בוטלה הרשעתו של ראש העיר ביתר עילית מאיר רובינשטיין, שהועמד לדין לאחר שהעירייה בראשותו בחרה שלא לטפל בחובותיהם כלפי הטבע והסביבה, וגרמה לזיהום וואדי פוכין ונחל עציונה. העירייה וראש העיר הורשעו במועד מוקדם יותר בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, והרשות העירונית הורשעה גם בעבירה של גרימת ריח חזק או בלתי סביר בהתאם לחוק למניעת מפגעים ובעבירה של איסור השלכת פסולת ברשות הרבים. רובינשטיין הורשע גם בעבירות של הפרת אחריות נושא משרה בתאגיד.
מדובר בעבירות שהתרחשו משנת 2011, לאחר שאנשי המשרד להגנת הסביבה פנו לראש העיר שוב ושוב כדי לטפל בבעיה. תחנת הסניקה ברשות העירונית פעלה בצורה לקויה, והובילה לגלישת ביוב גולמי אל שטחים חקלאיים בוואדי היורד לנחל עציונה.
הזיהום חזר על עצמו שוב ושוב. למרות פגישות עם נציגי המשרד, חברת מקורות ורשות המים, התחנה קרסה שוב ושוב. תחנה נוספת גרמה לגלישת ביוב לשדות ולמטעים של תושבי ואדי פוכין. הבעיות בתחנת הסניקה הראשונה נמשכו קרוב לארבע שנים. זרימת הביוב מהתחנה השניה הובילה לזיהום נחל עציונה וחשש ממשי לזיהום מקורות המים באזור. המשרד להגנת הסביבה ביקש להטיל קנס של 400,000 שקל על העירייה, ואילו על ראש העיר ביקשו להטיל קנס של 60,000 שקל.
מטעמו של ראש העיר ביקשו לבטל את ההרשעה, אך במשרד להגנת הסביבה התנגדו. לטענתם, אין להקל ראש בעבירות חמורות שעניינן פגיעה באיכות הסביבה, ואין לבטל הרשעה ולהסתיר מקהל הבוחרים את העובדה שהנאשם עבר עבירות במסגרת תפקידו הציבורי. נטען כי ראש העיר מכהן שנים רבות והרשעה פלילית לא תמנע ממנו התמודדות נוספת לראשות העיר.
סניגורו של ראש העיר טען כי מדובר באכיפה בררנית, וראש העיר קיבל מערכת שלא נתנה מענה מספק ורשות גרעונית. "הנאשם הוא איש ציבור מוכר ומוערך, אשר הנכס הממשי שהוא מביא עמו לשדה הציבורי הינו שמו הטוב והזכויות שצבר", נטען. צפויות לו עוד שנים רבות כאיש ציבור, וחסימת אפשרותו להמשיך ולעסוק בעתיד בתפקידים ציבוריים, גם אם מדובר בנזק תדמיתי בעיקרו, הוא נזק ממשי.
כאמור, נשיא בית משפט השלום שמואל הרבסט החליט לבטל את ההרשעה, וגזר על רובינשטיין רק 420 שעות שירות לציבור, והוצאות לטובת המדינה בסך 36,000 שקל. על העירייה הטיל קנס בסך 200,000 שקל השופט הסביר כי "הנאשם לא ביצע את העבירות לתועלתו האישית אלא פעל, במעשה ובמחדל, באופן שהאמין בו ובהתאם למחוייבותו לתושבי העיר".
עוד הוסיף השופט שהתקלה בסופו של דבר טופלה, לאחר שמשרד הבינוי והשיכון אישר השתתפות בתיקון קו הביוב הקיים בסך 30 מיליון שקל. השופט הרבסט ציין כי מדובר בעבירות לא פשוטות אך ניתן בנסיבות הקיימות להימנע מהרשעה. "אין ספק שהרשעתו בדין לראשונה בחייו תפגע בשמו וביכולתו להמשיך ולמלא תפקידים ציבוריים". השופט סיכם כי סדר העדיפויות של הרשות הייתה לקויה ומנוגדת לחוק.
תקף פקחים, שאכפו בנייה בלתי חוקית במירון
במקרה סביבתי אחר בית המשפט המחוזי בחיפה גזר עונש של 28 חודשי מאסר בפועל על תושב בית ג'אן בן 27, שהורשע במסגרת עבירות טיעון בניסיון חבלה בשני פקחי רשות הטבע והגנים. עוד הוטל עליו לפצות את הפקחים בסך 100,000 שקל, סכום שיחולק בין שניהם.
מדובר באירוע שהתרחש בשנת 2020, אז הותקפו פקחי רשות הטבע והגנים ושוטרים על ידי תושבי בין ג'ן, שהגיעו להדביק צווי הריסה בשמורת הר מירון. זאת במסגרת פעילותם מול הבנייה הלא חוקית בצפון. צמד פקחים שהגיע למקום נאלץ לנטוש את הרכב שלו, שהועלה באש על ידי חלק מהתושבים שאף יידו לעברם אבנים.
בית המשפט קבע כי הנאשם הטיל אבנים לעבר הפקחים, הכל מתוך רצון לפגוע בהם ולמנוע מהם לבצע את עבודתם. "המדובר בעובדי ציבור, שהיגעו למקום האירוע במטרה למלא את תפקידם נאמנה, ומצאו עצמם מעורבים בעל כורכם באירוע אלים וברוטלי", נקבע.
הנאשם עצמו פנה לבית המשפט, הביע חרטה והבטיח כי לא יחזור על מעשיו. הוא סיפר כי בני משפחתו עובדי מדינה או עובדים במשטרה, ואף ביקש סליחה מהפקחים עצמם. הוא ציין כי פנה אליהם גם קודם לכן כדי לבקש את סליחתם, אך לא הייתה לו אליהם גישה. סניגורו ביקש להקל עליו שכן עברו חמש שנים מאז האירוע, וכתב אישום נגדו הוגש רק כשלוש שנים לאחר מכן. הוא הדגיש כי הנאשם הודה בחקירתו בהזדמנות הראשונה, וענישה הניתנת לאחר תקופת זמן כה ארוכה מאבדת מהאפקטיביות שלה.
ראש העדה הדרוזית, השייח' מואפק טריף, כתב מכתב המעיד על אופיו הטוב של הנאשם, וכך גם חבר הכנסת עפיף עאבד, נציג המגזר הלא יהודי בליכוד. אלה הדגישו כי אותו אירוע אלים אירע בצל סכסוך עתיק יומין שקיים בנוגע לקרקעות בשמורת בית ג'אן, וכי המעשים בוצעו מתוך סערת רגשות ולא על רקע פלילי או עברייני. כמו כן הם גינו את המעשים והביעו צער על כך שהם בוצעו כלפי עובדי ציבור.
אחד הפקחים סיפר כי אירועי אותו היום עדיין מעוררים בו תחושות קשות. באותם רגעים הרגיש שהעניינים יוצאים משליטה, והשוטרים שליוו אותם לא הצליחו להתשלט על ההמון שנהג באלימות ורצה לבצע בהם לינץ'. עוד תיאר כי הצליח להימלט מהרכב בכוחות עצמו, אך חש דאגה, תסכול וחוסר אונים שהשותף שלו נותר ברכב. לאחר מכן עבר לתפקיד משרדי באופיו. הפקח השני סיפר כי גם הוא נאלץ לעבור למשרה משרדית, אך האירוע בהר מירון נחווה אצלו כקשה יותר וחמור יותר מהמראות שראה בתקופת המלחמה ב"חרבות ברזל" לאחר שגויס לשירות מילואים.
שי פרץ, התובע הראשי ברשות הטבע והגנים, מסר בתגובה: פסק הדין מהווה אמירה ברורה וחד משמעית של מערכת המשפט נגד כל ניסיון לפגוע באנשי רשות הטבע והגנים, המבצעים את שליחותם בשטח. הפקחים הם חומת המגן של הטבע והמורשת של כולנו, והגנה עליהם היא הגנה על הציבור כולו. אנו מברכים על הענישה המרתיעה שנקבעה, שתשמש תמרור אזהרה לכל מי שיחשוב להרים יד על פקח או למנוע ממנו לבצע את תפקידו החשוב".
