בשנים האחרונות עומל צוות ארכיאולוגים משווייץ ואלבניה במשך שעות מדי יום, כדי לחלץ מעומק אגם אוכריד (Ohrid) – שנמצא למרגלות ההרים בין האזור הדרום-מערבי של צפון מקדוניה לבין מזרח אלבניה – כלונסאות עץ שתמכו בבתי התיישבות אנושית קדומה. עתה מצאו החוקרים כי מדובר ביישוב הקדום ביותר באירופה, שהוקם ליד אגם.
יישוב עתיק בן כ-8,000 שנה התגלה באגם באלבניה
(צילום: רויטרס)
האגם, המכונה לעיתים "הפנינה של הבלקן", נוצר (על פי ההערכות) לפני בין 2 ל-5 מיליון שנים ומגיע לעומק מירבי של כמעט 300 מטרים. כמו כן, הוא משמר מערכת אקולוגית מימית מגוונת והוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ב-1979, יחד עם האזור הסובב אותו.
הארכאולוגים חילצו מתוך האגם גם עצמות של חיות מבויתות וחיות בר, כמו גם חפצי נחושת וקרמיקה, הכוללים גילופים מפורטים. פרופ' אלברט הפנר, מהמכון למדעי הארכאולוגיה באוניברסיטת ברן, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי יישובים דומים נמצאו באזורים האלפיניים וליד הים התיכון. אך, לדבריו, ההתיישבות שהתגלתה באזור שבו שוכן כיום לין – כפר דייגים קטן על גדות אגם אוחריד באלבניה – עתיקה בכ-500 שנים מהם, ומתוארכת כבת 6,000 עד 8,000 שנים, מה שהופך אותה לאחד מהאתרים המיושבים העתיקים ביותר באירופה.
"מכיוון שהוא נמצא מתחת למים, החומר האורגני נשמר היטב. בכך התאפשר לנו לגלות מה תושבי המקום אכלו ומה הם שתלו באדמה", אמר פרופ' הפנר.
גיל הממצאים נקבע באמצעות תיארוך פחמן רדיואקטיבי (פחמן-14) ודנדרוכרונולוגיה (תיארוך באמצעות טבעות עצים) – שיטת תיארוך מדעית המבוססת על מדידות עוביין של טבעות עצים שנתיות. יותר מאלף דגימות עץ נאספו מהאתר, שייתכן כי אוכלס בשיאו בכמה מאות בני אדם.
8 צפייה בגלריה


כלי קרמיקה, עצמות בעלי חיים וחפצים אחרים מונחים לייבוש, לאחר שנמצאו בעומק אגם אוכריד באלבניה
(צילום: Fatos Bytyci/Reuters)
8 צפייה בגלריה


חתיכת עץ מכלונסאות בתים עתיקים, שהתגלתה באגם אוכריד שבאלבניה
(צילום: Fatos Bytyci/Reuters)
ההערכה היא שהוא משתרע על פני כ-60 אלף מ"ר, אך עד כה נחפר רק כ-1% משטחו לאחר שש שנות עבודה. פרופ' הפנר אמר כי הממצאים מראים כי אנשים שחיו על שפת האגם סייעו בהפצת החקלאות והמשק החי לחלקים אחרים של יבשת אירופה. "הם התאפיינו באורח חיים ציידי-לקטי, אבל עיקר מזונם הגיע מתוצרים חקלאיים", אמר פרופ' הפנר.
הארכאולוג האלבני ד"ר אדריאן אנסטסי, ממחלקת העתיקות של המכון האלבני לארכאולוגיה, הוסיף ואמר כי ייתכן שיחלפו עשרות שנים עד שניתן יהיה לחקור את האזור במלואו. "מדובר בקהילה חכמה להפליא", הסביר ד"ר אנסטסי. "הדרך שבה אנשי אותה קהילה חיו, אכלו, צדו ודגו, כמו גם האופן שבו הארכיטקטורה שימשה לבניית היישוב שלהם, מעידים על חוכמה רבה ביחס לאותה תקופה".