האם ניאנדרטלים היו מסוגלים לדמיין, לדמיין מחדש - ואולי גם ליצור אמנות? ממצא ארכיאולוגי יוצא דופן שהתגלה בספרד מספק רמז מסקרן לכך. במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה בעיר סגוביה, הציגו חוקרים טביעת אצבע אנושית שזוהתה באופן ודאי כשייכת לגבר ניאנדרטלי צעיר – ככל הידוע, טביעת האצבע השלמה והעתיקה ביותר שנמצאה עד כה.
הממצא התגלה ביולי 2022 באתר הארכיאולוגי מחסה סן לאסארו, לא הרחק מסגוביה. מדובר בטביעת אצבע בודדת בצבע אדום שהוטבעה על פני חלוק נחל גרניטי, שכונה בחיבה על ידי החוקרים "פריקו". האבן עצמה משכה את תשומת לבם לא רק בשל סימני האוכרה (פיגמנט אדמת-טיט טבעי), אלא גם בגלל חריצים טבעיים שנראו, בעיני הצופה, כתווי פנים אנושיות – תופעה מוכרת בשם פאראידוליה.
2 צפייה בגלריה
טביעת אצבע של הגבר הצעיר, מלפני 43 אלף שנה
(צילום: Álvarez-Alonso et al. 2025; CC BY 4.0)
"במקום שבו היה אמור להיות האף, הוטבעה טביעת אצבע מושלמת. זה היה מדהים", סיפר הגאולוג אנדרס דיאס-הררו, מהמשתתפים במחקר.
על פי המאמר שהתפרסם בכתב העת Archaeological and Anthropological Sciences, האבן תוארכה לכ-43 אלף שנה לפני זמננו. ממצאיה נותחו בשיטות מתקדמות, כולל מיקרוסקופיה אלקטרונית סורקת, סריקה תלת-ממדית וניתוח רב-ספקטרלי, שאיששו כי הפיגמנט האדום אכן עשוי מאוכרה – חומר שבו השתמשו ניאנדרטלים בעבר לצביעת עצמים ולעיטור גופם.
חוקרי דרמטוגליפיקה – תחום הבודק את הדגמים הייחודיים של רכסי האצבע – זיהו כי מדובר באצבע מורה ימנית של גבר צעיר, בגיל שבין 18 ל-25. את הבדיקה ערכה הנציבות המדעית של משטרת ספרד.
בעיני החוקרים, הבחירה באבן דווקא בשל צורתה, והשימוש בפיגמנט אדום להדגשת נקודה מסוימת בה, מעידים על תודעה מורכבת ויכולת לחשוב בצורה סימבולית. "שלושה תהליכים קוגניטיביים בסיסיים באים לידי ביטוי כאן: תפיסה מנטלית של דימוי, תקשורת מכוונת וייחוס משמעות", כתבו החוקרים.
עם זאת, לא כל המומחים משתכנעים מהפרשנות. רוברטו אונטניון, מנהל מוזיאון הפרהיסטוריה של קנטבריה, שיבח את איכות המחקר אך הסתייג מהמסקנות. "הערך הסימבולי נראה בלתי סביר או כמעט בלתי אפשרי", אמר, והציע כי ייתכן שמדובר בתגובה של מתבונן באבן ולא ביצירה מכוונת של "אמן". גם הארכאולוג חוויאר ביאנה מהאוניברסיטה האוטונומית של מדריד טען כי החוקרים הרחיקו לכת. "הבעיה מתחילה כאשר מנסים לייחס לכך ייחודיות – הכי עתיק, הכי יוצא דופן – והטיעון נמתח לטובת מטרה שאינה מדעית גרידא", אמר.
למרות חילוקי הדעות, הממצא מחזק את הדימוי המתפתח של ניאנדרטלים כקבוצה אנושית מתוחכמת, שלא רק חיה ונאבקה לשרוד – אלא גם חשבה, סימלה ואולי אף יצרה. האבן, שנקראה כאמור "פריקו", קיבלה את שמה כהומאז' לרוכב האופניים הספרדי פדרו דלגאדו, שניצח בטור דה פראנס בשנת 1988.
אתר סן לאסארו, שבו נמצאה האבן, ממשיך לשמש מוקד חשוב בחקר הקהילות הניאנדרטליות האחרונות באירופה – אלו שחיו ממש לפני היעלמות המין, לפני כ-30 אלף שנה.
