החודש התכנסה ועדת החלל, המדע והטכנולוגיה של בית הנבחרים האמריקני כדי לדון ביכולתה של נאס"א להגן על כדור הארץ מפני אסטרואידים מסוכנים, שעלולים להתנגש בכוכב הלכת שלנו. חלק ניכר מהדיונים עסק בתוכנית המעקב של נאס"א אחרי עצמים קרובי ארץ - אסטרואידים ושביטים החולפים בחלל בסמיכות גבוהה יחסית לכדור הארץ - אשר אמורה לשפר משמעותית את יכולות הגילוי של העצמים המסוכנים בכללותם.
עם זאת, ממשל טראמפ הודיע לאחרונה על כוונתו לקצץ את המימון של נאס"א ב-24% לשנת הכספים הקרובה. הקיצוץ המוצע בתוכניות המדע של הסוכנות - הכוללות את מלאכת ההגנה הפלנטרית שלה - גדול אף יותר, ועומד על 47%.
"אם הצעת התקציב של ממשל טראמפ תאושר, היא עלולה להפוך את מאמציה של נאס"א ללא רלוונטיים", אמרה ואלרי פושי, המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארה"ב מטעם מחוז הקונגרס הרביעי של מדינת צפון קרוליינה, במהלך הדיון. "זה מאיים על הביטחון הכלכלי והלאומי שלנו, לרבות התערערות מעמדנו בזירה העולמית".
יש לציין כי נושא ההתגוננות מפני עצמים שעלולים לפגוע בכדור הארץ עלה על סדר היום עוד בשנת 2022, עם ניסוי הסטת אסטרואיד כפול (Double Asteroid Redirection Test, בקיצור DART). מדובר במשימה של נאס"א שנועדה לבדוק אם ניתן להסיט אסטרואיד ממסלולו באמצעות התנגשות של חללית. מטרת הניסוי הייתה להוכיח שהשיטה הזו יכולה להיות יעילה למניעת התנגשות של אסטרואידים עם כדור הארץ.
הניסוי התרחש ב-26 בספטמבר 2022, כאשר החללית DART התנגשה באסטרואיד דימורפוס, אשר מסתובב סביב האסטרואיד דידימוס. הניסוי שנועד להוכיח היתכנות, הצליח להסיט את דימורפוס ממסלולו, מה שמספק מידע חשוב על יכולת הסטת אסטרואידים.
משימת DART פוגעת באסטרואיד
(צילום: נאס"א)
"אנחנו לא מכירים שום עצם גדול שיש לו סיכון משמעותי לפגוע בכדור הארץ ב-100 השנים הבאות - עם זאת, יש עוד הרבה שאפשר למצוא", אמרה ניקולה פוקס, סגנית המנהלת של מנהלת משימות המדע של נאס"א, במהלך השימוע. "מציאת האסטרואידים שעלולים להיות מסוכנים נותרה בראש סדר העדיפויות של תוכנית ההגנה הפלנטרית של נאס"א", הבהירה פושי.
אסטרטגיית הגילוי החדשנית של נאס"א במשימות עתידיות (NEO Surveyor) הינה מבוססת אינפרה-אדום, מה שאמור להניב שיעור פגיעה גבוה יותר במטרה בהשוואה לשיטות מסורתיות, שבדרך כלל מבוססות על אור השמש. ניסיון העבר מלמד כי השיטות הללו נכשלו, שכן בבוקר פברואר 2013 מטאור בקוטר מוערך של 18 מטר נכנס לאטמוספרה של כדור הארץ ככדור אש במהירות אדירה והתפוצץ בסמוך לעיר צ'ליאבינסק מעל אזור הרי אורל הדרומי של רוסיה.
האסטרואיד, ששחרר אנרגיה בעוצמה של פי 30 מעוצמת פצצת האטום שהוטלה על הירושימה, לא זוהה טרם כניסתו לאטמוספרה היות שמסלולו גרם להסתרתו עקב בהירות השמש. באירוע נפצעו כ-1,500 בני אדם ונזק רב נגרם לרכוש.
"מכיוון שהאסטרואיד התקרב מכיוון השמש, הוא לא היה ניתן לגילוי על ידי טלסקופים קרקעיים ולא זוהה", אמר בריאן באבין, חבר בית הנבחרים של ארה"ב מטעם מחוז הקונגרס ה-36 של מדינת טקסס, המכהן כיום כיו"ר ועדת החלל, המדע והטכנולוגיה של בית הנבחרים, במהלך הדיון. "אנו עוקבים אחר מסלוליהם של 38 אלף עצמים קרובי ארץ הידועים כיום, כולל יותר מ-2,500 שעלולים להיות מסוכנים והרסניים", הוסיף מתיו פיין, מנהל המרכז לכוכבים מינוריים, במהלך הדיון.
משימת ההגנה של נאס"א אמורה להיות מוכנה לשיגור עד 2028, אולי מוקדם יותר, אבל זה כמובן בהנחה שהיא תקבל את המימון הנדרש. אלא שהקיצוצים המוצעים בתקציב עלולים להוביל לסגירת מרכז טיסות החלל גודארד של נאס"א במרילנד, למרות חשיבותו.
בהקשר הזה, צווים נשיאותיים אחרונים הביאו לפיטוריהם של למעלה מ-800 עובדים במנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAA) שעוקב אחר אסונות טבע כמו הוריקנים וחוזה דפוסי מזג אוויר יומיים.
"נאס"א צריכה להוציא יותר כסף על ניטור והגנה מפני אסטרואידים בהתחשב בסיכון הקטסטרופלי למדינתנו ולציוויליזציה שלנו", אמר ג'ורג' וייטסיידס, חבר בית הנבחרים של ארה"ב מטעם מחוז הקונגרס ה-27 של מדינת קליפורניה, שעבד בעבר בנאס"א, במהלך הדיון. "תחומים רבים כל כך במדעי החלל וכדור הארץ נמצאים כעת תחת איום בשל הקיצוצים המוצעים בתקציב נאס"א, כמו גם בתקציבים של סוכנויות מדע אחרות".
לדבריו של פיין, פגיעה ביכולות ההגנה עלולות להוביל להרס של מדינות שלמות, או גרוע מכך, של כדור הארץ. גם בינה מלאכותית עלתה על שולחן הדיונים, אולם גם כאן הודגש כי נדרש מימון הולם ליישום בשטח. "אם לא נפעל יחד למניעת פגיעת עצמים מסוכנים בכדור הארץ, על מה כן נתאחד?", אמרה פוקס.
