היא עוררה סערה, זכתה להערצה בעולם הערבי - ועכשיו היא עושה את דרכה חזרה אל חיק הטבע: הקרקלית הצעירה שנתפסה במרץ האחרון באזור הר חריף בגבול מצרים, לאחר שנשכה חיילים בבסיס צה"ל, החלה בימים אלה תהליך אקלום לטבע, לקראת השבתה הצפויה על ידי רשות הטבע והגנים.
הקרקלית שנשכה חיילים באקלום בחי בר
(צילום: תומר ניסימיאן, וטרינר רשות הטבע והגנים)
הקרקלית, בת כ-11 חודשים, הועברה לאחר לכידתה לבדיקה בבית החולים לחיות בר של הספארי ברמת גן ורשות הטבע והגנים. מצבה הרפואי היה טוב, אך מפני שבגילה הייתה אמורה עדיין להיות עם אמה, היא הועברה לשיקום והתחזקה בחודשים האחרונים בחי-בר יטבתה.
במהלך שהותה שם, אמרו המטפלים כי היא "התנהגה באופן חריג שלא נראה בעבר אצל קרקלים בשבי", ככל הנראה בשל גילה הצעיר והפרידה מהטבע בגיל קריטי. בינתיים, מעבר לגבול, הפכה הקרקלית לדמות נערצת במצרים: דיווחים בתקשורת הערבית היללו את המקרה, וטענו כי "בחרה" לתקוף חיילים ישראלים – מה שהפך אותה, בעיני חלק מהגולשים, לסמל של התנגדות.
כעת, לאחר טיפול ממושך והתאוששות הדרגתית, החלה הקרקלית בתהליך אקלום לשטח טבעי – במטרה להשיבה בקרוב לסביבת מחייתה הטבעית בנגב או בערבה.
ד"ר תומר ניסימיאן, הווטרינר הראשי ברשות הטבע והגנים, אמר כי "מדובר בקרקלית צעירה, אך היא נדרשה לעבור הליך שיקום מאוד ארוך מאז נמצאה באמצע חודש מרץ". כיוון שנשכה חייל היא הוחזקה תחילה בבידוד למשך עשרה ימים על מנת לשלול כלבת. בנוסף, התגלה כי נשאה את טפיל הטוקסופלסמה, שגורם לבעיות נוירולוגיות. לאחר שהייתה בבידוד, הקרקלית עברה ניתוח שנמשך שבע שעות כדי לתקן שבר ישן ומורכב ברגלה.
כעת, הותקן על הקרקלית משדר והיא נמצאת בכלוב האקלום בחי בר יטבתה, שם מקווים ברשות הטבע והגנים כי במקביל להחלמתה יוכלו לבחון את התנהגותה ולהרגילה לדאוג לעצמה. כמו כן, מבקשים לוודא כי לא הורגלה לבני אדם ושהיא תוכל לשרוד בטבע.
ד"ר ניסימיאן הסביר כי "בזכות הטיפול המקצועי בבית החולים לחיות בר, אין בעיה רפואית להשיבה לטבע. היא יודעת לצוד בעצמה. היא צדה ציפורים שנכנסו לכלוב שלה. אנחנו בוחנים גם את יכולת שמירת המרחק מאדם. אולי היא אכלה אוכל סביב הבסיס, ותמיד כשקרקלים ראו בני אדם הם היו נושפים עליהם. והיא אפטתית כלפי המטפלים. אנחנו מקווים שהקרקלית תלמד לשמור מאיתנו מרחק, ובכך נוכל להשיב אותה לטבע בקרוב תוך מעקב אחריה".
לפי הערכות בסביבות חודש נובמבר, כשהטמפרטורה תרד מעט והיא תהיה קרקלית בוגרת, היא תוכל להשתחרר לטבע לאזור גבול מצרים. "אנחנו יודעים שיש שם קרקלים, אבל אין לנו הרבה מידע על האזור", הוסיף ד"ר ניסימיאן. "יהיה מעניין לעקוב אחריה. אנחנו מקווים שלא ניתקל בה שוב".
