כשהייתי ילדה סִקרן אותי להבין למה אי אפשר לנשום מים, ודמיינתי שאם ארוץ ממש מהר – הרגליים שלי יתרוממו ואוכל לעוף כמו ציפור. הייתי מוקסמת מצמחים ש"ישנים" כזרעים במטבח שלנו בבית ומתעוררים לחיים כשאני זורעת אותם בגינת ירק קטנה שהקמתי; מהראשנים שאספתי בשלולית החורף שליד הבית, שהתגלגלו בתהליך מופלא לקרפדות; מהגוף שפועל בדיוק מופלא, מתואם במדויק עם הסביבה.
היום אני חוקרת בדיוק את הדברים האלה.
כפרופסור לזואולוגיה אני עוסקת בקשרים הדו-כיווניים שבין תפקוד הפרט לשינויים בסביבה. המחקר שלי מתמקד במקצבים הביולוגיים היומיים והשנתיים שמארגנים את עולם החי, בבני-אדם ובבעלי-חיים (כמו קוצנים וחפריות).
מנגנון השעון הביולוגי פועל בכל יצור חי ובכל תא בגוף – זוהי מערכת "שעונים" שנשלטים על ידי "שעון מרכזי" במוח. הוא מכתיב מתי אנחנו ישנים ומתי אנחנו רעבים, ומשפיע על פעולת מערכת החיסון שלנו ואפילו על הרגשות שלנו. הוא מתואם בצורה מופלאה עם הסביבה: עם מחזורי האור והחושך, עם עונות השנה, עם השינויים המחזוריים בטמפרטורה, עם זמינות המזון ועם המחזורים של עולם החי. אנחנו מרגישים את השעון הביולוגי כשאנחנו טסים לחו"ל – פתאום השעון הפנימי שלנו אינו תואם את הזמן החיצוני, ואנחנו חווים יעפת. דרושים לשעון הפנימי שלנו כמה ימים להסתנכרן שוב עם המקצב של העולם החיצוני.
המקצבים האלה יוצרים סביבה הרמונית בתוך הגוף שלנו, בין הגוף לסביבתו ובין אורגניזמים שונים שחולקים את אותו המרחב. כל אחת מרמות הארגון האלה – הטבע, הגוף שלנו ואפילו כל תא בגוף שלנו – היא מערכת מורכבת שמתפקדת כמו תזמורת סימפונית. כל כלי – כל מין, כל תהליך אקולוגי, כל תהליך פיזיולוגי – תורם להרמוניה. שינוי בכלי אחד, גם אם הוא קטן, עלול לשבש את המנגינה כולה.
בשנים האחרונות ההשפעה של שינוי הסביבה על ידי האדם ניכרת יותר ויותר במחקרים שלי. כשאנחנו משנים את הסביבה בקצב חסר תקדים – בהתחממות גלובלית, בזיהום, בהכחדת מינים, ובהקשר של השעון הביולוגי גם בחשיפה לאור בלילה (זיהום אור) – אנחנו פוגעים בהרמוניה הטבעית. הסביבה משתנה בקצב מהיר יותר ממה שהמערכת מסוגלת להתמודד איתו והתגובה אינה רק נקודתית אלא גם מערכתית. ולתגובה הזאת יש השפעה אדירה על הבריאות שלנו, על ביטחון המזון ועל השלומוּת (well-being) שלנו ושל כל מי שחולק איתנו את החיים על פני כדור הארץ.
המחקר שלי בוחן את המורכבות הזאת של הטבע ושלנו בתוכו – כמשפיעים עליו וכמושפעים ממנו. אנחנו מנסים להבין כיצד ניתן לתכנן חיים שמתחשבים במורכבות במקום להתעלם ממנה. אני מאמינה עמוקות בחשיבותו של המדע לעיצוב מדיניות. בעולם של משברים סביבתיים ובריאותיים מורכבים וחסרי תקדים מדיניות שאינה מבוססת על ידע מדעי עלולה להיות סכנה קיומית. ההחלטות שנקבל בעשור הקרוב בתחומים כמו אנרגיה, בריאות, תחבורה וחקלאות חייבות להתבסס על מדע – לא בשביל "הדיוק המדעי" אלא כי רק המדע מאפשר לנו להבין את התמונה המלאה והמורכבת של העולם שסביבנו. אני מאמינה שחיים בריאים מחייבים לא רק תזונה נכונה או פעילות גופנית אלא גם הקשבה לסביבתנו.
בימים אלו אני מקימה בית-ספר אוניברסיטאי חדש לסביבה, לתואר ראשון ולתארים מתקדמים, באוניברסיטת תל אביב. בית הספר יהיה בין-תחומי וינסה להתמודד עם האתגרים שתיארתי לעיל. המחקר שנוביל והסטודנטים שנטפח יתרמו לאנושות וישאפו ליצור עתיד בר-קיימה, הוגן ומבוסס מדע, מתוך מחויבות לערכים של מצוינות, שיתוף פעולה ויצירתיות. עבורי הקמת בית הספר היא גם הגשמה של חזון אישי – לחבר בין מדע, חברה וסביבה ולגדל דור של מדענים ומדעניות שיחשבו אחרת על העולם שסביבנו.
פרופ' נגה קרונפלד-שור היא חברת סגל בבית הספר לזואולוגיה וראש בית הספר החדש לסביבה באוניברסיטת תל אביב. היא יושבת ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח.
לאתר המעבדה באוניברסיטת תל אביב: https://ancillary-proxy.atarimworker.io?url=https%3A%2F%2Fnogaks.wixsite.com%2Fkronfeldschorlab
לכתבה על ההשלכות של זיהום אור על בעלי חיים: https://3d8af88c-f551-4626-a164-87ee75f7f757.atarimworker.io/environment-science/article/bjlhhofhs
להרצאה בנושא השעון הביולוגי של בני האדם וחיות אחרות בעידן המודרני:
https://ancillary-proxy.atarimworker.io?url=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2Fwatch%2F%3Fv%3D125759822873066
עמוד הבית של החוקרת באוניברסיטת תל אביב: https://ancillary-proxy.atarimworker.io?url=https%3A%2F%2Flifesci.tau.ac.il%2Fprofile%2Fnogaks
"חוקרים פרטיים" הוא מדור ב-ynet שבו חוקרים מסבירים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נערך בסיוע פרופ' נעמה גבע-זטורסקי, פרופ' אורי בן-דוד ופרופ' ארז בן-יוסף מהאקדמיה הצעירה הישראלית.
