אם לא די בכך שהאזור הארקטי מתחמם בקצב המהיר ביותר ביחס לשאר העולם, הפשרת הקרקע הקפואה (פרמפרוסט) - קרקע שנותרת מתחת לטמפרטורת הקיפאון במשך יותר משנתיים רצופות - המתרחשת בשל שינויי האקלים המחריפים מדי שנה, טומנת בחובה סיכונים רבים. סיכונים אלה נוגעים להיבטים סביבתיים, לפגיעה בתשתיות האזור, ולהשלכות כלכליות על פרנסת התושבים המקומיים.
5 צפייה בגלריה
הפשרת פרמפרוסט בלונגיירבין, עיר הבירה של הארכיפלג הנורבגי סבאלברד
(צילום: Shutterstock)
מחקר טרנס-דיסציפלינרי מטעם אוניברסיטת אומאה השבדית, אוניברסיטת וינה והאוניברסיטה הטכנית של דנמרק - זיהה את הסכנות המרכזיות שטמונות בתהליך הזה, במספר מוקדים ארקטיים שונים. המוקדים הם: לונגיירבין (Longyearbyen) עיר הבירה של הארכיפלג הנורבגי סבאלברד (Svalbard), אוואנאטה (Avannaata) שמהווה את אחד מחמשת מחוזות גרינלנד, אזור ים הבופור (Beaufort) שמהווה חלק מהאוקיינוס הארקטי ודלתת נהר מקנזי (Mackenzie) בקנדה, וכן מחוז בולונסקי (Bulunskiy) שנמנה על רפובליקת סאחה-יקוטיה (Sakha-Yakutia) ברוסיה.
במחקר שפורסם בכתב העת Communications Earth and Environment, במסגרת פרויקט "נונאטריוק" (Nunataryuk) שארך שש שנים (בין 2017 ל-2023), זוהו הסכנות המרכזיות הקשורות לנושאים גורליים (ניידות ואספקת ציוד, איכות מים, ביטחון תזונתי ובריאות). המחקר נערך במטרה לספק תובנות שיסייעו בתכנון עתידי ופיתוח יכולות הסתגלות לתנאי הסביבה המשתנים לרעה.
כ-15% משטח הקרקע של חצי הכדור הצפוני מורכב משטחי פרמפרוסט. הפשרת הקרקעות הללו בשל שינויי האקלים, לא רק מהווה איום עולמי באמצעות שחרור גזי החממה לאטמוספרה (פחמן דו-חמצני ומתאן, שנאגרו בקרקעות), אלא גם צפויה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת עבור כ-3 מיליון תושבים בקוטב הצפוני, שחיים באזורים הרגישים ביותר לתהליך ההפשרה המואץ.
"בשבדיה, אדמות פרמפרוסט מהוות מאגרי פחמן קרקעיים, כמו גם כר פורה לרעיית איילי הצפון. כמו באזורים אחרים בקוטב הצפוני, הפשרת פרמפרוסט גורמת לשינויי נוף ולסכנות המשפיעות על מערכות אקולוגיות ופרנסה מקומית", אמרה יוהנה שיר, מהמחלקה לאקולוגיה ומדעי הסביבה באוניברסיטת אומאו. "התהליכים הפיזיים, הסיכונים וההשלכות החברתיות הקשורות להפשרת פרמפרוסט מהווים סיכונים שנתפסים באופן שונה ברחבי האזור הארקטי, בהתאם למוקד מסוים ומאפייניו הייחודיים. הבנת האופי המורכב של סיכונים אלו חיונית כדי לתמוך בחוסן וביכולת ההסתגלות העתידית של קהילות ארקטיות".
כאמור, פגיעה בתשתיות ושיבושים בניידות (בין היתר לשם השגת מצרכים חיוניים), מעוררות דאגה רבה בכל האזורים שנבדקו, בשל ההשפעה הנרחבת על החברה והכלכלה. בקנדה, שחרור של מזהמים כתוצאה מהפשרת הקרקעות הקפואות באתרי בארות נפט וגז נטושים, נחשב לאיום רציני על בריאות בעלי החיים והאדם כאחד.
גם באזורים שבהם קיים שימוש מסורתי בקרקע, כחלק מרכזי בזהות התרבותית של האוכלוסיות המקומיות, עתידה הפשרת הפרמפרוסט להשפיע לרעה על ביטחון המזון. הפשרת הפרמפרוסט והשלכותיה מהווים סכנה ניכרת גם על המערכת האקולוגית המקומית ועל בריאות האוכלוסייה.
5 צפייה בגלריה
הפשרת פרמפרוסט בלונגיירבין, עיר הבירה של הארכיפלג הנורבגי סבאלברד
(צילום: Shutterstock)
מחקר עתידי, שעליו עומלים בימים אלה חוקרים מאוניברסיטת אומאו, מתמקד ביחסים המורכבים שבין הפשרת פרמפרוסט, שינויים בצמחייה, זיהום סביבתי ושימוש בקרקע. על ידי שילוב של טכניקות חישה מבוססות-שדה וטכניקות חישה מרחוק, המיקוד יופנה במיוחד למיפוי והערכת ההשפעות של בארות נפט והפשרת פרמפרוסט על הצמחייה באזור דלתת נהר מקנזי בקנדה.
"ניתוח הסיכונים המקיף התאפשר על ידי שיח פורה ושיתוף פעולה מלא עם בעלי עניין מקומיים ומומחי קרקעות פרמפרוסט. לראשונה, מדובר בניתוח מעמיק שכולל לא רק תהליכים פיזיים אלא גם סקירה מקיפה של ההשפעות החברתיות שנגרמות כתוצאה מהפשרת קרקעות הפרמפרוסט", סיכמה האנתרופולוגית החברתית והתרבותית סוזנה גרטלר מאוניברסיטת וינה.
