בשיתוף TOYOTA
תחרות פרס הסביבה של ישראל Israel Earth Prise הושקה במטרה לקדם יוזמות בתחום הסביבה בישראל. החל מקיץ 2022, מזמינות קבוצת יוניון וטויוטה ישראל ארגונים, קהילות ופרטים שמקדמים עשייה סביבתית להגיש מועמדות לתחרות. מאות ארגונים, קהילות וסטארטאפים התמודדו על הפרס היוקרתי בשנתיים האחרונות. ההגשות נבחנו על-ידי וועדת שיפוט מקצועית, ייעודית, עצמאית ובלתי תלויה בחנה את היוזמות שבחרה מדי שנה את היוזמות שעלו לגמר. שלושה מיזמים אקולוגיים חשובים ומשמעותיים זכו בפרס חביב הקהל, שנבחר על ידי גולשי ynet.
השנה לראשונה נפתחה קטגוריית 'חביב הקהל', שבה הוזמן הציבור הרחב להצביע ולהשפיע על בחירת המיזם המועדף עליו. היוזמה נולדה מתוך רצון לערב את הקהל הרחב בתהליך, להגביר את המודעות לנושאים סביבתיים חשובים ולתת לגולשים את האפשרות לבחור ולהשפיע. המיזמים שהשתתפו בקטגוריה זו נבחרו בקפידה, והזוכה נקבע על פי מספר ההצבעות שקיבל מהגולשים.
הזוכה בפרס חביב הקהל היא העמותה "אזרחים למען אוויר נקי", שהביאה לשינוי משמעותי בדיווח ובטיפול בשריפת פסולת בלתי חוקית. "העמותה פועלת למיגור התופעה שהפכה למכת מדינה, השלכה ושריפה פיראטיות של פסולת", מספר מנכ"ל העמותה יניב בלייכר, בן 49 מכפר סבא. "מיליוני טונות של פסולת מושלכות בכל שנה לשטחים פתוחים. חלק נשרף, ובכך גורם לזיהום אוויר חמור. זה פוגע באיכות החיים ומזיק לבריאות".
המספר הוא כמעט בלתי נתפס: 300 אלף טון של פסולת עירונית נשרפת בכל שנה בישראל. מדובר בסכנה משמעותית לבריאות שלנו. "על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, השריפות אחראיות על 76 אחוז מהמסרטנים באוויר בישראל", מבהיר המנכ"ל. "בנוסף, ישנם גם חלקיקים גורמים לבעיות נשימה. אדם שחולה באסתמה למשל, יסבול מהתקף. ילדים ומבוגרים יושפעו יותר מהמזהמים שנפלטים לאוויר. מעבר לריח החריף ולאי נעימות, שמליונים סובלים מהם, זה מסוכן".
המשבר בו נמצאת ישראל אמנם אינו מדובר, אך הוא מפריע לאיכות חייהם של תושבים רבים ברחבי הארץ. "ישראל נמצאת במשבר פסולת", מדגיש בלייכר. "ברחבי העולם יש פתרונות נוספים להטמנה, בישראל כמעט ולא. אנחנו 40 שנה אחורה בכל מה שקשור בכך. אין מיון ומחזור של הזבל ואין מספיק אתרים נגישים להטמנה. הפסולת נשרפת ואנחנו נושמים את הרעלים".
ההשלכות של שריפת הרעלים חמורות מאד לדבריו: "חשוב שכולם ידעו שזה פוגע בהם ובבריאות שלהם. בציבור לא מבינים שהתופעה הזו חמורה ומשפיעה על הבריאות שלנו ביום יום. זה מחלחל למי התהום, פוגע בקרקע, בצומח, בבעלי החיים, ובאוכל שלנו. יש מחקרים שמראים את ההשפעות של הפסולת על הבריאות".
העמותה עוסקת בפעילותה בדיווח על שריפה בלתי חוקית. "באמצעות טכנולוגיה, גרמנו למעורבות הציבור באיסוף המידע", מספר בלייכר. "יש מיפוי באמצעות לווינים שמוצא את אתרי הפסולת שפעילים כרגע, והושלכה בהם פסולת בשבועות האחרונים. אפשר להעריך מה הסיכון שתהיה שריפת פסולת באתר באמצעות פרמטרים שונים. איתרנו למעלה מ - 1400 אתרים חשודים באזור השרון המזרחי".
כמה דיווחים התקבלו באפליקציה שלכם?
"מעל עשרת אלפים דיווחים בשנה האחרונה על השלכות פסולת לא חוקיות. אנחנו מקבלים המון פניות של תושבים שלא יכולים לפתוח חלון בלילה. נחנקים, משתעלים, סובלים מצריבות בעיניים, קשיי נשימה, כביסה מסריחה, ריחות קשים. זו פגיעה בבריאות ובפגיעה באיכות החיים. זה מצב בלתי אפשרי בהרבה יישובים ברחבי הארץ, מהצפון עד הדרום, מעבר לקו הירוק, יהודים, ערבים, כולם סובלים מהתופעה הזו".
מיהם הגורמים האחראיים על כך מטעם הרשויות?
"בשנת 2018 הצלחנו להעביר חוק של איסור שריפת פסולת. זו עבירה פלילית כיום. יש יחידה בשם 'ינשוף' מטעם רשות הטבע והגנים, צמוד למשרד להגנת הסביבה. אנחנו רואים המון תוצאות בזכות ינשוף ואנחנו פועלים להרחיב אותה. אנחנו קוראים לשרה להגנת הסביבה עידית סילמן לתקצב אותה".
מי הם הגורמים ששורפים זבל?
"השתלטות של גורמי פשיעה על חלק מהרשויות המקומיות, השתלטות על מכרזים ומנהלים את השוק באופן פיראטי. במקרים אחרים, הרשות המקומית לא מתפקדת ולא מפנה. זה קורה בפזורה בנגב ובישובים מסודרים כאחד. יש חקלאים שמנסים לחסוך בעלויות פינוי, ושורפים גזם יחד עם ניילונים ואריזות חומרי הדברה, חומרים רעילים ומסרטנים".
למה כלי המיפוי שלכם חשוב?
"זה כלי עזר לרשויות כדי שהן יוכלו לנתח מגמות, לתעדף אכיפה. אנחנו מספקים כלי שאין למדינה כדי לקבל תמונת מצב יותר מלאה. מוקד הדיווחים שלנו בווצאפ, ללא התערבות אדם. אפשר לדווח באמצעות בוט על מפגע ריח או פסולת. הדיווחים מתועדים אצלנו ומועברים לרשויות. חלק ניכר מהאתרים שאיתרנו באמצעות הלווינים, הרשויות לא מכירות אותם".
מהן המטרות שלכם לעתיד?
"רוצים להרחיב את המוקד ואת פרויקט המיפוי, פועלים לקדם פתרונות מול המדינה בכל מה שקשור לטיפול בפסולת ואכיפה".
במקום השני: שומרים על חיות הבר
מאיה סיגל, בת 37 מבת ים, עבדה כמהנדסת תכנה בעולם ההייטק, אבל עזבה הכל לפני כשנתיים, כשהקימה את העמותה "מעברים בטוחים לחיות בר", ארגון שפועל לצמצום דריסות של חיות בר. זהו הארגון שהגיע למקום השני, והיה קרוב מאוד לזכייה בפרס חביב הקהל בתחרות. "רציתי לעשות משהו עם משמעות", היא נזכרת. "נחשפתי לנושא בזמן הקורונה. הדבר היחיד שיכולנו לעשות זה לטייל, ובכל טיול, במקום לחזור עם כוחות מחודשים, חזרתי עצובה. ראיתי מראות קשים. רק בשבוע שעבר, בנסיעה לים המלח, דיווחתי על שלוש חיות דרוסות. זה לא עוזב אותי. לקחתי חצי שנה ללמוד את הנושא, בעיקר את תחום הזואולוגיה, ובחנתי פתרונות שמצאו בהולנד ובגרמניה".
סיגל פועלת בהתנדבות מול רשויות מקומיות, נתיבי ישראל וגם משרדים ממשלתיים. "זו שליחות, כי זו אחת הסיבות להכחדת חיות", היא מסבירה. "בישראל מדובר לפי הנתונים של רשות הטבע והגנים על 2000 חיות בר שנדרסות בכל שנה. אלו רק המקרים המדווחים. יש הרבה מקרים שלא מגיעים אליהם".
העמותה אחראית על ה"חיבוט", בוט שבו כל אחד יכול לדווח על דריסה של חיית בר. "ה'חיבוט' חשוב כדי ליצור שיח ומודעות סביב הנושא. שיהיה מובן שהמצב גרוע יותר ממה שחושבים. כך אפשר לתעדף את האיזורים שדורשים פתרון. לפעמים גם פתרון קטן, יכול לעשות שינוי משמעותי".
למה זה חשוב לשמור על מגוון אקולוגי?
"ברגע שאת מוציאה פרט אחד מהמערכת האקולוגית הכל משתבש. זה חשוב לי בגלל ערכים הומניים ואתיים. הרבה לא מודעים שיש הרבה חיות שמניקות. יש גורים שמחכים להן. רק השבוע היה מקרה כזה".
לפני שלוש שנים הצטרפה השותפה דניאל מרם, ויחד הן שומרות על המגוון הביולוגי של חיות בר. "זה לא מעניין את הממשלה", אומרת סיגל בעצב. "רשות הטבע והגנים מלאה באנשים שעושים עבודת קודש אבל אין להם משאבים. אנחנו צריכים תקציב, וגם יוזמה של משרדים ממשלתיים כדי לטפל בבעיה. בעיקר משרד התחבורה. הפתרונות הם לרוב הנדסיים ודורשים מימון. לצערי זה לא בסדר העדיפויות של הממשלה. בארצות הברית לצורך הדוגמא, בנו גשר ענק למעבר לבעלי חיים בקליפורניה".
"חשוב לי שידעו שכל אחד ואחת יכולים למנוע דריסה", מדגישה סיגל. "צריך לשאוף לתעלות ומעברים בטוחים. אני מבקשת מכל מי שנוהג בדרכים בטבע - לשים לב. לנהוג בזהירות. הרבה נוסעים במהירות מופרזת. לפי המחקרים, מהירות של מתחת לשמונים קמ"ש תאפשר לנו לראות את החיה ולהמנע מדריסה".
העמותה מפתחת תכניות חינוכיות עם אנשי המקצוע הטובים בתחום. גם ה"חיבוט" פותח על ידי אחד השמות הגדולים בתחום. "החיבוט הוא יוזמה של פרופ' מוטי צ'רטר, אקולוג מהוועד המנהל שלנו. הוא מרצה באוניברסיטת חיפה. הוא עצמו נתקל במחקרים שלו בתנשמות דרוסות, שלא מתועדות במאגרים של רשות הטבע והגנים. מאז ההשקה בספטמבר הצטרפו 200 אנשים שמדווחים לנו. בממוצע חמישים דיווחים בכל שבוע, ורק התחלנו".
"נזק מצטבר של למעלה ממיליארד שקלים בכל שנה"
למקום השלישי, גם הוא קרוב מאוד לצמרת, הגיעה הם יוזמת "זורקים את המגבון במקום הנכון". ענאן אבו רחמון, חיפה, אבא לארבעה ילדים, הוא אחד מההורים שמובילים בהתנדבות יוזמה למניעה של השלכת מגבונים לחים לאסלה. "אנחנו רוצים להשפיע על ההתנהגות של אנשים דרך חינוך", הוא מסביר. "הופתענו לגלות שנושא המטליות הלחות הוא בעיה עולמית, שהעלות שלה היא מיליארד שקל בשנה. זו למעשה העלות של תאגידי המים עבור טיפול ופינוי המגבונים שתוקעים את מערכות הביוב בערים השונות. זאת בנוסף לעלויות של בתים משותפים בנושא. זה נזק מצטבר של למעלה ממיליארד שקלים בכל שנה, מעשה אדם. זו בחירה שלנו לגרום את הנזק הזה. פעולה פשוטה של להזיז את היד לפח האשפה, יכולה לפתור את זה".
לצורך קידום הנושא, הם משתמשים בהדגמות והדפסות תלת מימד כדי להמחיש לילדים את החשיבות בזריקה של הפסולת למקום הנכון. "אני בוגר בית הספר ששייך לכנסיה הקתולית שפעיל מאז 1857", מספר אבו רחמון. "התחלנו בהדפסות תלת מימד של דמוי אסלה כדי להמחיש לילדים. כעת מנסים לבנות ערכה שנוכל להפיץ לכל הגנים בישראל, ומכשירים שטח בגן בחיפה שבו יוקם מעין מוזיאון חווייתי בנושא הזה".
המטרה שלהם היא שהילדים יחנכו את ההורים בנושא. "אני הפסקתי לשתות קולה זירו, בזכות הבת שלי, מהחינוך שקיבלו בבית הספר", הוא משתף. פנינו לממונה על שמירת מקורות המים, בשלב הבא נפנה גם ליבואני המטליות הלחות".
השיטה שלהם היא לא למנוע שימוש במגבונים, אלא להפטר מהם באופן נכון. "אנחנו מעדיפים לא ליצור איסור, אלא צריכה נבונה ונכונה", הוא מדגיש. "זו יכולה להיות קרקע משותפת לנו, כהורים וצרכנים שאכפת להם, וליצרנים והיבואנים שרוצים להמשיך למכור את המוצר לאורך זמן. אנחנו מתכוונים להוציא לפועל בקרוב תחרות ארצית של מיצגים מחומרים ממוחזרים, יצירות של גני ילדים ברחבי הארץ".
מה חשוב שידעו על היוזמה?
"זה טבעי ומתבקש לדבר עם הילדים על ביוב, זה נושא לכאורה לא חשוב. אבל אם מתחקים אחרי ההשפעות של הביוב, מבינים שיכול להיות שלא נוכל לשחות בחוף בגלל זיהום של מגבונים, משחררים מי ביוב לים בגלל שמגבונים נתקעים. יש גם הצפות מתחת לבניין ואנחנו מכניסים חיידקים הביתה כשאנחנו דורכים על מי הביוב בחוץ. איכות הסביבה זה נושא שאין בו פוליטיקה, זה נושא שרלוונטי לכל אזרח ואזרחית במדינה".
ההכרזה על הזוכה בפרס הסביבה תתקיים בחודש יולי השנה, במעמד חגיגי. המיזם הזוכה יקבל מיליון שקלים, להמשך פיתוח וקידום המוצר/היוזמה שלו.
בשיתוף TOYOTA
פורסם לראשונה: 15:49, 20.05.25
