הניאנדרטלים נכחדו לפני כ-39 אלף שנה, אך במובנים מסוימים קרובי משפחתנו לא נעלמו. מורשתם חיה בגנום של רוב בני אדם על פני כדור הארץ, הודות לקשרים זוגיים בין הומו ספיאנס לניאנדרטלים.
מחקר חדש מספק את ההערכה המדויקת ביותר עד כה לגבי מועד ההתערבבות, עם שיא האינטראקציה שהתרחש לפני כ-47 אלף שנה, ומראה כיצד מרכיבים ניאנדרטליים עיצבו את הגנום האנושי בתפקודים כמו פיגמנטציה של עור, תגובות חיסוניות וחילוף חומרים.
5 צפייה בגלריה
השוואה בין צורת האף של האדם הניאנדרטלי (מימין) לאף של האדם המודרני
(צילום: Dr Kaustubh Adhikari, UCL)
קבוצה אחת של מדענים בחנה גנומים משישה אנשים בני הומו ספיאנס שחיו לפני כ-45 אלף שנה, שנמצאו בעמק בגרמניה, כמו גם גנום של אישה מאותה תקופה, שנמצא במערה בצ'כיה. מחקר זה, שהתפרסם בכתב העת Nature, מספק טווח תאריכים של ההתערבבות בין 45,000 ל-49,000 שנה.
קבוצה שנייה של חוקרים בחנה גנומים של 300 אנשים בני הומו ספיאנס, כולל 59 שחיו בין 2,000 ל-45 אלף שנה. מחקר זה, שהתפרסם בכתב העת Science, מצא טווח תאריכים של ההתערבבות בין 45,500 ל-50,500 שנה.
המדענים תיארו את ההתערבבות, שהתבררה כמאוחרת יותר מההערכות הקודמות, כהתרחשות ממושכת של מעבר גנים נמשך במשך דורות רבים.
החוקרים אמרו כי קשה לדעת את טבע האינטראקציה בין הומו ספיאנס לניאנדרטלים על פי נתוני הגנום, מעבר לעובדה שהם קיימו יחסי מין והביאו ילדים. החוקרים לא הצליחו לאתר את המיקום הגיאוגרפי המדויק של ההתערבבות, אך סברו כי המזרח התיכון היה המקום הסביר ביותר.
הניאנדרטלים, הידועים גם כ-הומו ניאנדרטלנסיס, היו בעלי גוף חזק יותר מהומו ספיאנס ועצמות מצח גדולות יותר. הם חיו מהתקופה שלפני כ-430 אלף שנה ועד היעלמותם, זמן קצר לאחר התחלת המפגשים עם ההומו ספיאנס, שצץ לפני כ-300 אלף שנה באפריקה. מחקרים קודמים הראו כי הניאנדרטלים היו אינטליגנטיים, יצרו אמנות והשתמשו בשיטות ציד קבוצתיות מורכבות, השתמשו בצבעים לצביעת גוף, אובייקטים סימבוליים ואולי גם דיברו ביניהם. לדברי החוקרים, הגנום של רוב האנשים היום מכיל כ-1-2% גנים מהניאנדרטלים.
"ניאנדרטלים חיו מחוץ לאפריקה במשך אלפי שנים לפני הגעת בני האדם המודרניים, והם ככל הנראה היו מותאמים לאקלים ולפתוגנים מחוץ לאפריקה. לכן, ייתכן שחלק מהגנים שלהם היו מועילים לבני אדם מודרניים", אמרה פריה מורג'אני, גנטיקאית אוכלוסין מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אחת ממובילי המחקר.
למשל, גרסה של גן חיסוני, שהועברה מהניאנדרטלים, מגנה מפני וירוסים כמו זה שגרם למגיפת הקורונה. חלק מהגנים הניאנדרטליים המעורבים במערכת החיסונית ובפיגמנטציה של עור הפכו לנפוצים יותר בהומו ספיאנס עם הזמן, מה שמעיד על ערכם להישרדות.
"לעומת זאת, ישנם אזורים גנומיים כמעט ללא מוצא ניאנדרטלי", אמרה מורג'אני. לדבריה, חלק מהגנים הניאנדרטליים היו קטלניים להומו ספיאנס ולא הועברו לדורות הבאים.
בין האנשים שנמצאו בגרמניה זוהו אם ובת. האישה מצ'כיה, שנמצאה כ-230 קילומטרים משם, הייתה קשורה באופן מרוחק לשניים מהאנשים ששרידיהם נמצאו בגרמניה. "סימנים על הגולגולת מרמזים כי טורפים, אולי תנים, תקפו אותן או שהן נטרפו אחרי מותן", אמר גנטיקאי אבולוציוני, ארב סומר, מהמכון למדע אבולוציה של מקס פלאנק בגרמניה, שהיה גם הוא אחד ממובילי המחקר.
הגנומים חשפו את המראה הפיזי של מי שחי באותה תקופה. "הם היו רק כמה מאות והיו בעלי עור כהה, שיער כהה ועיניים חומות, מה שמעיד על הגעתם מאפריקה", אמר אחד החוקרים, הגיאופיזיקאי ג'ף סמית' מאוניברסיטת רדינג באנגליה.
גורלם של הניאנדרטלים נדון זמן רב. "יש רעיונות שונים לגבי תפקידם של בני האדם המודרניים בהכחדת הניאנדרטלים. אנחנו מוצאים שפחות סביר שהאוכלוסייה המודרנית הקטנה יחסית שנכנסה עשויה הייתה לכלול חלק ניכר מהאוכלוסייה הניאנדרטלית שהייתה באזור באותה תקופה. מכיוון ש-DNA שלהם נשאר בגנום של בני אדם כיום, הם - במובן מסוים - חיים ונמצאים במצב טוב יותר מאי פעם", סיכם סומר.
תת מין או מין נפרד?
מוקדם יותר החודש פורסם מחקר נוסף על הקשרים בין ההומו ספיאנס לניאנדרטלי. לפי המחקר הנוסף שני המינים מגיעים מאותו אב קדמון. עם זאת, מחקרים על הגנטיקה והאבולוציה של האדם הניאנדרטלי הציתו מחדש את הוויכוח האם יש לסווגו כמין נפרד מהאדם התבוני - העונה לשם הומו ניאנדרטלנסיס - או כתת-מין של ההומו סאפיאנס.
כדי לנסות וליישב את הוויכוח הזה, פרופ' כריס סטרינגר מהמוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון וד"ר אנדרה מנגנזין מהמכון לפילוסופיה באוניברסיטה הקתולית של לוון, טענו במחקרם שפורסם בכתב העת Evolutionary Journal of the Linnean Society, כי על אף המגבלות המובנות של תיעוד המאובנים, ישנן מספיק ראיות מורפולוגיות, אקולוגיות, גנטיות ותקופתיות, אשר מעידות על האופן שבו האוכלוסיות שמקורן במין אב קדמון אחד התפצלו בהדרגה והפכו למיני צאצאים נבדלים. הם טענו שהמרחב הגאוגרפי הוא חלק חיוני בפאזל, מה שעוזר לאשר את הרעיון לפיו האדם הניאנדרטלי ובני האדם המודרניים נפרדים עד לכדי סיווגם כשני מינים שונים.
החוקרים התעניינו בהבדלים האנטומיים בין האדם הניאנדרטלי לאדם התבוני, תוך שימת דגש על האזורים הגאוגרפיים השונים שבהם הם התפתחו. כאמור, מקורם מאב קדמון משותף, אך עדויות מאובנים מצביעות על כך שמקורו של ההומו ספיאנס מגיע מאפריקה, בעוד שהאדם הניאנדרטלי התפתח באירואסיה.
"בהקשר של האדם הניאנדרטלי וההומו ספיאנס, עלינו להתייחס להיווצרות המינים כתהליך הדרגתי שהתרחש במשך יותר מאות אלפי שנים. ידוע שהשניים התאחדו באזורים שבהם הם חיו יחדיו, אלא שעם חלוף הזמן, הבידול נמשך עד לנקודה שבה השניים היו מינים שונים לגמרי", הסביר פרופ' סטרינגר. "זה עוזר להסביר כיצד האדם הניאנדרטלי נעלם לפני כ-40 אלף שנים, בשלב הסופי של תהליך היווצרות המינים, בעוד שההומו סאפיינס המשיך להתקיים עד היום", הוסיף הפלאואנתרופולוג הבריטי בעל המומחיות לאבולוציה של האדם הקדום, ובין מובילי תאוריית המוצא האפריקאי של המין הומו ספיאנס.
5 צפייה בגלריה
השוואה בין גולגולת של הומו ספיאנס (מימין) לגולגולת של האדם הניאנדרטלי, שמתוארכת כבת 50 אלף שנים
(צילום: Natural History Museum)
לדברי מחברי המחקר, ניתן לראות כיצד המקורות מהם הגיעו שני המינים משתקפים על פי ההבדלים הפיזיולוגיים שלהם. בעוד שהאדם הניאנדרטלי התאים עצמו לסביבה הקרה יותר בה חי, תוך פיתוח אנטומיה וגנטיקה שסייעו לו להישרדות, לאדם התבוני לא היו הכלים הללו - הסתגלות שגם כיום עדיין לא פותחה במלואה, ומצריכה לא פעם שימוש באמצעים טכנולוגיים. האדם הניאנדרטלי נדרש להיות פעיל פיזית למשך תקופות ארוכות, כדי לאסוף את המשאבים הדרושים לו להישרדות, מה שתרם לאותם הבדלים מורפולוגיים בינו לבין האדם התבוני, כמו למשל מבנה כלוב הצלעות והאגן, גוף חסון ואף איברים פנימיים כגון הלב והכבד, שנבדלו מאלו של ההומו ספיאנס, אשר התאפיין בממדי גוף צנומים יותר ופיזיולוגיה חסכונית באנרגיה.
ייתכן שזה היה גורם הכחדתו של האדם הניאנדרטלי, שכן ייתכן וההבדלים הללו הם שעשו את ההבדל בין הישרדותו של מין אחד להכחדתו של מין אחר בתקופה בה התחוללו שינויי אקלים מהירים, או התקיימה תחרות עצימה על משאבים שבתקופה בה שני המינים התקיימו במקביל - מה שהותיר בסופו של דבר סוג של מורשת גנטית בדנ"א של כמה בני אדם מודרניים שחיים כיום.
