כבר עשרות שנים שתושבים בחיפה ובקריות יחד עם ארגונים ירוקים מתריעים מפני פגיעה באחד המפעלים במפרץ חיפה. לפנות בוקר (יום ב') התרחיש התממש כשלושה בני אדם נהרגו מפגיעה ישירה של טיל איראני במתקני בזן שבשטח העיר. גורמי החקירה מעריכים כי שלושת הקורבנות שהו בחדר פנימי, ונלכדו תחת ההריסות. אש פרצה כתוצאה מהפגיעה, והם ככל הנראה נפגעו קשות מהחום ונחנקו מהעשן. כמו כן, אמש נפצעו כמה בני אדם מפגיעת טיל נוסף בשכונת מגורים בעיר.
הפגיעה הישירה, שהועבר בשידור חי באל ג'זירה

במפרץ חיפה יש מתקנים אסטרטגיים נוספים, שפגיעה בהם עלולה להבויל לאסון גדול, דוגמת בזן (בתי זיקוק לנפט), כרמל אוליפינים, גדיב ועוד. גם מכלי הנפט הגולמי של תש"ן בקרית חיים מהווים מקור לדאגה. באוגוסט אשתקד בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה החליט כי יש לפנות את המבנים לאחסון נפט גולמי. בית המשפט ציין כי יש צורך לשמור על ביטחון הציבור ומצד שני יש למכלים תרומה לביטחון המדינה בשגרה ובחירום. המכלים עצמם מספקים דלק לתעשיות ביטחוניות ולתחנות הדלק והכוח. המדינה בעצמה טענה בדיון בבית המשפט כי במצב מלחמה, תחת איום תמידי של טילים וכטב"מים, מתחם זה הוא יעד מבוקש.
בזן מייצרת מוצרי זיקוק נפט לתעשייה, לתחבורה, לחקלאות, לתשתיות ולצריכה ביתית. אחת הסכנות במפעל הוא הבנזן, מסרטן וודאי בבני אדם. שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הגיע היום לאתר הנפילה בבז"ן וקיים פגישה עם מנכ"ל החברה יחד עם מנכ״ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר. לדברי השר, משק האנרגיה יפעל לתת את כל המענה עבור צריכת הדלקים במשק.
4 צפייה בגלריה
פגיעה ישירה במפעל בז"ן
פגיעה ישירה במפעל בז"ן
הפגיעה הישירה במפרץ חיפה
"כבר שנים שאנחנו אומרים שהשינוי צריך לקרות לא רק מטעמים סביבתיים, אלא גם מטעמים אסטרטגיים ביטחוניים", אומר מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה. "הסכנה לפגיעה בתשתיות היא דבר ידועה. ההגנה על הביטחון הקיומי שלנו, שאלה תשתיות אנרגיה ומים, עולה בקנה אחד עם ההגנה הסביבתית. לצד זה שצריך לשמור כעת מכל משמר על המקורות האלה, כמו קווי הדלק שמספקים לנו בסיס אנרגטי, זו עוד עדות לכך שעת הסגירה של מפרץ חיפה צריך היה להתרחש כבר מזמן - הזזת המפעלים והתעשייה הכבדה משם".
עו"ד ברכה הוסיף: "המדינה גוררת רגליים מזה שנים. כל פעם היא שמה תאריך יעד אחר, רחוק יותר. המדינה לא עומדת ביעדים שלה. היום אנחנו מדברים על שנת 2030, ואנחנו לא רואים את זה קורה. למרבה הצער, מתקנים אסטרטגיים כאלה מהווים צרה. אנחנו מקווים שזה יוביל לסגירת התעשיה הכבדה במפרץ חיפה, ומעבר לאנרגיות מתחדשות. בז"ן החלו לעבוד על מעבר למימן ירוק נקי ולא מזהם או פולט גזי חממה. הוא גם בטוח יותר".
4 צפייה בגלריה
הנזק במפעל בז"ן
הנזק במפעל בז"ן
הנזק במפעל בז"ן
הוא הזכיר שהמפעלים נמצאים ליד יישובים. "יש מאות אלפי תושבים שגרים במפרץ. יש לקוות שזה ייעשה. למרבה הצער, רק לאחר הירי מבינים שצריך לעשות את זה, כדי להגן מבחינה ביטחונית על תושבי המפרץ. תארו לכם שמכל האמוניה עדיין היה פה. אמרו לנו אז שמדובר בצרכים קיומיים ומדובר במפעל חיוני. והנה - הצלחנו לפנות את מכל האמוניה ולא היינו צריכים את המפעל הענק הזה. יש פתרונות. בטווח הקצר צריך להגן ככל הניתן על התשתיות האלה. מלחמות מעצימות את הסכנות הסביבתיות. תמיד. והבעיה של מדינת ישראל היא שבתקופות שקט לא פועלים, וטומנים את הראש בחול. את מפרץ חיפה היה צריך לסגור אתמול. ולא ב-2030, תאריך שגם בו לא נעמוד".
מנכ"ל מגמה ירוקה, אלעד הוכמן, דיבר גם הוא על הסכנה באזור: "המתחם הוא אסון שמחכה להתפוצץ. מתקניה של חברת הנפט הגדולה בישראל ממוקמים בלב מטרופולין, שבו חיים מאות אלפי בני אדם - בסמוך לבתים, בתי חולים ומוסדות חינוך. זהו יעד אסטרטגי לכל דבר, לא פחות מבסיס צבאי או שדה תעופה - ולכן הוא חייב להיות מפונה במיידי. ארגוני הסביבה מתריעים כבר שנים: שיקולים כלכליים ציניים לא יכולים לגבור על ביטחון הציבור".
4 צפייה בגלריה
פגיעה ישירה במפעל בז"ן
פגיעה ישירה במפעל בז"ן
השריפה שפרצה במקום
(צילום: גיל נחושתן)
הוכמן המשיך בביקורת על מקבלי ההחלטות: "אבל במקום לפעול, ממשלות העדיפו להתכחש לסכנה. גרירת רגליים, הבטחות סרק ודיבור על 'היתכנות כלכלית' - בזמן שמאות אלפים ממשיכים לחיות בצלו של מטען נפץ אזרחי. זו נורת חירום בוהקת. האסון הבא הוא לא אפשרות תיאורטית, אלא עניין של זמן. בזן חייב להתפנות עכשיו, לפני שנצטרך להסביר למה לא עשינו את המובן מאליו. הממשלה, רשויות התכנון והרשויות המקומיות חייבות להאיץ את הפינוי לפני האסון הבא".
גם בעיריית חיפה תומכים בפינוי. אביהו האן, יו"ראיגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה וסגן ומ"מ ראש העיר חיפה, אמר: "הלילה הוכח שוב עד כמה המפעלים הפטרוכימיים מהווים מטרה מרכזית בלוח המטרות של אויבינו ומסכנים את ביטחונם, שלומם ובריאותם של תושבות ותושבי מפרץ חיפה. הלילה גם למדנו שוב שאין הגנה הרמטית, ועד כמה אסור שרציפות משק האנרגיה תהיה תלויה כל כולה על בתי הזיקוק הפגיעים. במשך שנים אנו מתריעים בכל הכוח כנגד הפצצה המתקתקת של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. בימים ובשבועות הקרובים נפעל בכל דרך לצמצום הנזק הפוטנציאלי, אך מיד בסיום המלחמה נדרוש את האצת פינוי התעשיות הפטרוכימיות מהמפרץ, כי זו הדרך היחידה לשמור על ביטחון תושבות ותושבי מפרץ חיפה ולהבטחת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל".
כאמור, למרות הסכנות מהמפעלים המסוכנים במפרץ חיפה, ממשלת ישראל דחתה שוב ושוב את הפינוי שלהם. נכון להיום אין באמת צפי לפינוי, ולמרות שתאריך היעד המבוקש הוא 2030, אנחנו לא בכיוון. זאת, לאחר שהממשלה אישרה את תמ"א 75, תוכנית המתאר הארצית לפינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה.
באיגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה אומרים כי כונני האיגוד נמצאים בפעילות שוטפת מסביב לשעון, הכוללת פיקוח על המפעלים וצמצום סיכונים, בשיתוף פעולה מלא עם פיקוד העורף, מערך הכבאות והמשרד להגנת הסביבה.
4 צפייה בגלריה
מפרץ חיפה
מפרץ חיפה
מפרץ חיפה
(צילום: עידו ארז)
אז מה אמורים לעשות תושבים שחיים ליד המפעלים המסוכנים? בעיריית חיפה לא ידעו לומר. מהעירייה נמסר כי "הנחיות ההתנהגות באירועי חומרים מסוכנים ניתנות על ידי פיקוד העורף ורשות הכבאות, שלהן הידע והסמכות בנושא". ביקשנו מהעירייה להבין מה האחריות של הרשות וכיצד לנהוג באירוע חומרים מסוכנים, אך לא ניתנה כל התייחסות. פניה גם לפיקוד העורף לקבל הנחיות - אך בקשתנו טרם נענתה.
רועי צוקרמן, ראש ענף חומ"ס באגף המבצעים בכבאות והצלה, הסביר כי "אין הנחיות מקדימות. בהתאם לאירוע ניתן הנחיות משודרות לגוף האחראי - משטרת ישראל ופיקוד העורף. אנחנו מדברים באותה שפה. אם יש סכנה לאזרח ההנחיה היא הסתגרות. להיכנס לבית, לסגור חלונות, לסגור את מערכת המיזוג - אפילו שבמערכות מתקדמות אין בעיה. כמובן שאם יש ממ"ד יש להיכנס לשם. ברגע שיש הנחיות אחרות שהסביבה יותר בטוחה יינתנו הנחיות אחרות. חשוב להדגיש כי אין אירוע חומרים מסוכנים כרגע והמפעלים באזור ערוכים אחרי כמעט שנתיים של מלחמה".
צוקרמן הוסיף: "לפני כל הסלמה בטחונית פיקוד העורף, שהוא הגורם הרגולטורי, נותן הנחיות למפעלים - צווים שמנחים אותם כמו הקטנת מלאים ועוד - וגם אם יהיה אירוע המפעל יוכל להשתלט עליו בהקדם או צוותי הכיבוי שהם הצוותים הראשונים. זה גם מוכיח את עצמו. במלחמה עברנו מספר אירועים וכולם עברו די בשלום וללא נפגעים, בטח שלא אזרחים. מה שחשוב הוא להקפיד על הנחיות גופי החירום ולהיצמד להודעות רשמיות ולא לשום מקום מידע אחר. היום מאוד קל לייצר פייקים והאויבים שלנו דואגים לזה. גם אם יש אירוע חומרים מסוכנים פיקוד העורף ייתן התרעה נוספת לאזרחים בטלפונים וייתן הנחיות ברורות".