סרטן שעיר - שזכה עם גילויו ב-2010 לכינוי "סרטן הוף" (Hoff Crab) - הוא המין הראשון במשפחתו שניחן בשוני בגודל צבתותיו. לאחר בדיקות גנטיות שנערכו לו, הוחלט להעניק לו את השם המדעי קיווה טיילרי (Kiwa tyleri), כהוקרה לפועלו של אחד מחלוצי המחקר התת-ימי בקוטב, פול טיילר, חוקר ופרופסור של כבוד באוניברסיטת סאות'המפטון.
לא מדובר בסרטן מן המניין, אלא סרטן לבן קטן ושעיר, שחי באפילה בעומק של כ-2,600 מטר על קרקעית האוקיינוס סמוך לפתחי אוורור הידרו-תרמיים באנטארקטיקה. הייחוד של הסרטן הזה ניכר ביכולתו לגדל בעצמו את מזונו, דבר שהופך אותו לחקלאי ימי עם צבתות.
תנאי האפילה בסביבת מחייתם אילצה את הסרטנים הללו להתאים את עצמם לחיים ללא אור שמש. הם שורדים בזכות היכולת לגדל על גופם בקטריות זעירות, המהוות את עיקר מזונם - בקטריות שמתפתחות על שטחי הזיפים באזור הבטן וגם בצבתות.
הסרטנים מזינים את הבקטריות באמצעות תנועות סיבוביות היוצרות תסיסה במים. התסיסה המסייעת להזרים כימיקלים חדשים לבקטריות ועוזרות להן לצמוח, כך שהסרטן שקיבל את כינוי על שם השחקן דיוויד הסלהוף, שגילם מציל ים בתוכנית "משמר המפרץ", מגדל את המזון שלו על גופו באמצעות אנרגיה כימית. לאתר תקופת הגידול, הסרטן למעשה קוצר את הבקטריות, באמצעות הזיפים דמויי מסרק ומשם קצרה הדרך אל הפה.
סרטן הוף נמנה על משפחה של סרטני היטי (Kiwaidae) - על שם היצור המיתולוגי עשוי הפרווה הלבנה, שמזכירה את זיפיו - שהתגלתה לראשונה במרץ 2005 בדרום האוקיינוס השקט, כ-1,500 ק"מ מדרום לאי הפסחא, בעומק של כ-2,200 מטרים. עם זאת, חוקרים מאוניברסיטת פורטסמות' ומאוניברסיטת סאות'המפטון גילו מאפיין שטרם נראה כמותו במשפחת הסרטנים השעירים.
לצורך המחקר, שפורסם בכתב העת PLoS ONE, נבדקו 135 סרטנים בים סקוטיה - ים הנמצא רובו באוקיינוס האטלנטי הדרומי, וחלקו באוקיינוס הדרומי. הבדיקות הצביעו על כך שלסרטני הוף הזכרים יש צבתות גדולות יותר בהשוואה לנקבות בגודל דומה.
ההבדל המובהק הזה מצביע ככל הנראה על כך שהזכרים משתמשים בצבתותיהם הגדולות כדי להתחרות זה בזה על השגת זיווג. "זהו המחקר הראשון שמראה דו-צורתיות זוויגית - הבדלים ניכרים במאפיינים מורפולוגיים בין זכרים לנקבות - בצבתות של סרטני יטי, שחיים אך ורק בתנאים קשים בעומק האוקיינוס של ים עמוקים", אמר המחבר הראשי של המחקר, ד"ר ניקולאי רוטרמן, אקולוג שמתמחה בחיים שבעומק האוקיינוס, מבית הספר לאיכות הסביבה ומדעי החיים של אוניברסיטת פורטסמות'.
הוא הוסיף כי "הידיעה שיש הבדל בין-מיני בגדול הצבתות עוזרת לנו להבין את ההתנהגות והאקולוגיה של משפחת סרטני היטי - שעליה אנו יודעים מעט מאוד, מכיוון שמיניה התגלו יחסית לאחרונה, וחיים באזורים שקשה מאוד להגיע אליהם. למעשה, הבדלים פיזיים בין זכרים ונקבות הם תכונה נפוצה של מעשירי רגל - סדרה של סרטנאים שחיים במים רדודי. בדרך כלל זה נובע מכך שהזכר שומר על בת זוגו".
החוקרים השוו בין סרטן הוף לסרטן יטי אחר שנמצא ב-2009 מול קוסטה ריקה, בשם קיווה פוראוידה (Kiwa puravida). אלא שבשונה מהסרטן האנטארקטי, המין הקוסטה ריקני איננו מתאפיין בשוני בגודל הצבתות בין זכרים ונקבות. לדבריו של ד"ר רוטרמן, צבתותיו של המין מקוסטה ריקה הן ארוכות ושעירות יותר, כדי שהוא יוכל לייצר מזון רב יותר, ללא הצורך במאבק על בנות זוג.
"טמפרטורות המים באזור אנטארקטיקה הן בדרך כלל סביב או מתחת לאפס מעלות צלזיוס, מה שמקשה מאוד על חיים שם", אמר ד"ר רוטרמן. "אבל סרטן הוף מסוגל לשרוד על ידי הצטופפות סביב פתחי האוורור ההידרו-תרמיים החמים, ואף להתפתח בדרכים שרק התחלנו להבין".
על ידי טיפוס על דפנות המבנים דמויי הארובות של פתחי האוורור הללו, הסרטנים השעירים מסוגלים למקסם את צמיחת הבקטריות, אך מסתכנים בגלל הטמפרטורה הגבוהה והיעדר החמצן בקרבתם של הפתחים. "הבנת הפיזיולוגיה, ההתנהגות, האקולוגיה והאבולוציה של בעלי חיים המותאמים לתנאים הקיצוניים ביותר, מספקת תובנות אבולוציוניות. ייתכן, כי זה מרמז על יכולת ההסתגלות לכוכב לכת מתחמם ולגורמי לחץ אקולוגיים טבעיים ואנושיים אחרים שעלולים להתקיים בעתיד".
