חפצי אבן חרוטים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (לפני 100-55 אלף שנים) התגלו במספר מערות בגליל ובאתר פתוח ברמת הגולן. בתקופה זו התקיימו בארץ ישראל מיני אדם שונים, כולם השתמשו בטכנולוגיה הלבלואזית לסיתות כלי אבן. מחקר חדש מצא כי בחלק מהאתרים נחרטו דפוסים גיאומטריים מכוונים, דבר המעיד על חשיבה מופשטת והתנהגות סימבולית מורכבת.
לעומת זאת, חפצי האבן ממערת עמוד שבגליל העליון נושאים חריטות שטחיות וללא דפוס ברור, ככל הנראה כתוצאה משימוש שגרתי שגרם לשחיקה. ממצאים אלו מספקים תובנות חדשות על התפתחות החשיבה המופשטת והמורכבות התרבותית בתקופה הפליאוליתית התיכונה.
את המחקר הובילו ד"ר מאי גודר-גולדברגר מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת בן-גוריון, וד"ר ז'ואאו מריירוש ממכון מונרפו בגרמניה ואוניברסיטת אלגארבה בפורטוגל. המחקר, שפורסם בכתב העת Archaeological and Anthropological Sciences, בוחן חריטות שהתגלו בארבעה אתרים ארכיאולוגיים בצפון הארץ באמצעות ניתוח תלת-ממדי מתקדם.
חריטות מכוונות התגלו במערות מנות וקאפזה (הר הקפיצה) שבגליל ובאתר קונייטרה ברמת הגולן. החריטות במנות ובקאפזה מופיעות על גבי פריטים ששימשו להפקת כלי אבן, בעוד שבקונייטרה הן נחרטו על לוחית אבן שעוצבה במיוחד. החוקרים זיהו דפוסים גיאומטריים המותאמים לפני השטח של החפצים, דבר המצביע על כוונה אסתטית וסימבולית.
4 צפייה בגלריה
חפצי האבן, שסותתו לפי טכניקת לוולואה, אשר התגלו במערת מנות שבגליל המערבי
(צילום: E. Ostrovsky, M. Smelansky, E. Paixao, L. Schunk)
מנגד, החריטות ממערת עמוד, שבה נמצאו בעבר שלדים של האדם הניאנדרטלי, היו רדודות ולא הציגו דפוס ברור, מה שמרמז שהן נוצרו כתוצאה מבלאי ולא מכוונה סימבולית.
"חשיבה מופשטת היא אבן יסוד בהתפתחות הקוגניטיבית של האדם", אומרת ד"ר גודר-גולדברגר. "החריטות המכוונות מעידות על יכולת ביטוי סימבולי ומרמזות על שימוש בתפיסות חזותיות לתקשורת בין-אישית".
ד"ר מריירוש הוסיף: "השיטה שבה השתמשנו מדגישה את אופיין המכוון של החריטות ומספקת לראשונה מסגרת השוואתית לחקר חפצים דומים. מחקר זה מהווה צעד משמעותי בהבנת ההתנהגות הסימבולית של אבותינו".
4 צפייה בגלריה
ארבעת האתרים בצפון הארץ, שבהם נערך המחקר (a) והשרטוט של מערת מנות (b)
(איור: Archaeological and Anthropological Sciences)
במחקר השתתפו גם פרופ' אראלה חוברס מהאוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר אדוארדו פיישאו, ממכון המחקר מונרפו בגרמניה ומאוניברסיטת אלגארבה בפורטוגל.
