בבל נוסדה במסופוטמיה בסביבות שנת 2000 לפנה"ס. בעבר היא הייתה הגדולה מבין ערי העולם, אך גם מטרופולין תרבותי שבו נכתבו יצירות המהוות חלק מהמורשת הספרותית העולמית שלנו כיום. חורבות העיר העתיקה בבל ממוקמות כ-85 ק"מ דרומית לבגדד בירת עיראק. האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2019, בין היתר הודות לשרידיו הארכאולוגיים רבי הערך שבו.
4 צפייה בגלריה
לוח היתדות עם המזמור שהתגלה ובואר לאחרונה
(צילום: A. Fadhil, Department of Archaeology, University of Baghdad)
במסגרת שיתוף פעולה בין חוקרים מאוניברסיטת בגדד ופרופ' אנריקה חימנס מאוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן - התגלה מחדש טקסט שאבד לפני כאלף שנים. "זהו מזמור מרתק המתאר את בבל בכל הוד תפארתה ומלכותה ונותן תובנות על חייהם של תושביה, גברים ונשים כאחד", אמר חימנס.
טקסטים בבליים חוברו בכתב יתדות על לוחות חמר, ששרדו רק במקטעים. על כן, אחת המטרות של שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת בגדד הייתה לפענח מאות לוחות יתדות מספריית סיפר (Sippar) המפורסמת ולשמר אותם לדורות הבאים. האגדה אף מספרת שנח החביא את הטקסטים הללו שם, לפני שהוא ובני משפחתו עלו עם מגוון החיות לתיבה בסיפור המבול המפורסם.
בפלטפורמת הספרייה הבבלית האלקטרונית, פרופ' חימנס ביצע דיגיטציה של כל קטעי הטקסט בכתב היתדות שהתגלו עד כה ברחבי העולם. הוא השתמש בבינה מלאכותית כדי לפענח קטעים ששייכים זה לזה. "באמצעות הפלטפורמה שלנו, הנתמכת על ידי בינה מלאכותית, הצלחנו לזהות 30 כתבי יד נוספים השייכים להמנון שהתגלה מחדש - תהליך שבעבר היה לוקח עשרות שנים", אמר פרופ' חימנס, שמתמחה בספרות המזרח הקדום במכון לאשורולוגיה של אוניברסיטת מינכן.
הודות לטקסטים הנוספים הללו, הצליחו החוקרים, במחקר שפורסם בכתב העת Iraq, לפענח לחלוטין את המנון ההלל שעל לוח החמר העתיק, שחלקים ממנו היו חסרים, חרף העובדה שהטקסט היה נפוץ מאוד באותה תקופה. "ההמנון הועתק על ידי ילדים בבית הספר. זה יוצא דופן שטקסט כה פופולרי בזמנו לא היה מוכר לנו עד כה", אמר פרופ' חימנס.
שיר ההלל ככל הנראה מגיע מתחילת האלף הראשון לפנה"ס וכולל 250 שורות. "הוא נכתב על ידי בבלי שרצה לשבח את עירו. המחבר מתאר את המבנים בעיר, אך גם כיצד מימי נהר הפרת זורמים ומורקים את השדות. מדובר בממצא חריג מסוגו, שכן הספרות המסופוטמית ששרדה חוסכת בתיאורי תופעות טבע", מציין חימנס.
המידע על נשות בבל, תפקידן ככוהנות והתפקידים הנלווים, הדהים גם הוא את מחברי המחקר, שכן לא בוארו עד כה טקסטים מסוג זה. בנוסף, ההמנונים מספקים תובנות לגבי דו-קיום בחברה עירונית, כמו למשל תושבים שמתוארים כמכניסי אורחים ומקבלי פני זרים בסבר פנים יפות.
