בשנה שעברה, בין היתר בתקופה שבה מחבלי חיזבאללה שיגרו רקטות מלבנון לישראל, נערך בנהריה סקר טבע עירוני של החברה להגנת הטבע במימון ובליווי המשרד להגנת הסביבה. בסקר, שנערך במסגרת קול-קורא "סביבטבע 2020" של המשרד להגנת הסביבה עבור עיריית נהריה, נסקרו אתרי טבע סביב ובלב היישוב ואותרו 27 מרחבי טבע שאינם בנויים, ששטחם הכולל הוא 2,640 דונם מתוך 13,473 דונם בתחום השיפוט של העירייה (כ-20% משטחה).
סוקרי החברה להגנת הטבע תיעדו 274 ממצאים נקודתיים, הכוללים ממצאים בוטניים כמו צמחים נדירים, ממצאים זואולוגיים מיוחדים כמו ריכוזים של שנונית שפלה וזוחלים, בתי גידול ייחודיים כדוגמת קרקעות עמוקות לחות ועוד. בסקר הבוטני תועדו 438 מיני צמחי בר, מתוכם 12 מינים בסכנת הכחדה: ארכובית החוף, חולית החוף, חלבלוב שרוע, גביעול מאוגד, גומא שרוני ועוד.
כמו כן תועדו מינים על סף איום: דק-זנב מכונף, מחרוזת קשתית, מנתור החוף, פרגה צהובה, בן-חיטה קטוע, לוטוס משונץ, לשון-פר איטלקית ומלחית הבורית, ומין אחד נדיר מאוד: דבשה הדורה. כמו כן, נרשמו ריכוזי מינים פולשים של קיקיון מצוי, שיטה כחלחלה ועוד. בסקר הזואולוגי תועדו 403 מיני בעלי חיים בהם: 11 מיני זוחלים ושלושה מיני דו-חיים, 210 מיני עופות, מתוכם מין אחד מקנן בסכנת הכחדה בישראל (שחפית-ים) ושלושה מינים מקננים קרובים לסיכון וכן 13 מיני יונקים.
במהלך הסקר תועדו וסומנו אתרים חשובים עבור העופות המקננים והנודדים בעיר ו-42 מיני פרפרים, מכלל המשפחות המופיעות בישראל. כמו כן תועדו שלושה מיני שפיראים. בנוסף, בסקר הימי תועדו 121 מינים ביניהם מיני אצות, ספוגים, צורבים, רכיכות, דגים ועוד.
7 צפייה בגלריה
ניסמנית קיפחת, מין בשכנת הכחדה סמוך לגעתון
(צילום: היחידה לטבע עירוני בחברה להגנת הטבע)
בבית הגידול החולי תועדו שני מיני בטאים המצויים בסכנת הכחדה - הגיטרן האטלנטי והטריגון האטלנטי. כמו כן, בסקר המפגעים הסביבתיים אותרו 88 מפגעים סביבתיים, חלקם הגדול מוקדי צמחייה פולשת ופסולת בניין, מיעוטם מוקדי מזיקים כדוגמת זחלי יתושים במים עומדים ומפגעים נוספים. כמו כן, תועד בנהריה מין ייחודי בסכנת הכחדה של עטלף, בשם כנפן. בחברה להגנת הטבע אמרו כי הוא לא תועד בערים אחרות שבהן בוצעו סקרים.
הכנפן הוא אחד המעופפים המהירים בקרב העטלפים ויכול להגיע עד מהירות של כ-50 קמ"ש ומהווה מדביר ביולוגי מצוין הניזון מחרקים קטנים כדוגמת עשים, יתושים וחיפושיות, שחלקם מהווים מזיקים חקלאיים. הסברה הקיימת היא כי הכנפן מבצע בישראל נדידה עונתית בין מושבות קיץ וחורף, ועובר לקראת החורף מאזורים קרירים, כדוגמת הגליל, לאזורים חמים יותר.
יעל זילברשטיין-ברזידה, מנהלת יחידת טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, אמרה כי בנהריה יש שטחים פתוחים ערכיים ובהם מגוון ייחודי של מיני צמחים ובעלי חיים המתקיימים בבתי גידול מגוונים, בהם חופי ים חוליים וסלעיים, רכס כורכר פנימי, קרקעות סחף עמוקות, נחלים ושטחים חקלאיים. "מטרת הסקר הינה ליצור תמונת מצב עדכנית ומהימנה של תשתיות הטבע בעיר ומסד הנתונים שנוצר כאן לראשונה, מאפשר הבנה מרחבית של תשתיות הטבע בעיר ושילובו במערכת העירונית, עתיד לתרום לפיתוחה של העיר. נתונים אלה יכולים להוות את הנדבך הראשון לקראת הכנת מדיניות עירונית לתכנון, ניהול, טיפוח ופיתוח תשתיות הטבע העירוניות", היא אמרה.
ראש עיריית נהריה, רונן מרלי: "הממצאים שהתגלו, מיונקים נדירים ועד פרחי בר בסכנת הכחדה - מזכירים לנו את האחריות שלנו להגן על המרחבים הירוקים, על החופים ועל חיות הבר הנמצאות במרחב העירוני שלנו. אנו פועלים ונמשיך לפעול גם בעתיד לשלב את ממצאי הסקר בתהליכי התכנון העירוניים, כך שהטבע בנהריה לא רק יישמר, אלא גם ישגשג לטובת תושבי העיר והדורות הבאים".
תמר רביב, ראש אגף מגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה, התייחסה גם היא לסקר: "בעידן של משבר אקלים ומשבר אקולוגי, החשיבות של שמירה על המערכות האקולוגיות מתעצמת, ונדרשת היערכות גם ברמת השלטון המקומי, שיפעל לשמירה על המגוון הביולוגי בתחומו. המגמה כיום בעולם היא מציאת פתרונות מבוססי טבע במטרה להגביר את החוסן העירוני ולהתמודד עם תופעות שיגברו בעקבות שינוי האקלים".
יצחק כהן, רכז הסקר בנהריה וסוקר בכיר בחברה להגנת הטבע, הוסיף: "בחופים הדרומיים של העיר נמצאו חוף עם עושר רב של מיני צומח עשובניים חלקם בסכנת הכחדה חמורה. כמו כן לאורך החופים הצפוניים נמצאו אוכלוסיות גדולות מאוד של מיני צומח בסכנת הכחדה וישנה חשיבות גדולה ליצירת קישוריות בין האזורים אשר יאפשרו מעבר של מאביקים שונים בין האזורים. בנוסף בעיר שני נחלים - נחל הגעתון ונחל גולה העוברים בעיקר בתעלות בטון ואף במובלים סגורים. בשטחים שבהם הנחלים זורמים על פני השטח על קרקע טבעית הם יוצרים מופע נחלי מרשים עם גדות נחל עשירות בצמחייה ובבעלי חיים אקווטיים. מלבד בית הגידול החופי והנחלים חשוב לציין את קרקעות הסחף הנמצאות בתחומי העיר שמהווים בית גידול למגוון רחב של צמחים ייחודיים חלקם בסכנת הכחדה ונמצאים מפוזרים בעיר".
