בין השבוע הראשון של מאי עד לחודש אוגוסט מתרחשת תקופת ההטלה של נקבות צבי הים בחופי הארץ. הן עולות לחוף ומטילות את הביצים בקן. בזמן שיגרה עשרות אוהבי טבע מתנדבים לשמור על הקינים האלה, הם סורקים את חופי הארץ ומאתרים עקבות של נקבות צב ים שעלו להטיל, וקוראים לפקחי רשות הטבע והגנים שיעתיקו אותם לחוות הדגרה מוגנת. אותם מתנדבים נקראים "שמרצבים", ומדובר בפעילות חשובה השומרת על צבי הים.
אבל השנה ובשנה שעברה הטבע משלם מחיר - בשל חוסר האפשרות לאתר ולשמור על הביצים. בשנה שעברה בחוף בצת, צפונית לנהריה, אי אפשר היה להגיע לחוף. מדובר היה באזור מלחמה. בזיקים ובניצנים, באזור אשקלון, לא יכלו המתנדבים והפקחים לסייע לצבי הים גם כן. בשנה שעברה, באחד מחופי אשדוד, האבקועים הקטנים הגיעו לכביש בגלל התאורה - במקום לים.
נעם מצרי, פקח יחידה ימית ברשות הטבע והגנים, אמר: "אנחנו נכנסים לשיא עונת ההטלה של צבי הים. בכל בוקר אנחנו עוברים בכל החופים בארץ. הסריקות האלה מתרחשות כבר כמה שנים, בשיתוף פעולה יוצא דופן עם האוכלוסייה. ברגע שהמתנדבים מודיעים לנו שיש קן, אנחנו מגיעים לשם. כשהצבה הצליחה לעלות ולהטיל ביצים, יש בעיות תאורה, בני אדם וטורפים. כלומר, קן שהוטל בחוף עירוני של אשדוד או תל אביב, סביר להניח שהאבקועים ייצאו מהקן ולא יצליחו להגיע למים בגלל בעיית תאורה. הם יילכו לאור, וסביר להניח שיגיעו לטיילת, מסעדה או אפילו לכביש".
מצרי הסביר כי מדובר בפרוייקט חשוב, אך בתקופת הקורונה - כמו גם בתקופת מלחמה - המצב אינו פשוט. "השמרצבים לא יכולים להגיע לקינים ולשמור עליהם בחוות. בשנה שעברה היו חופים סגורים והפרוייקט נפגע", הוא אמר. המשמעות היא שחלק מהקינים נהרסים או נטרפים על ידי חיות בר. "הצלחתי לאחרונה לאתר קן של צבת ים חומה, אבל הקן נטרף על ידי תן. לא הצלחנו להגיע אליו בזמן. ראיתי כ-70 קליפות מפוזרות על החוף. יש לנו חוות הדגרה שמפוזרות בשמורות טבע וגנים לאומיים בארץ".
אבל לא רק בחופי הים בעלי חיים נזקקים לסיוע. בחי בר כרמל עובדים גם בתזזיתיות בשיא תקופת ההטלה. ספיר שמחי, מטפלת בחיות בחי בר כרמל, הסבירה שהם עובדים כמו בשיגרה כדי לטפל בבעלי הכנף: "אין הבדל אם יש או אין מלחמה. הגוזלים צריכים להמשיך לקבל מזון, מעקב ולבדוק שהכל בסדר", היא אמרה.
בימים אלה הם מטפלים בחמישה גוזלים של נשר ועוד שני גוזלים של רחמים בהאכלת יד. בכלובי הדורסים יש עוד שני גוזלי נשר ושני גוזלים לרחמים. לאחרונה בקע גם בז צוקים ופרחון של עיט זהוב. "התקופה הזו היא תקופה בה יש גוזלים שאנחנו מאכילים ביד. צריך להיות פה כל היום מ-8:00 בבוקר עד הערב. האכלת יד זה אומר שהגוזלים נמצאים באומנה ואנחנו מאכילים אותם מספר ארוחות ביום , תלוי בגיל שלהם. אנחנו מכינים להם את האוכל בצורה כמה שיותר דומה להורים. אנחנו מגישים להם כמה שיותר טבעי, עם ראש פוחלץ של נשר".
האכלת גוזלים בחי בר בכרמל
(צילום: רשות הטבע והגנים)
כאשר שמחי מחוץ לחי בר היא דואגת לגוזלים, בייחוד כשמתחילה מתקפת טילים: "אין לי ילדים, ולפני כמה ימים כשהייתי במיגונית ליד הבית הראש שלי היה בחי בר, שלא נפל שם איזה משהו, שאין התחלה של שריפה. אני בעיקר מכוונת לפה. וזה קשה. זו תקופה כל כך ארוכה שאנחנו בתוך סטרס מתמיד", היא אמרה. "אבל אנחנו משתדלים לעשות את הטוב ביותר שלנו ולא לתת לזה להשפיע. בינתיים, אנחנו לא ראינו התנהגות שונה אצל בעלי החיים. הסתכלנו עליהם באזעקות דרך המצלמות. לא רואים עליהם משהו אבל זה לא אומר כלום. הדיפולט של חיות הבר זה לא להראות חולשה ולא להראות סטרס".
