גאיוס יוליוס קיסר אוגוסטוס גרמניקוס, הידוע בכינוי קליגולה, היה מהאכזרים שבקיסרי רומא. הוא היה הקיסר השלישי מהשושלת היוליו-קלאודית, שעלה לשלטון כשמלאו לו 25 שנים בלבד.
לצד האכזריות הטבועה, שגרמה לסדרה של הוצאות להורג, החזיק קליגולה בידע יוצא דופן על אודות צמחי מרפא. באחד מהסיפורים שמגולל ההיסטוריון הרומאי הנודע סווטוניוס בספרו המפורסם "חיי שנים-עשר הקיסרים" – אוסף ביוגרפיות מהמאה השנייה לספירה, על שליטים רומאים, מיוליוס קיסר ועד דומיטיאנוס.
3 צפייה בגלריה
פסל ראש וחזה של הקיסר קליגולה, במוזיאון לאמנות ני קרלסברג גליפטוטק בקופנהגן
(צילום: Dr. Victor Wong/Shutterstock)
באוסף מסופר על איש המשמר הפרטוריאני (יחידת עילית של הצבא הרומי), שיצא לחופשה בעיירת הספא היוונית אנטיקירה, בתקווה לרפא את המחלה ממנה סבל באמצעות יַחְנוּן (הלבורוס), צמח מרפא ממשפחת הנוריתיים, הנחשב כבעל סגולות רפואיות. אותו אדם ביקש מקליגולה להאריך את חופשתו, אך בתגובה הוציא אותו האחרון להורג.
בשילוב נתוני שטח אתנו-בוטניים וקריאה מדוקדקת של טקסטים עתיקים, סיפקו צמד חוקרים מאוניברסיטת ייל ומאוניברסיטת פלורידה סטייט, במחקרם שפורסם בכתב העת Proceedings of the European Academy of Sciences, הבנה מחודשת של הסיפור עם הסוף האכזרי, עם התייחסות למקומה של אנטיקירה באימפריה הרומית והיכרותו של קליגולה עם פרמקולוגיה - תחום במדעי הרוקחות, העוסק בחקר פענוח מנגנוני פעולה של תרופות.
"אנטיקירה תפקדה כמעין מרכז רפואי של העולם הרומי - מקום שאותו פקדו רומאים אמידים ובעלי השפעה, שהיו מעוניינים בקבלת טיפולים רפואיים שלא היו זמינים באופן נרחב במקומות אחרים", אמר ד"ר אנדרו קו מאוניברסיטת ייל. "בנוסף, נמצאו ראיות לכך שקליגולה, למרות היותו עריץ צמא דם, היה בקיא ברפואה, הרבה יותר ממה שהיה ידוע עד כה".
3 צפייה בגלריה
צמח היחנון (הלבורוס) ששימש כצמח לריפוי מגוון בעיות רפואיות
(צילום: מתוך כתב העת Proceedings of the European Academy of Sciences and Arts)
בימי קדם, צמח היחנון ניתן לשיכוך כאבים, כטיפול באפילפסיה וכתרופה למחלות נפש. אנטיקירה הייתה ידועה בשיקויי היחנון הרפואיים המיוחדים שנרקחו בה, אשר שימשו לטיפול במלנכוליה, אי שפיות, אפילפסיה וגאוט. עד תחילת המאה הראשונה לפנה"ס, הרומאים למדו על המוניטין של אנטיקירה כמקור לשיקויי יחנון מועילים במיוחד, באמצעות הגירת רופאים יוונים לרומא והסחר הער בספרים יווניים.
"ראוי לציון שאנטיקירה מוזכרת בתיעוד ההיסטורי, שכן היא מעולם לא הייתה יעד תרבותי או כלכלי חשוב", אמר טרבור לוק מאוניברסיטת פלורידה סטייט. "זוהי דוגמה לתיירות רפואית עתיקה. גברים רומיים נסעו לשם לטיפולים באותו אופן שבו עשירים ובעלי מעמד מבקרים במרכזים רפואיים בעלי שם, כדי לנצל את הטכניקות והטיפולים הרפואיים העדכניים ביותר".
תיאור חייו של קליגולה על ידי סווטוניוס שונה מהביוגרפיות שלו על קיסרים אחרים, בכך שהוא מחולק לשני חלקים: הראשון מתאר את הרקע של קליגולה ועלייתו לשלטון, בעוד שהחלק השני מוקדש להתנהגותו הלא יציבה, האכזרית והמופרעת. אף על פי שאינם מבקשים לשקם את המוניטין של קליגולה, החוקרים מראים שהוא היה כנראה אדם מלומד יותר ממה שניתן להסיק מהמעשים האיומים אותם תיאר סווטוניוס בספרו.
פילון האלכסנדרוני – פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית – תיאר את קליגולה כקיסר שניחן בידע מעשי מרשים, כולל הבנה מעמיקה של נתיבי סחר וימאות. פילון, אחד ממבקריו הבולטים של קליגולה, מעיר גם על האופן שבו עיוות את אמנות הרפואה של אפולו למטרות זדוניות, ומרמז בכך כי לקיסר הידוע לשמצה היה ידע פרמקולוגי עשיר. בהקשר הזה, הסתמכו החוקרים על כתבים עתיקים בהם מסופר שקליגולה החזיק בידע מעמיק ברעלים ובנוגדנים.
קליגולה היה משוכנע שאביו, גרמאניקוס, הורעל למוות, מה שהניע אותו ללמוד פרמקולוגיה ולו רק מתוך פרנויה מפני גורל דומה. קליגולה היה בקיא בתרופות מבוססות יחנון, כך טוענים מחברי המחקר, שציינו כי סבל מאפילפסיה, אי שפיות ונדודי שינה - כולן מחלות שיש שהאמינו כי ניתן לרפא או להקל על התסמינים באמצעות הצמח הפרחוני.
"ייתכן שסווטוניוס טועה, שכן קליגולה לא הורה על הוצאתו להורג של האיש החולה, אלא פשוט רשם טיפול חלופי שהוא קרא עליו או הכיר מניסיונו האישי", אמר ד"ר לוק. "במחקרנו הוצג קליגולה כשליט שהיה בקיא בחוכמה הרפואית של תקופתו. הוא אמנם סבל מיחסי ציבור רעים, אולי בצדק, אך גם היה בקיא ככל הנראה בסגולות צמח היחנון וברזי הפרמקולוגיה באופן כללי".
שלטון האימים של קליגולה הסתיים בתחילת שנת 41, כאשר שומרי ראשו רצחו אותו במהלך משחקי ראווה. כמו כן הוציאו הקושרים נגדו להורג את אשתו ובתו. מיד לאחר הרצח הכריזו אנשי הצבא על קלאודיוס, דודו של קליגולה, כעל הקיסר החדש.
