הטמפרטורות בים התיכון עולות לרמות שיא. במקום טבילה מרעננת, מתמודדים כעת ביוון, איטליה וספרד, בין היתר, עם טמפרטורות מים של עד 28 מעלות צלזיוס או אף גבוהות יותר. עם טמפרטורת מים ממוצעת של 26.9 מעלות צלזיוס, יולי 2025 היה החם ביותר מאז החלו הרישומים בים התיכון, כך עולה מנתוני שירות מעקב שינויי האקלים "קופרניקוס" של האיחוד האירופי.
התחממות הנגרמת משינויי אקלים נחשבת – לצד גורמי לחץ כמו דיג יתר, זיהום והרס בתי גידול – לגורם מרכזי המאיים על בתי גידול ימיים וחופיים. "ההשלכות של ההתחממות אינן רק תחזיות לעתיד, אלא נזקים ממשיים שאנו עדים להם כעת. העלייה המתמשכת בטמפרטורות, בגובה פני הים ובהחמצת האוקיינוסים גורמות לסיכונים חמורים לסביבה בתוך ומסביב לים התיכון", אומר ד"ר עבד אל רחמן חסון, מומחה אוקיינוגרפיה ביוגאוכימית במרכז הלמהולץ לחקר האוקיינוסים בקיל שבגרמניה.
ד"ר חסון וד"ר מרים מוג'טהיד מאוניברסיטת אנז'ה, בעלת ההתמחות בתחום פלאו-אוקיינוגרפיה, הובילו צוות מחקר שבחן את השפעות שינויי האקלים על מערכות אקולוגיות ימיות וחופיות באזור הים התיכון. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Scientific Reports.
הים התיכון – בדומה לים הבלטי או לים השחור - הוא ים סגור למחצה ומחובר לאוקיינוס האטלנטי דרך מצר גיברלטר. כתוצאה מכך, הים התיכון מתחמם מהר יותר ומתחמצן הרבה יותר מאשר האוקיינוס הפתוח.
בין השנים 1982 ו-2019, טמפרטורת המים בשכבות העליונות עלתה ב-1.3 מעלות צלזיוס, בעוד שהעלייה העולמית הייתה רק 0.6 מעלות צלזיוס. לכן, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC) מתייחס לים התיכון כ"נקודה חמה של שינויי אקלים".
7 צפייה בגלריה
הקמת חומות הגנה מפני עליית פני הים התיכון באלכסנדריה שבמצרים
(צילום: Maya Alleruzzo/AP)
חוקרים רואים באזור זה מעבדה טבעית משום שהוא מגיב מהר יותר וחזק יותר ללחצי אקלים מאשר האוקיינוס הפתוח, מה גם שמדובר במערכת קטנה ומרוכזת יחסית, שניתן לבצע בה תצפיות איכותיות.
"מה שקורה בים התיכון לעתים קרובות מבשר שינויים צפויים במקומות אחרים, ולכן הים התיכון משמש כמערכת התרעה מוקדמת לתהליכים שישפיעו בהמשך על האוקיינוס העולמי", אמר ד"ר חסון.
7 צפייה בגלריה
פריחת אצות ותמותת דגה בספרד, בתמונה שממחישה כיצד שינויי האקלים, מינים פולשים ופעילות אנושית מאיימים על מה שנותר מהמערכות האקולוגיות שנפגעו קשות בים התיכון
(צילום: Emilio Morenatti/AP)
למרבה הצער והדאגה, גם אם יעדי הגנת האקלים הבינלאומיים יושגו בשנים הקרובות, הרי ששינויים סביבתיים מסוימים עדיין עלולים להתרחש. בתרחיש פליטות בינוני (RCP 4.5) ל ה-IPCC, הפליטות יתייצבו במהלך השנים הקרובות הודות למדיניות אקלים מתונה. גם במקרה זה, הים התיכון צפוי להתחמם ב-0.6 עד 1.3 מעלות צלזיוס (בהשוואה לערכים הנוכחיים) בשנים 2050 ו-2100 בהתאמה.
לעומת זאת, בתרחיש פליטות גבוה (RCP 8.5), עם עלייה מתמשכת בפליטות, ההתחממות תאמיר משמעותית ותנוע בין 2.7 מעלות צלזיוס ל-3.8 מעלות צלזיוס עד 2050 ו-2100 בהתאמה. התחממות כזו, יחד עם עליית מפלס הים והחמצת האוקיינוס, תגרום לשיבושים משמעותיים במערכות אקולוגיות: כרי עשב ים ייהרסו, שוניות אלמוגים יינזקו משמעותית, ותגובות שרשרת קשות יתרחשו במארג המזון הימי.
"התרחישים האלה מראים שהשינוי נתון בידינו. כל עשירית מעלה חשובה", הבהיר ד"ר חסון. "החלטות פוליטיות שיתקבלו כעת יקבעו האם המערכות האקולוגיות בים התיכון יקרסו, באופן חלקי או מלא, או יישארו מתפקדות. יחד עם זאת, מהמחקר שלנו ניכר כי גם עם הגנה מתונה על האקלים והתחממות נוספת של 0.8 מעלות צלזיוס, עלינו לצפות להשפעות מסוימות. לכן, עלינו להתמקד במזעורן ככל האפשר".
החוקרים בחנו מגוון רחב של מערכות אקולוגיות ימיות ים תיכוניות. התחממות וחומציות של מימיו עלולות להשפיע על קהילות שלמות, ולעודד פריחה של אצות רעילות וחיידקים בתדירות גבוהה יותר. גם מלאי הדגים יושפע לרעה בעקבות עלייה של 0.8 מעלות צלזיוס בטמפרטורת המים. בתרחיש כזה, האוכלוסייה תתכווץ בשיעור של 40%-30%, כשהדגים ינועו צפונה ויפנו מקום למינים פולשים כמו זהרון (Pterois), שנפוץ בים סוף ובמפרץ אילת, ומאיים על המגוון הביולוגי.
עקב ההשפעה המשולבת של התחממות ועליית מפלס הים, מערכות אקולוגיות חופיות בים התיכון פגיעות במיוחד להשפעות שינויי האקלים. האזור המושפע כולל אזורים בגובה של עד עשרה מטרים מעל פני הים, כגון דיונות וחופים סלעיים. עליית מפלס הים מגבירה את הסחף החופי ובכך מאיימת על אתרי הקינון של צבי ים – יותר מ-60% מהם עלולים להינזק.
אפילו בהתחממות נוספת של 0.8 מעלות צלזיוס בלבד, חופים חוליים ודיונות נמצאים בסכנה גדולה. גם חופים סלעיים עלולים להיפגע (לרבות בתי הגידול והמגוון הביולוגי שבשטחם), אם כי הם עמידים יותר במידה מסוימת. ביצות, לגונות, דלתות, ביצות מלח ואקוויפרים חופיים עלולים לחוות נזק ניכר בשיעור העלייה הזה.
במקביל, עליית מפלס הים עלולה להוביל לירידה במשקעים, וכתוצאה מכך למחסור במים. "גילינו שמערכות אקולוגיות ים תיכוניות מגוונות באופן יוצא דופן באופן שבו הן מגיבות לשינויי האקלים. חלקן עמידות יותר מאחרות, אך אף אחת מהן אינה בלתי מנוצחת", אמרה ד"ר מוג'טהיד. "עכשיו הגיע הזמן להפוך ידע למעשים", הוסיף ד"ר חסון.
