בעיר הרומית העתיקה פומפיי התגלה אפריז בקנה מידה גדול - אלמנט אדריכלי שמקורו באדריכלות יוון העתיקה - המשתרע על פני שלושה קירות של אולם אירועים. בציור העצום מוצגים דימויים של טקסי החניכה למעריצותיו של דיוניסוס - האל היווני שמזוהה עם יין, פוריות, תיאטרון ואקסטזה דתית. המעריצות של מי שהיה בנו של זאוס, וגילם את מחזור הטבע והפריון בטבע, מתוארות כציידות, כשהן נושאות חרבות בידיהן ועיזים שחוטות על כתפיהן. ציור הקיר מתאר גם סאטירים צעירים - בריות שמחציתן אדם ומחציתן תיש - שמנגנים בחליל ומקריבים קורבן יין.
התגלית בפומפיי
(צילום: רויטרס)
הפולחן הקדום, שראשיתו בתקופת יוון הקלאסית לפחות (המאה החמישית לפנה"ס), היה עד כה תעלומה בלתי פתורה, מכיוון שהחניכה והמנהגים שבו נשמרו בסוד מפני זרים. אבל הפרסקו רחב הידיים שהתגלה בפומפיי, המתוארך לשנים 40-30 לפנה"ס, נתן למומחים רמזים חדשים למה שהתרחש באותם טקסים.
לא רק ששיטות הצייד של הרומאים דמו לאלו של היוונים, אלא שנראה כי קיים קשר עתיק בין האל דיוניסוס לבין חיות הבר. עדויות היסטוריות מלמדות כי בטקסים הללו נעשה שימוש רב ביין ובחומרים משכרים אחרים, כמו אופיום, כדי לגרום למצבים דמויי טראנס בקרב חסידיו של דיוניסוס.
בנוסף לכך, דיוניסוס ידוע כאל שנולד מחדש ונקשר לתחיית המתים, משהו שייתכן שהובטח למי שהשתתף באותם טקסים מסתוריים. "מדובר בתגלית היסטורית", אמר שר התרבות האיטלקי אלסנדרו ג'ולי. "הפרסקו הוא מסמך היסטורי ויחיד במינו, מה שהופך את פומפיי לעדות יוצאת דופן של אורח החיים הים תיכוני הקלאסי שאינו מוכר ברובו".
6 צפייה בגלריה
ציור הקיר שהתגלה בפומפיי, בו מתואר טקס לכבוד האל דיוניסוס, כולל מוטיבים של ציד, שכרון חושים ודמויות מסתוריות
(צילום: Pompeii Archaelogical Park, Reuters)
כדי למצוא עוד פרסקו גדול כל כך, המתאר את הטקסים הפולחניים של האל דיוניסוס, יש לחזור לשנת 1909. בבית בפרברי פומפיי, הידוע בשם וילת המסתורין, התגלו ציורי קיר שמתארים גם כן סאטירים ואת חסידותיו של האל דיוניסוס. עם זאת, לא מוזכרים בהם כל דימויי ציד.
ציורי הקיר של וילת המסתורין וזה שהתגלה לאחרונה, מתוארכים לאמצע המאה הראשונה לפנה"ס, כאשר הר וזוב התפרץ בשנת 79 לספירה, ושמר על הציורים במשך כ-2,000 שנה. "שני ציורי הקיר בנושא דיוניסוס חושפים את הצד הפראי והבלתי ניתן לריסון ושליטה של נשים", אמר מנהל האתר הארכאולוגי של פומפיי, גבריאל זוכטריגל. "מדובר בנשים שרקדו בחופשיות, יצאו לצוד ואכלו בשר כאוות נפשן".
לדברי זוכטריגל, יש בכך רמיזה על משבר דתי הולך וגובר, שכן פסטיבלים שנחגגים סביב דמותו של דיוניסוס נאסרו לכאורה באיטליה בשנת 186 לפנה"ס. שני ציורי הקיר מרמזים אם כן על התעלמות רחבה מהאיסור - לפחות באזור זה, שבדרום ארץ המגף.
