מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה בצהריים (יום ה') את תוצאות הקול הקורא של מענק ה-ERC Starting Grant לשנת 2025, בהם עשרה חוקרים מאוניברסיטאות בישראל. מענק זה מיועד לחוקרים וחוקרות מבטיחים בתחילת הקריירה האקדמית שלהם ומאפשר להם לקדם מחקרים פורצי דרך בתחומי מדע מגוונים. החוקרים נדרשים להציג פוטנציאל לפריצות דרך מדעיות, שאפתנות עזה והיתכנות של הצעת המחקר שלהם.
אוניברסיטת תל אביב
פרופ' בועז המאירי, ראש התכנית לניהול סכסוכים וגישור, החוג למדיניות ציבורית, הפקולטה למדעי החברה ע"ש גורדון
פרופ' המאירי הוא חוקר מוביל בתחומו, שמתמקד במחקרו בבחינה של חסמים פסיכולוגיים שונים לשינוי עמדות ויישוב סכסוכים, וכן פיתוח של התערבויות פסיכולוגיות להתמודדות עם חסמים אלו על מנת לקדם יחסים טובים יותר בין קבוצות. במחקרו מערב פרופ' המאירי מתודולוגיות כמותיות ואיכותניות ועורך את מחקריו על אוכלוסיות שונות ברחבי עולם בשיתוף פעולה עם חוקרים בין לאומיים.
מענק ה-ERC הנוכחי מוענק לו על מחקרו בנושא הבנת השפעת הקונטקסט הבין קבוצתי (לדוגמה, רמות האלימות הבין קבוצתית) שבו נעשית התערבות פסיכולוגיות לשיפור היחסים בין הקבוצות על אפקטיביות ההתערבות. המחקר יערך במגוון קונטקסטים בין קבוצתיים בכל רחבי העולם במטרה לפתח מודל תיאורטי ויישומי לפיתוח התערבויות יעילות יותר לשיפור יחסים בינקבוצתיים, המאופיינים בדעות קדומות, קיטוב פוליטי ואלימות.
ד"ר מוחמד ג'בארה, ביה"ס לכימיה, הפקולטה למדעים מדויקים
ד"ר ג'בארה הוא חוקר בתחום הכימיה הביולוגית והביו-אורגנית בבית הספר לכימיה. מחקרו של ד"ר ג'בארה מתמקד בפיתוח שיטות סינטטיות ליצירת חלבונים מורכבים, כגון גורמי שעתוק, ולחקירת הרגולציה שלהם על וויסות ביטוי גנים. בין השאר, המחקר מתמקד בהבנת הבקרה של גורמי השעתוק ודרכי פעולתם, אשר אחראיים על רוב התהליכים המרכזיים בתא.
המחקר שעליו ד''ר ג'בארה קיבל את מענק ה-ERC צפוי להוביל לפיתוח שיטות סינטטיות וטכנולוגיות חדשניות להכנה של גורמי שעתוק אונקוגנים ולחקירתם. הפרויקט צפוי להוביל לטכניקות ולכלים פורצי דרך לפיצוח מנגנוני הבקרה של גורמי שעתוק על תהליכי ביטוי גנים סרטניים. הבנת תהליכים אלה צפויה לסלול את הדרך להנדסה ולפיתוח מולקולות חדשניות היכולות לדכא ביטוי אונקוגנים ולתרום לתחומי מחקר אחרים בביוטכנולוגיה וברפואה.
ד"ר עידן פרומקין, ביה"ס שמוניס למחקר ביו רפואי וחקר הסרטן בפקולטה למדעי החיים ע"ש וייז
ד"ר פרומקין הוא חוקר מוביל המתמקד בשאלה כיצד נוצרים גנים חדשים במהלך האבולוציה, ואיך הם מאפשרים ליצורים החיים לפתח יכולות ותכונות חדשות. המחקרים שלו משלבים מיקרוביולוגיה, אבולוציה מולקולרית וביולוגיה סינתטית, וזיכו אותו בשורת פרסים יוקרתיים בהם מלגת עזריאלי, מלגת קרן וולף ומלגת Human Frontier.
מענק ה-ERC הוענק לו על מחקר שבוחן איך הופעתם של גנים חדשים משנה את תפקוד התאים ומשפיעה על האינטראקציות המורכבות בין חיידקים לווירוסים.
האוניברסיטה העברית
ד"ר ענת ארזי, מהמחלקה לנוירוביולוגיה רפואית והחוג למדעי הקוגניציה והמוח בפקולטה לרפואה
ד"ר ארזי עומדת בראש המעבדה לחקר התודעה והחוסר-מודעות Natural and Pathological (un)Consciousness Laboratory. היא זכתה במענק עבור מחקרה העוסק בדינמיקה של תגובתיות מוחית במצבים משתנים של תודעה - החל בשינה יומיומית ועד פגיעות מוחיות חמורות.
המחקר בוחן כיצד גירויים סביבתיים, כמו למשל ריח עשן המעיד על שריפה, עשויים להשפיע על מוח שאינו בהכרה, וכיצד ניתן לאתר שאריות של תגובתיות במטופלים חסרי הכרה. מטרת המחקר היא לזהות את מקצבי המוח המקומיים הקשורים לתגובתיות רגעית, וכך להבין טוב יותר את מנגנוני העיבוד הלא-מודע של מידע ואת השלכותיהם הקליניות.
ד"ר אריאל גולדשטיין, מהחוג למדעי הקוגניציה והמוח ומהמחלקה למדעי הנתונים בבית הספר למנהל עסקים
ד"ר גולדשטיין זכה במענק על הצעת מחקר חדשנית בנושא הבסיס העצבִּי של יצירת שפה במהלך תקשורת טבעית. המחקר בוחן כיצד המוח האנושי מתכנן דיבור, בוחר מילים, ויוצר תקשורת משמעותית תוך כדי שיחה.
לשם כך, ישלב ד"ר גולדשטיין טכנולוגיות מתקדמות של הקלטת פעילות מוחית עם מודלים מבוססי בינה מלאכותית. תובנות המחקר צפויות להעמיק את ההבנה של תהליכי קוגניציה, לתרום להבנת הפרעות שפה, ואף להשפיע על פיתוח של ממשקי תקשורת חכמים בעתיד.
בנוסף תקבל את המענק גם ד"ר בלייק חליליאן.
הטכניון
ד"ר אריאל רפפורט מהפקולטה למתמטיקה
ד"ר רפפורט זכה במענק לטובת מחקר בגאומטריה פרקטלית, תחום העוסק בחקר אובייקטים מתמטיים בעלי דמיון עצמי. במסגרת עבודתו הוא מתמקד בחישוב הממד של אטרקטורים (attractors), שהם תתי-קבוצות של מערכות דינמיות אליהן מתכנסת הדינמיקה. פרויקט המחקר שואף לפתור בעיות פתוחות מרכזיות בתחום, תוך שימוש בטכניקות ורעיונות חדשים.
ד"ר אפרת שמרון מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית ומרכז ה-MRI לחקר האדם בטכניון ע"ש מיי-בלום-דאהל
ד"ר שמרון זכתה במענק לטובת מחקר בתחום דימות תהודה מגנטית (MRI). הפרויקט מתמקד בפיתוח דור חדש של מכשירי MRI שהינם קומפקטיים, ניידים וזולים בהרבה ממכשירי MRI סטנדרטיים, לכן הם בעלי פוטנציאל לשימוש נרחב ברפואה. למרות זאת, מכשירי הדור החדש סובלים כיום מאתגרים טכנולוגיים כמו זמן סריקה ממושך ואיכות תמונה ירודה, מכיוון שהם פועלים בשדה מגנטי נמוך מאוד.
במסגרת הפרויקט תפותח פלטפורמה המשלבת MRI ולמידת מכונה שתאפשר גילוי מהיר של שיטות טכנולוגיות חדשות לקיצור משמעותי בזמן הבדיקה ושיפור ניכר באיכות התמונות. הפרויקט שואף לתרום להגדלת הנגישות של בדיקות MRI מתקדמות לציבור הרחב.
מכון ויצמן למדע
ד"ר שפרה לנסקי ברקוביץ - המחלקה לביולוגיה מבנית וכימית
ד"ר לנסקי ברקוביץ וצוות המעבדה שלה חוקרים את המנגנונים המולקולריים, שבהם פועלים חלבונים שנמצאים במעטפת התאים ומנסים להבין איך התנועה ושינויי המבנה של החלבונים קשורים לפעילות שלהם, כולל גילוי מצבי מבנה נדירים חשובים. כדי להבין זאת, משתמשים במעבדה בשתי שיטות מיקרוסקופיות הנמצאות כרגע בחזית המדע: מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני (cryo-EM) שמאפשר לגלות את המבנים של החלבונים עד לרמה האטומית, וכן מיקרוסקופ כוח אטומי מהיר (High-speed AFM) שמאפשר לקבל "סרטי וידאו" של החלבונים בזמן פעולה.
מכיוון שהחלבונים הנחקרים במעבדה קשורים ישירות למנגנונים חיוניים בגוף, כגון חשיבה, חישה ורגשות, פגיעה בהם עשויה להיות קשורה למגוון מחלות. הבנת מנגנוני הפעולה שלהם עשויה בסופו של דבר להוביל לפיתוח תרופות ושיטות טיפול חדשות.
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
ד"ר ישראל מירסקי, חבר סגל במחלקה להנדסת תוכנה ומערכות מידע וראש מעבדת המחקר ההתקפית לבינה מלאכותית ב-CBG
ד"ר מירסקי סיפר על המחקר שלו: "מטרת המחקר שלי היא להתמודד עם אתגרי הבטיחות של הדור הבא של בינה מלאכותית (Artificial General Intelligence). המימון מה-ERC יאפשר לי לגייס צוות מחקר נחוץ, להשתמש בתשתיות מחשוב מתקדמות לניסויים ואימון בבינה מלאכותית, ולשתף פעולה ברמה בינלאומית ועם התעשייה ליצירת עתיד בטוח יותר".
בסך הכול יקבלו את המענק 478 חוקרים וחוקרות מ-25 מדינות. בסך הכול הוגשו 3,928 בקשות למענקים. מנתוני ERC עולה כי 99 חוקרים מגרמניה יקבלו את המענק, וכך גם 60 חוקרים מבריטניה, 44 מהולנד, 41 מצרפת, 35 משווייץ, 31 מבלגיה, 28 מספרד, 21 בשבדיה, 20 מאוסטריה, 10 מישראל ו-10 מדנמרק. בנוסף יקבלו את המענק חוקרים בודדים מכמה מדינות ביניהן טורקיה, פולין, נורבגיה והונגריה.
