איך נראית הפסולת של הישראלים? סקר ראשון מסוגו שערך המשרד להגנת הסביבה בדק את הרכב הפסולת הביתית בפחים הירוקים במטרה להבין את דפוסי הצריכה של הישראלים ולהתאים אליהם את מדיניות ניהול הפסולת. הסקר, שמתפרסם הבוקר (יום ד'), נערך בשנים 2024-2023. הוא התבסס על דגימות מייצגות של כ-31 טונות פסולת, ונבנה כך שייצג את כלל האוכלוסייה.
בסקר נדגמו 750 פחים ירוקים, המייצגים 1,492 משקי בית ב-66 רשויות מקומיות, במטרה להבין את דפוסי צריכת הפסולת ולהתאים אליהם את מדיניות ניהול הפסולת בישראל. תוכנית הדגימה של הסקר נבנתה על בסיס אזורים סטטיסטיים שונים ברחבי הארץ, שנדגמו אקראית בשיטת דגימת אשכולות על פי מחוז, גודל יישוב, מגזר ואשכול סוציו־אקונומי, כך שהמדגם ייצג את כלל האוכלוסייה בישראל.
מהנתונים עולה כי כמות הפסולת המושלכת לפח הירוק עומדת על 730 גרם ליום לנפש בממוצע. יש לציין כי לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) כמות ייצור פסולת לאדם בישראל היא 1.79 ק"ג ליום, אך הנתון הזה משכלל פסולת עירונית מעורבת שכוללת פסולת גזם, פסולת ביתית, מסחרית ועוד.
המרכיב הבולט ביותר בפח האשפה הישראלי הוא חומר אורגני שמקורו במטבח, ושיעורו כ-39% מכלל משקל הפסולת. ממוצע החיתולים בפסולת, אגב, עמד על 4.75% מכלל הפסולת. שיעור הפסולת האורגנית שמקורה במטבח בפח האשפה ירד בהשוואה לסקר הפסולת הארצי הקודם, שנערך בשנים 2013-2012 ואז הוא עמד על 44%.
שיעור פסולת האריזות הוא כ-25% ממשקל הפסולת בפחים הירוקים, עלייה ביחס לסקר הארצי הקודם (17%). שיעורהּ של פסולת הפלסטיק שחלקה אריזות הוא כ-18% ממשקל הפח, ללא שינוי ביחס לסקר הארצי הקודם. שיעור פסולת הנייר והקרטון, שגם חלקה אריזות, הוא כ-17% ממשקל הפח. במשרד להגנת הסביבה אמרו כי נתון זה משקף ירידה ביחס לסקר הקודם (20%) ועשוי לנבוע משינוי בדפוסי הצריכה.
שרון רהב, מ"מ מנהלת אגף פסולת במשרד להגנת הסביבה, ציינה כי בנוסף נסקר הפח הכחול, שאליו אמור להיות מושלך הנייר והקרטון. רוב הפסולת אכן הייתה נייר וקרטון, מה שאומר שרוב הציבור מבין מה צריך לעשות. "ממצא חשוב נוסף שראינו הוא שככל שיש סמיכות בין פחים כתומים לירוקים, כמות האריזות בפחים הירוקים פוחתת, וזה אומר שהנגישות לפח הכתום חשובה, כדי שישתמשו בפח לייעוד שלו", היא אמרה.
בנוסף, נמצא כי קיימת ירידה בכמות הפסולת האורגנית לנפש, ככל שמדד הפריפריאליות גבוה יותר. כלומר, ברשויות שאינן פריפריאליות מייצרים בממוצע פחות פסולת אורגנית לנפש (אשכול הפריפריאליות הראשון מייצר 83.63 ק"ג אשפה לנפש בשנה, לעומת אשכול 10 עם רק 66.65 ק"ג בשנה). כלומר, ברשויות במרכז הארץ מייצרים בממוצע פחות פסולת לנפש בשנה.
הסבר אפשרי, לפי המשרד להגנת הסביבה, יכול לנבוע מכך שברשויות שאינן פריפריאליות מיוצרת פסולת רבה יותר בסמוך למרכזי תרבות, בילוי ותעסוקה (אם כי אלה לא נכללו בסקר), ופחות באזורי מגורים. ייתכן גם קשר עקיף לרמות השכלה והכנסה.
במשרד להגנת הסביבה מציינים כי קיימת מגמה ממוצעת של ירידה בכמות הפסולת לנפש, ככל שהעשירון גבוה יותר. אף על פי כן, ציינו כי דגמו מספר קטן של פחים מעשירונים 1 ו- 9, כך שייתכן שהתמונה אינה מלאה. לפי הסקר כמות הפסולת האורגנית לנפש בעשירון 1 הוא 129.5 ק"ג לנפש בשנה. בעשירון 9 הכמות היא 139.08 ק"ג, בעוד שבעשירון 8 הכמות עומדת על 76.67 ק"ג ואילו בעשירון 7 הכמות עומדת על 76.67 ק"ג. בעשירון ה- 5 כמות הפסולת האורגנית עומדת על 141.89 ק"ג ובעשירון 4 כמות הפסולת היא 129.33 ק"ג לנפש בשנה.
עוד נמצא כי הרכב הפסולת בישראל דומה לזה של מדינות עם הכנסה גבוהה. במאמר שפורסם לאחרונה באיגוד הבינלאומי לפסולת מוצקה, עולה שהחומר האורגני הוא המרכיב השכיח ביותר בפסולת במדינות אסיה, וכי הרכב הפסולת משתנה במידה רבה בהתאם לרמות ההכנסה. ככל שההכנסה עולה, הרכב הפסולת כולל שיעור גבוה יותר של חומרים יבשים כגון פלסטיק ונייר. במדינות עם הכנסה נמוכה רוב הפסולת מורכבת מחומרים אורגניים, כגון חומר אורגני שמקורו במטבח ופסולת גינה.
הנתונים האלה כמובן לא מחמיאים לישראל, שכן רוב הפסולת עוברת לאתרי הטמנה, ושם הולך ונגמר המקום להטמנה. מדובר באירוע שמשך שנים מזהירים שהולך לקרות בקרוב. בימים אלה משיק המשרד את קמפיין "המהפכה בניהול הפסולת", ועל רקע הקמפיין ומהלכים נוספים שמנסה המשרד לקדם, מתפרסם הסקר הנוכחי.
במשרד להגנת הסביבה פועלים כעת לתמוך בהקמה של מתקנים מתקדמים לטיפול בפסולת, לרבות מתקני מיון, טיפול בפסולת אורגנית ומתקני השבת אנרגיה. יש לציין כי פעמים רבות המהלכים האלה נכשלים, בין היתר בגלל התנגדות האוכלוסיה המקומית. אף אחד לא רוצה מתקני פסולת קרוב אליו.
אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד, הסביר כי "אנחנו עושים זום אין לפח האשפה הישראלי". עמיחי הוסיף כי אחת הבעיות שהיו היא היעדר תשתיות לטיפול בפסולת: "חייבות להיות תשתיות שמטפלות בחומרים שמופרדים. הכי גרוע שאנשים מפרידים פסולת, כשהיו הרבה פחים חומים ולא היו מספיק תשתיות, ובסוף מגלים שזה מגיע לאותה תחנת מעבר או מטמנה".
