יערות טרופיים הם הרבה יותר מכיורי פחמן, שסופחים כמויות אדירות של גז החממה. אותם היערות מהווים בית למגוון הביולוגי הגדול ביותר על פני כדור הארץ. לדוגמה, באמזונס יש עד 16 אלף מיני עצים. לשם השוואה, בבריטניה יש רק 32 מיני עצים מקומיים ובאירופה כולה יש כ-450 מיני עצים בלבד.
מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Global Change Biology, ונערך על ידי צוות בינלאומי של חוקרים מברזיל ומבריטניה, מוכיח כי הפרעות אנושיות מביאות לשינוי מקיף באזורים מיוערים טרופיים. "ההשפעות האנושיות כה עמוקות שכל המדדים משתנים", אמרה ד"ר אריקה ברנגר, מאוניברסיטת לנקסטר וממכון השינוי הסביבתי באוניברסיטת אוקספורד, ילידת ברזיל שעמדה בראש צוות המחקר.
6 צפייה בגלריה
יער ראשוני שנשרף באמזונס הברזילאי. היער נשרף ב-2015 וב-2023. התמונה צולמה ב-2024, כשנה לאחר השריפה
(צילום: Cássio Alencar Nunes)
בשני העשורים האחרונים עמלו מחברי המחקר על פיתוח דרכים למדידת שינויים במגוון הביולוגי. כמו כן, החוקרים פיתחו גישות "פונקציונליות" המשתמשות בתכונות העץ (כגון עובי קליפת הגזע, צפיפות העץ, שטח העלים ותכולת המיקרו-נוטריינטים של העלים) כדי להבין את הקשר בין מיני עצים לבין מה שהם עושים במערכת אקולוגית, לצד שיטות "פילוגנטיות" שבאמצעותן ניתן להעריך כיצד כל המינים השונים קשורים זה לזה לאורך התהליך האבולוציוני.
החוקרים דגמו יותר מ-55 אלף עצים בגדלים שונים ב-215 חלקות בשני אזורים במזרח האמזונס. החלקות ייצגו מגוון של השפעות אנושיות – מיערות ראשוניים שלא הופרעו, ועד יערות ראשוניים שנכרתו באופן סלקטיבי, יערות ראשוניים שנכרתו ונשרפו, ויערות משניים. יער ראשוני, המכונה גם יער בתולי, הוא יער עתיק שלא הושפע באופן משמעותי מפעילות אנושית. לעומת זאת, יער משני הוא יער שמושפע מפגיעה משמעותית (כגון שריפה או כריתת עצים). יער משני מאופיין בצמיחה מחודשת של צמחייה, לרוב ממינים שונים מאלה שהיו קיימים לפני הפגיעה.
בכל חלקה שבדקו, סקרו וניתחו החוקרים את מגוון מיני העצים, את מגוון סוגי העצים התפקודיים (קשרו את תכונות העצים לתפקודים האקולוגיים שיש לעצים אלה ביערות), כמו גם את מגוון קבוצות העצים האבולוציוניות בתוך היערות. בכך קיבלו החוקרים מדד מקיף של הרכב היערות והמגוון האקולוגי שלהם.
הציפייה היא שיערות מגוונים יותר - המורכבים מיותר מינים, יותר סוגים פונקציונליים ויותר שושלות שהתפתחו בנתיבים שונים – יהיו עמידים יותר בגלל ההיסטוריה האבולוציונית השונה והתרומה הפונקציונלית השונה הזו. אלא שהחוקרים גילו שכל ההפרעות האנושיות השפיעו לרעה על כל מדדי מגוון העצים.
הממצאים מדגישים כי אפילו פעילויות הנחשבות לניהול בר-קיימא, כגון כריתת עצים סלקטיבית, משפיעות באופן עמוק על מגוון העצים, המרכיבים את מבנה היער ומייצגים את מקור האנרגיה העיקרי עבור מגוון מינים אחרים.
יערות משניים נמצאו כשונים ביותר מבחינה אקולוגית ואבולוציונית מיערות ראשוניים שלא הופרעו – ממצא שלדברי החוקרים אינו מפתיע בהתחשב בכך שכריתת יערות היא הצורה החמורה ביותר של השפעה מעשה ידי אדם. "ביערות ראשוניים וביערות משניים שניזוקו היה מספר נמוך יותר של מיני עצים, אך גם מספר נמוך יותר של שושלות אבולוציוניות וסוגי עצים פונקציונליים", אמר ד"ר קסיו אלנקאר נונס מאוניברסיטת לנקסטר ומהאוניברסיטה הפדרלית של לבראס הפדרלית בברזיל, שהוביל את צוות המחקר. "לא רק שהמספרים היו נמוכים יותר, אלא גם זהות המינים, השושלות והסוגים התפקודיים השתנו לאחר ההפרעה האנושית".
6 צפייה בגלריה
נשיא ברזיל לואיז אינסיו "לולה" דה סילבה נואם במהלך מפגש של מנהיגי מדינות, בו הוכרז על קרן חדשה להגנה על יערות הגשם בעולם
(צילום: Fernando Llano/AP)
6 צפייה בגלריה
פעילי סביבה קוראים להגנה על היערות הטרופיים, לפני כינוס ועדית האקלים של האו"ם בברזיל
(צילום: Eraldo Peres/AP)
ממצאי המחקר מדגישים את ההשפעות המזיקות של בני האדם על מגוון היערות הטרופיים ואת החשיבות של הגנה על האזורים הבתוליים שנותרו. שימור השטחים המיוערים הללו חשוב לא רק בשל פוטנציאל אגירת הפחמן שלהם, אלא גם כדי להגן אחת המערכות האקולוגיות המגוונות ביותר על כדור הארץ.
ד"ר ברנגר אמרה כי למרות שוועידת האקלים של האו"ם, שמתכנסת בימים אלה בבלם שבברזיל, מתמקדת בעיקר בפליטות הפחמן, יש לשים דגש על השפעת האדם על היערות הטרופיים בכדי להתגבר על משבר האקלים והמגוון הביולוגי. "בסופו של דבר, המגוון הביולוגי הוא מה שמבטיח את אספקת שירותי המערכת האקולוגית כגון אחסון וקיבוע פחמן", אמרה ד"ר ברנגר. "במצב הנוכחי, אזורים גדולים באמזונס כבר אינם מסוגלים לספק את מלוא מגוון שירותי המערכת האקולוגית המצויים ביערות ראשוניים שלא הופרעו על ידי הגורם האנושי".
