה
שרידי ארבעת האתונות שנחשפו בחפירות בתל צפית, אתר המזוהה עם גת הפלשתית
(צילום: מתוך כתב העת PLOS One)
עם זאת, עם התקדמות מלאכת החפירות בתל צפית, גילו החוקרים כי לא מדובר רק באתון אחת, אלא בארבע. לצידה, התגלו שרידיהן של שלוש אתונות נוספות שנטמנו מתחת לבתים מתקופת הברונזה, כשבדומה לאתון הראשונה, גם הן הגיעו ממצרים העתיקה והועלו כקורבן.
רגליהן הקדמיות והאחוריות של האתונות הנוספות נקשרו. למרות שראשיהן לא נערפו. גולגולותיהן של כל האתונות (כולל זו שראשה נערף) הונחו כך שהן פנו מזרחה, כשאחת ההערכות של החוקרים הייתה שייתכן שיש קשר לכיוון זריחת השמש.
כדי להשוות את ארבע האתונות שהוקרבו לבעלי חיים עתיקים אחרים מתל צפית – מקום שבו שכן הכפר הערבי תל א-צאפי ("התל הבוהק" מערבית), שנכבש במסגרת מבצע אנ-פאר במלחמת העצמאות – ביצעו החוקרים ניתוחים נוספים מבוססי איזוטופים על שרידי חמור, כבשים ועיזים שנמצאו גם הם באתר אך לא הוקרבו.
במחקר החדש נמצא כי בעלי חיים אלה מקומיים לגת העתיקה, למעט עז אחת שמקורה היה במצרים.
חמורים וסוסים אחרים שימשו בעולם העתיק לעבודות חקלאיות - כגון חריש, דיש ומשיכת משאות כבדים - כמו גם להובלת סחורות ופריטי מסחר יקרי ערך. "מציאת שרידי ארבעת האתונות שהוקרבו מראה כי בעלי חיים אלה שיחקו תפקיד חיוני לא רק בכלכלה ובמסחר, אלא גם במעמד ובמנהגים פולחניים במזרח הקרוב הקדום", סיכמה ד"ר ארנולד.
