חללית סטארשיפ שיועדה לטיסת הניסוי הבאה, בהמשך החודש, התפוצצה אתמול (יום ה') ועלתה בלהבות בעת הכנות לניסוי הנעה סטטית. בחברת SpaceX של אילון מאסק אמרו כי איש לא נפגע ולא נשקפת סכנה לתושבים באזור, וכי צוותים שלה פועלים עם הרשויות להבטחת הבטיחות במתקן ובסביבתו.
הפיצוץ בטקסס
(צילום: TheRocketFuture via X / רויטרס)
הפיצוץ היה באתר מסי (Massey), סמוך לבסיס השיגור של SpaceX בדרום טקסס. החללית, שיפ 36, הייתה בשלבי תדלוק לקראת ניסוי ההנעה, שבו בוחנים את תפקוד מנועיה על הקרקע. מנועי החללית, כמו אלה של טיל השיגור, מונעים במתאן נוזלי וחמצן נוזלי, שני חומרים דליקים ביותר. במהלך התדלוק התפוצצה לפתע החללית בכדור אש ענקי.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מדע ביחד: מגוון תכנים ופעילויות מדעיות לכל המשפחה
לילה לבן: כשהשינה בורחת
ההדף וההלם: למה פיצוצים גורמים לחלונות להישבר?
"ביום רביעי סמוך לשעה 23:00 בלילה (שעון מקומי), אירעה אנומליה בחללית סטארשיפ במהלך הכנות לטיסת הניסוי העשירית, בעמדת ניסויים בבסיס הכוכבים. שטח הניסוי פונה מראש, וכל העובדים במקום לא נפגעו", נכתב בציוץ של החברה זמן קצר לאחר האירוע.
טיסת הניסוי העשירית של סטארשיפ תוכננה לסוף החודש. החברה עדיין לא פרסמה הודעה רשמית על המועד, אבל מהתרעות תעופה של מינהל התעופה האזרחית (FAA) עולה כי החברה כיוונה ל-29 ביוני. ניסוי ההנעה הסטטית הוא חלק מההליך השגרתי של הכנה לטיסה. בתחילת השבוע עברה החללית בהצלחה ניסוי הנעה סטטית של מנוע אחד, ובניסוי שבו אירעה תקלה היו אמורים להיבחן כל ששת המנועים. גם טיל השיגור המיועד לטיסה העשירית, סופר הבי, עבר ניסוי דומה בתחילת החודש.
הפיצוץ על הקרקע מצטרף לשורת תוצאות מאכזבות בשלוש טיסות הניסוי האחרונות, שבהן בחנה ספייס אקס את הדגם החדש והמוגדל של החללית. בטיסת הניסוי השביעית בינואר השנה החללית התפוצצה דקות אחדות לאחר ההפרדה מטיל השיגור, וכך אירע גם בטיסת הניסוי השמינית בחודש מרץ. בניסוי התשיעי, בסוף מאי, החללית הגיע רחוק יותר, אך החברה איבדה שליטה עליה והיא נכנסה לסחרור בחלל ונשרפה בחזרה לאטמוספרה.
כיפת הזהב של ארצות הברית
נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מינה גנרל בכיר מחיל החלל לעמוד בראש פרויקט “כיפת הזהב” (Golden Dome), שנועד להגן על ארצות הברית מפני טילים ואיומים נוספים. משרד ההגנה הודיע כי מועמדותו של הגנרל מייקל גטליין (Guetlein) הוגשה לאישור ועדת הסנאט המפקחת על זרועות הביטחון. פרויקט “כיפת הזהב” קיבל את שמו מ”כיפת ברזל” הישראלית, ואמור להתבסס במידה רבה על נכסים המוצבים בחלל, בראשם מערכות חישה מתקדמות לזיהוי איומים בזמן אמת, ובהמשך גם מערכות יירוט בחלל. לא מדובר במערכת יחידה אלא בשילוב מערכות קרקעיות, אוויריות, ימיות, חלליות ומודיעיניות וחיבור היכולות שלהן למערך הגנה רב שכבתי.
גטליין, בן 57, הוא גנרל בעל ארבעה כוכבים, שעשה את רוב שירותו בחיל האוויר של ארצות הברית, ובעיקר פיקד על מערכות שקשורות לטילים, חישה מרחוק ומערכות חלל. ב-2019 הועבר לחיל החלל, ותפקידו הנוכחי הוא סגן ראש פעילות חלל. בפועל הוא השני בשרשרת הפיקוד של החיל.
4 צפייה בגלריה
בעל נסיון רב בפיקוד על מערכות בתחומי החלל, הטילים והחישה מרחוק. הגנרל גטליין בוועדה של הסנאט, מרץ 2025
(צילום: U.S. Air Force)
הנשיא טראמפ החל לקדם את פיתוח מערכת ההגנה עם תחילת כהונתו הנוכחית, בינואר השנה. בחודש שעבר הכריז רשמית על היוזמה, שמזכירה במידה רבה את תוכנית “מלחמת הכוכבים” של הנשיא רונלד רייגן משנות ה-80, שלא הגיעה לידי יישום. טראמפ העריך את עלות התוכנית ב-175 מיליארד דולר, וכי היא תהיה מבצעית תוך שלוש שנים. ואולם, גורמים בקונגרס מעריכים כי העלות תהיה גבוהה פי חמישה, וגם זמן הביצוע יהיה ארוך יותר.
מעבר לשאלות התקציבים ולוחות הזמנים, חברי קונגרס משני צדי המתרס הפוליטי מתחו ביקורת על התוכנית המתגבשת, ואמרו כי גם הוועדות הרלוונטיות לא תודרכו בעניין, וספק אם הקונגרס יאשר תקציב לתוכנית שפרטיה עדיין אינם ברורים. בתוך כך, מומחים הזהירו כי הצבת המערכת עלולה לגרור מדינות כמו סין ורוסיה להקים מערכות משלהן, ולסלול את הדרך למרוץ חימוש בחלל.
תדלוק סיני בחלל
האם סין הצליחה בניסוי המתוכנן שלה לתדלק לוויין בחלל? על פי דיווח של חברת מעקב אמריקנית, נראה כי ייתכן שהתשובה חיובית. סין שיגרה בתחילת השנה את הלוויין שיג’יאן-25 (Shijian-25), שפיתחה האקדמיה לטכנולוגיית חלל בשנגחאי (SAST), שהיא זרוע של תאגיד התעופה והחלל הסיני CASC. הלוויין שוגר למסלול גיאוסטציונרי – מסלול בגובה של כ-36 אלף קילומטר, שלוויינים החגים בו נמצאים כל הזמן מעל אותה נקודה בכדור הארץ, לכן זה המסלול המועדף להצבת לווייני תקשורת גדולים. על פי הערכות שפורסמו אז, הוא אמור להיצמד ללוויין אחר ולתדלק אותו. הדלק מיועד לתיקוני מסלול שיאפשרו להאריך את תקופת פעילותו של הלוויין בשנים נוספות, יגדילו את ההכנסות מהפעלתו וכך יפחיתו את עלותו הכוללת.
שיג’יאן-25 הוא משימת המשך של שיג’יאן-21, ששוגר לפני ארבע שנים, חבר ללוויין תקשורת ישן במסלול גיאוסטציונרי וגרר אותו למסלול גבוה יותר, המכונה “בית קברות”, שם הוא יחוג שנים רבות בלי לסכן לוויינים אחרים ובלי ליצור עוד פסולת חלל. על פי דיווח של חברת המעקב האמריקאית s2a, שני הלוויינים האלה התקרבו מאוד זה לזה בימים האחרונים.
מצילומי מעקב של החברה עולה כי בשבת האחרונה שני הלוויינים התקרבו עד כדי כך שלא היה אפשר להבחין ביניהם בצילום, והם נראים כנקודה אחת. זה מרמז על תמרון התקרבות מכוון, ואולי אפילו על ביצוע עגינה וניתוק של הלוויינים.
גם ארצות הברית עשתה בשנים האחרונות כמה ניסויים בהתקרבות ועגינה של לוויינים של חברות מסחריות במסלול גיאוסטציונרי. כמו כן, חברת אסטרוסקייל (Astroscale), המחזיקה מרכז פיתוח בישראל ומפתחת טכנולוגיות להארכת חיי לוויינים, זכתה במכרז של ממשלת יפן להדגמת פינוי של לוויין, אך המשימה הזאת שלה עדיין לא יצאה אל הפועל.
לשני סוגי הפעילויות – פינוי פסולת חלל ותדלוק לוויינים – יש כמה מאפיינים דומים, ובראשם התחברות ללוויין שבדרך כלל לא תוכנן לכך מראש. ההתקדמות של סין בטכנולוגיות האלה מצביעה שוב על יכולותיה הגבוהות בתחום החלל, ועל שאיפותיה הלא מוסתרות לרכוש עליונות בחלל. ליכולות האלה עלולים להיות גם היבטים ביטחוניים, משום שטכנולוגיה שמאפשרת להתחבר ללוויין ולהסיט אותו ממסלולו יכולה לשמש לשיבוש פעילותם של לוויינים צבאיים, להשמדתם או ל”חטיפתם”.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
